ימימה אביטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ימימה אביטל
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוגוסט 1929
קזבלנקה
פטירה 11 במאי 1999 (בגיל 69)
הרצליה
פעילות בולטת מורה רוחנית

ימימה (סימה) אביטל (15 באוגוסט 1929 (ט' באב תרפ"ט), קזבלנקה - 11 במאי 1999 (כ"ה באייר תשנ"ט), הרצליה) הייתה מורה רוחנית, מיסטיקנית דתית קבלית, שפיתחה תורה מיסטית המכונה "לימוד חשיבה הכרתית" או "שיטת ימימה".

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטל הייתה בתם הבכורה, מבין שבעה, של שמחה ויעיש אביטן בקזבלנקה, מרוקו, שם גדלה וסיימה בית ספר תיכון. בשנת 1949[1] כשהייתה בת 20, עלתה לישראל והתגוררה בבאר שבע. היא שימשה כמורה בבית ספר יסודי ובשנת 1951 נישאה לאליעזר אביטל, שנמנה עם מקימי ברור חיל ושימש שליח הסוכנות היהודית במרוקו. לזוג נולדו בן ובת. אחרי מלחמת ששת הימים נפטר אליעזר, ואביטל עברה לתל אביב.[2]

אביטל סיימה את לימודיה לתואר ראשון בספרות צרפתית באוניברסיטת בן-גוריון, למדה פסיכולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, והחלה להעניק טיפולים דמויי הילינג ללקוחות בביתה בשדרות רוטשילד. בשנת 1987 הקימה בביתה את "מכון מעיין" להפצת תורתה. בשנת 1990 העתיקה את המכון לבית פרטי בהרצליה, שם הוא שוכן עד היום; מאז מותה מנוהל המכון על ידי מזכירתה בעבר, עידית סרנה.

אביטל נפטרה בגיל 70 לאחר שמעדה במדרגות ביתה. נקברה בבית העלמין בבאר שבע ועל מצבתה נכתב "עטרת ראשנו, אמנו, אחותנו, סבתנו, מורתנו, הצדקת ימימה".

אביטל תיארה עצמה כצינור המעביר מידע ולא מעבר לכך. למעשה, ניסתה להתרחק מהיחס אליה כאדם, מיעטה להצטלם, לא מסרה פרטים אישיים על עצמה והעבירה את השיעור הרחק מעיני תלמידיה. היא הסבירה שהיא עושה זאת על מנת למנוע תלות וקשר בין המעביר (כלומר אביטל) לבין התלמידים, על מנת שיתרכזו בעבודה הפנימית שלהם ולא יאדירו את דמותה.

תורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתה של אביטל, המזכירה אלמנטים מתחום הפסיכולוגיה והקבלה, מנגידה בין מצב של "עומס" רגשי וסגירות פסיכולוגית, ומצב של היעדר עומס, בו יש התקרבות אל המהות האמיתית, אל הטוב שבאדם ולשמחה. הלימוד מבקש לתת כלים לחשיבה הכרתית המקרבת את האדם למהותו. מדובר בכלים מעשיים לקרב את האדם אל עצמו ולא באינפורמציה, או במילותיה של אביטל - "ידיעות".

אף שאביטל הייתה דתייה, ואף שהתורה שלה כוללת מושגים אמוניים, אין קשר בין יישום תורתה לבין שמירת מצוות. רעיונותיה על "הילד הפנימי" המנהל את האדם, ההשתנות המתמדת, הבחירה בטוב, אי ההזדהות, השחרור מאחיזה ועוד, הם רעיונות אוניברסליים המופיעים בתורות שונות במזרח ובמערב, ואין הם מחייבים כל קשר לדת. ייחודה של השיטה בשפה המדויקת והייחודית לה; המילים עצמן מהוות כלי ליצירת מבנים חדשים בתודעה.

במהלך השיעורים מסרה אביטל טקסטים שמכונים "חלקים". בהמשך, תלמידים שפנתה אליהם היו אומרים בקצרה הבנה שיש להם מהחלק שניתן, ואביטל הייתה עונה, מרחיבה או מסבירה. אותם חלקים נרשמו על ידי תלמידיה ומהווים בסיס להמשך הוראת השיטה.

השיעורים לגברים היו מועברים מאחורי מחיצה. בסוף ימיה ישבה אביטל רק בעזרת הנשים, ואחד מתלמידיה הבכירים העביר את השיעור, כשהיא רק מוסיפה הערות בעת הצורך.

אביטל הסמיכה בחייה קומץ של תלמידים נאמנים שיעבירו את השיטה. לאחר פטירתה החלו גם תלמידים אחרים שלה להעביר שיעורים תחת השם "שיטת ימימה"; חלקם ספגו ביקורת מרבנים שטענו ששיטותיהם נוגדות את היהדות והרסניות.[3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכה אודנהיימרימימה נעלמה אבל נמצאת בכל מקום, באתר הארץ, 24 בפברואר 2005
  2. ^ פרטים ביוגרפיים אלו נמסרו על ידי יעקב אביטל, אחיה של ימימה. מקור: כתבה ב-nrg. לפי ישי אביטל, בנה, הייתה לאביטל גם בת ומספר אחיה היה חמישה ולא שישה. מקור: כתבה ב-nrg
  3. ^ אם... לא משתלטת עליך, השתמש... הרב יובל שרלו בתשובה במדור שאל את הרב (אתר כיפה)
  4. ^ היחס לשיטת ימימה הרב שמעון בן שעיה, מדור שאל את הרב (אתר מורשת)