יעל (ילי) נתיב

יעל (ילי) נתיב

אין תמונה חופשית
לידה	24 בספטמבר 1958 (בת 67) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל

יעל (ילי) נתיב (נולדה ב-24 בספטמבר 1958) היא סוציולוגית וחוקרת מחול ישראלי עכשווי וחינוך למחול בישראל מנקודת מבט תרבותית, מגדרית ופמיניסטית. מרצה בכירה בבית הספר לחברה ואומנויות במכללת אונו, במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, וחברה בסגל המרצים של לימודי אומנות מקוונים באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. משנת 2017 היא מכהנת כיו"ר עמותת הכוריאוגרפים בישראל.

ביוגרפיה

יעל (ילי) נתיב (פלדמן) נולדה וגדלה בשכונת רחביה, ירושלים ביום כיפור י' בתשרי תשי"ט, בבית החולים משגב לדך לאתי (אסתר) הורן (אז פלדמן, לבית פרנקו) ואיתן פלדמן. מגיל 7 חיה עם אמה ובן זוגה גד הורן בנו של רפאל (רודולף) הורן ממייסדי "טבע". סבה מצד אמה הוא אברהם פרנקו שימש כמזכיר העיר ירושלים בזמן הבריטים. סבה מצד אביה הוא זאב פלדמן, שהיה מפקד ההגנה בירושלים והמפקח הראשון על החינוך הגופני במשרד החינוך. בת זוגו אסתר (אסתיליין) פלדמן הייתה מורה לחינוך גופני בבית הספר היסודי גימנסיה רחביה שנים רבות ומורה להתעמלות לנשים. כילדה, נוכחה יעל בשיעורי ההתעמלות של סבתה, בסטודיו שהיה תחת לביתה ברחוב בלפור בירושלים. נתיב החלה בקונסרבטוריון למוזיקה ומחול ע"ש רובין (אז ברח' סמולנסקי). בין מורותיה היו חסיה לוי-אגרון, תמרה מיילניק ובתיה כהן.

בשנת 1978 למדה לימודי הוראת תנועה ומחול במכון לתנועה וחינוך גופני, במחזור הראשון בסמינר הקיבוצים בתל אביב, בהנהלת דר' נעמי בהט-רצון. בין מוריה היו תרצה שפנאוף-מני, יהודה לבנה, רחלי נול-כהנא ותרצה ספיר אצלן למדה תנועה על בסיס כתב התנועה אשכול-וכמן, ואצל נעמי בהט-רצון וצופיה נהרין, למדה קומפוזיציה וכוריאוגרפיה.

עוד בטרם סיימה את לימודיה ב-1981 החלה ללמד מחול מודרני ויצירה בסטודיו למחול של חסיה לוי-אגרון. בשנים הבאות לימדה מחול בבתי ספר, ובסטודיו למחול.

בשנת 1983 החלה ללמד במכינה למסלול לתנועה ומחול שנפתחה בסמינר הקיבוצים ובמקומות נוספים. בין השנים 1997–2019 לימדה במגמת המחול בתיכון מוסינזון בהוד השרון.

בשנת 1985 הקימה בשותפות עם עדי חן דגני את קבוצת המחול העצמאית "המימד הרביעי". קבוצת המחול התפרקה עם נסיעתה של נתיב לאירופה לתקופה של ארבע שנים.

ב-1987 בזמן שהותה עם משפחתה בבריסל, בלגיה סיימה תואר ראשון במחול באוניברסיטת סורבון בפריז. בין מוריה היו סוזן הולצר Suzon Holzer ופול בורסייה Paul Bourcier.

בשנת 1992 נרשמה ללימודי תואר שני באוניברסיטת המדינה של סן פרנסיסקו . שמשה כעוזרת הוראה לפרופ' סוזן וויפ Susan Whipp עימה עבדה מספר שנים כמנהלת חזרות במסגרת להקת מחול אמבאז'י Embaje Dance Company, עבורה גם יצרה עבודת מחול. עם סיום לימודיה החלה ללמד באוניברסיטה מחול מודרני, תנועה ויצירה.

את לימודי הדוקטורט עשתה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתן של פרופ' עדנה לומסקי-פדר ופרופ' תמר אלאור. היא הגישה את עבודת הדוקטורט בשנת 2010 בנושא: קהילה מסדר שני: גוף, אתיקה ומגדר במגמות מחול בבתי ספר תיכונים בישראל.

קריירה מקצועית

יעל היא מרצה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA. היא לימדה במוסדות שונות: במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, בתוכנית לאמנות בקהילה במכללת שנקר, במכללת לוינסקי, ובבית הספר לחברה ואמנויות במכללה האקדמית אונו.

בשנת 2015 השתתפה בצוות השופטים של פרסי אמנויות ומדעים.

פעילותה המקצועית מתרכזת בעיקר במחקר הוראה ופעילות ציבורית בוועדות מקצועיות של משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ומשרד החוץ בנושאי מחול וחינוך למחול. היא חברה בוועדת מקצוע המחול במשרד החינוך ומשנת 2017 משמשת כיו"ר עמותת הכוריאוגרפים.

תחומי ההוראה והכתיבה שלה נוגעים בחינוך לאמנויות, סוציולוגיה של הגוף, המופע, המחול והאמנויות; חברה ישראלית ותרבות; וחינוך למחול. יעל מרצה וכותבת בקביעות על מחול ומחול בישראל בהיבטים חברתיים ופוליטיים במסגרות ופורומים מגוונים בארץ ובחו"ל.

נתיב חוקרת מחול עכשווי בישראל וחינוך למחול בישראל. מחקרה האחרון עוסק ברקדנים מקצועיים מזדקנים, המופיעים על הבמה ובחוויית הגוף הרוקד המתבגר. מרצה בקביעות על מחול בהיבטים חברתיים ופוליטיים במסגרות ופורומים מגוונים בארץ ובחו"ל.

נתיב שימשה כמרצה אורחת במחלקה למחול באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שם לימדה קורס בשם פרספקטיבות אינטרסקציונליות על מחול עכשווי בישראל. בעקבות הצלחת הקורס הוזמנה לשוב בשנה האקדמית 2025-2024.

לאחר טבח שבעה באוקטובר, בוטלה הזמנתה לשנת הוראה נוספת בשל אזרחותה הישראלית. היא הגישה תביעה נגד אוניברסיטת קליפורניה בברקלי בטענה לאפליה על רקע לאום. לדבריה, בקשתה לשוב וללמד בקמפוס נדחתה רק משום שהיא ישראלית, בניגוד למדיניות האוניברסיטה ובניגוד לחוקי מדינת קליפורניה. החלטת האוניברסיטה עוררה הדים בקרב בוגרים וידידים ושלל תלונות הוגשו להנהלה. בעקבות הליך בדיקה של האוניברסיטה, פרסמה יחידת מניעת ההטרדות והאפליה של האוניברסיטה דוח בן 45 עמודים, בו נקבע כי הטענה של ד"ר נתיב שאפליה הופעלה נגדה על בסיס המוצא הלאומי שלה הוכחה במאזן הסתברויות. למרות זאת בקשותיה לקבל התנצלות, הזמנה מחודשת ללמד וכן מהלכים שיבטיחו טיפול אמיתי באווירה הקשה בקמפוס, נותרו ללא מענה ולפיכך הגישה את התביעה.

"המימד הרביעי"

יעל הקימה את קבוצת המחול העצמאית "המימד הרביעי" בשותפות, במסגרתה אף יצרה ורקדה. הקבוצה הופיעה עם המחול בתיאטרון החאן הירושלמי, במוזיאון תל אביב לאמנות, באמפיתיאטרון וואהל שבפארק הירקון וביישובים אחרים ברחבי הארץ. התכנית כללה 6 יצירות:

• "הט (ע)יות" ריקוד בארבעה פרקים (1985) מאת עדי חן דגני
• "הר הקסמים" (1985) מאת עדי חן דגני ושרונה פלורסהיים
• "נול נייד" (1980) שחזור מווידאו מאת יעל ברש (1955–1983)
• "כחיית השדה" שחזור בווידאו מאת יעל ברש (1981)
• "פור-קאסט" (1985) מאת אירית לרנר
• "חוט העכשיו" (1985) מאת יעל (ילי) נתיב

"חיות מחול" - פודקאסט/הסכת על מחול עכשווי בישראל

יעל יזמה, מפיקה ומגישה ביחד עם איריס לנה את הפודקאסט/הסכת חיות מחול העוסק במחול העכשווי בישראל. הפודקאסט מבוסס מחקר ומציע מבט רחב על היבטים מגוונים במחול בישראל כגון זהות ישראלית, ישראליות, מגדר, אתניות, תהליכי יצירה כוריאוגרפים, מבנים ומוסדות בשדה המחול הישראלי ופסטיבלי מחול. זהו הפודקאסט/הסכת היחיד בנושא מחול בארץ.

פרסומים

• נתיב, יעל (ילי). ואופיר, הודל. (2016) "סדקים של חירות": גוף, מגדר ואידאולוגיה בחינוך לריקוד בישראל – שתי אתנוגרפיות", תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• נתיב, י' ואופיר, ה' (2016). סדקים של חירות: גוף מגדר ואידאולוגיה בחינוך לריקוד בישראל – שתי אתנוגרפיות. הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים.
• נתיב, י' (2016). "אני עצמי גוף": מתיחת גבולות הגוף פעולה חברתית בקרב תלמידות מחול, מחווה לאייריס מריון יאנג. בתוך מ' קומם, ע' לחובר וע' פלד (עורכות), נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות (110-86). מגנס.
• נתיב, י' (2012). אימון לאמון: פעולות אלתור בריקוד במגמות מחול בקרב נערות בבתי ספר תיכוניים בישראל. סוציולוגיה ישראלית כתב עת לחקר החברה בישראל, י"ג(2), 372-353.

• Sagiv, D., & Nativ, Y. (2021). Habitual play: Body, cultural sacredness and professional dilemmas in classical musician education. In: P. Schmidt. & R. Write (Eds.), Sociology of music education handbook. Routledge.
• Nativ, Y. (2020). Embodied social dimensions in the creative process: The linkage between trust and risk in dance improvisation among girls in Israeli high school programs. In N. Otmazgin & E. Ben Ari (Eds.), Creative context: Creativity and innovation in the media and cultural industries (pp. 51-61). Springer.
• Nativ, Y. (2020). From Baruch Agadati to Arkadi Zaides: Explicit and implicit representations of Arabs and the Israeli-Palestinian conflict in Israeli dance. In H. Rottenberg & D. Roginsky (Eds.), Points of contacts: Dance, politics and Jewish-Arab relations in Israel (pp. 104-124). Routledge.
• Nativ, Y. (2015). Thick attentiveness as a social key mechanism in the practice of dance among young women. In S. Schonmann (Ed.), The wisdom of many: Key issues in arts education – International yearbook for research in arts education 3/2015 (pp. 136-140). Die Fachbücher.
• Beberman-Shalev, L., Pinku, G., Nativ, Y., Hemi, A., Paz, O., & Enav, Y. (2022). Crisis, coping and growth: Lecturers of introductory courses in education reflect on the transition to distant teaching. In L. Biberman-Shalev, O. Broza & D. Patkin (Eds.), Teacher education in a reality of a world crisis (pp. 17-39). World Scientific Publishing.

לקריאה נוספת

• ד"ר הודל אופיר, ד"ר ילי נתיב, "סדקים של חירות": גוף מגדר ואידאולוגיה בחינוך למחול בישראל, ישראל: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
• יעל נתיב, ברקלי נכנעה לפחד וביטלה את הגעתי אחרי 7 באוקטובר, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2023
• פעולה הומאנית מגולמת גוף, יעל (ילי) נתיב
• "חתימת גוף" ו"שחזור פעולה" באמנות הגוף הארכיונית של דורית פלדמן, 2017 אוניברסיטת תל אביב. מאמר: דר' יעל (ילי) נתיב
• להיות בתוך הגוף בבית הספר: פנומנולוגיה של הריקוד בקרב נערות במגמות המחול, באתר יומני מחול-רות אשל, יעל (ילי) נתיב
• דמיינו מוזיאון או הגוף זוכר, מוזיאון תל אביב

קישורים חיצוניים

• יעל (ילי) נתיב, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
• ד"ר יעל (ילי) נתיב, באתר עמותת הכוריאוגרפים