יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)
![]() | |||||
לידה |
28 בדצמבר 1906![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
21 בדצמבר 1967 (בגיל 60) כ' בכסלו ה'תשכ"ח ![]() | ||||
תאריך עלייה | 1934 | ||||
מקום קבורה |
![]() | ||||
עיסוק |
פוליטיקאי ![]() | ||||
מפלגה |
חזית דתית תורתית ![]() | ||||
סיעה | חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל | ||||
| |||||
| |||||
![]() ![]() |
יעקב כ"ץ (28 בדצמבר 1906 – 21 בדצמבר 1967), היה חבר הכנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בזלוטשוב שבגליציה (בפולין דאז) לחיים כ"ץ, מעסקני בית יעקב ואגודת ישראל.[1] כ"ץ, שהשתייך לזרם החסידי רוז'ין ולמד בישיבת חכמי לובלין, הצטרף לצעירי אגודת ישראל בעיר מגוריו ונבחר למוסדות ”צעירי אגודת ישראל” ואגודת ישראל בגליציה. התארס עם רעייתו בלומה בשנת 1932, אולם לגודל אהבתם לארץ ישראל לא רצו להתחתן בחו"ל מחשש שישתקעו שם, ולכן המתינו זמן רב עד שיקבלו אישורי עליה לארץ. בשנת 1934 כשנתקבלו האישורים המיוחלים החליטו בני הזוג להינשא. ואכן החתונה התקיימה ביום שישי, כאשר ביום ראשון שלאחר מכן כבר היו על האונייה לארץ ישראל.
מיד לאחר עלייתו לארץ החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא התיישב בחיפה, היה פעיל בתנועת העפלה לא"י לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה המשיך בפעילות קליטת העולים. היה יורד לנמל חיפה על מנת לקבל את העולים הרבים שהגיעו באניות. לבד מקבלת הפנים הוא דאג לכל מחסורם. פליטים רבים השתכנו בביתו שברחוב הרצל בחיפה עד שנמצאה להם קורת גג. גם לאחר קום המדינה ואף לאחר שמונה לחבר הכנסת נהג בעממיות, ונהגו להתארח אצלו אנשים רבים שהזדמנו לעיר.
היה מזכיר סניף פא"י בחיפה, מנהל מחלקת הקליטה של פא"י בצפון הארץ, פעיל ב”מגבית ההצלה” של היישוב וחבר ועדת המצב וועדת הגיוס בימי מלחמת העצמאות.
בין השנים 1950–1967 כיהן כחבר מועצת העיר חיפה וכחבר הנהלתה (משנת 1951). בשנים 1951–1959 כסגן ראש העיר חיפה, תחת ראש העיר אבא חושי. למרות חילוקי הדעות הקשים שהיו לו עם חושי, בעיקר בנושאי דת, העריך אותו מאוד אבא חושי. בזכות מאבקיו בהיותו חבר בעירייה הוקמו מבני-ציבור רבים בעיר לציבור החרדי שהלך וגדל. ביניהם ניתן למצוא את בית הספר "שערי תורה" (כיום משמש בי"ס דתי לעולים מחבר המדינות), ותיכון "בית יעקב" (כיום משמש כמתנ"ס חרדי). כמו כן, בזכות מאבקיו הרבים נשמר הסטטוס קוו בחיפה: תחבורה ציבורית פועלת בשבת במינון נמוך והכרמלית והתיאטרון העירוני סגורים בשבת לגמרי.
שימש כחבר כנסת בשנים 1955–1967, בכנסות השלישית והרביעית מטעם חזית דתית תורתית ובכנסות החמישית והשישית מטעם פועלי אגודת ישראל. היה חבר בוועדת הפנים בכנסת הרביעית ובוועדת העבודה והרווחה בכנסת החמישית.
כ"ץ נפצע בתאונת דרכים בשד' הרצל בירושלים בדרכו מהכנסת לבית וגן, ומת מפצעיו לאחר יומיים של אשפוז, ביום חמישי בלילה, אור לכ' בכסלו ה'תשכ"ח, 21 בדצמבר 1967, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-61. החליף אותו אברהם ורדיגר.
ראש העיר, אבא חושי, הגיע לנחם והבטיח שתוקם ישיבה לזכרו. הישיבה לצעירים של חתנו הרב דוד כ"ץ שכבר הייתה קיימת, קיבלה מהעירייה מבנה בסמיכות לשכונת דניה והיא נקראת על שמו: "משכן יעקב".
בנו הוא העסקן החיפאי הידוע הרב מאיר כ"ץ שעסק רבות בפעילות ציבורית כמנהל סניף לב לאחים בצפון, עד לפטירתו בחג השבועות תשע"ג.
יעקב כ"ץ, הוא אביה של נעמי איגוס (לשעבר מזכירתה של שרה נתניהו), אשת הפרופסור אהרון אליהו איגוס (באנגלית: Aharon Alic Agus) או בשמו האמריקאי Aharon Ronald Alic Agus. אהרון היה בנו של אברהם יצחק איגוס, אחיו של יעקב אגוס.
אשתו של כ"ץ(בלומה) הייתה ביתה של רייזל דרוק שנרצחה בשואה בשנת- 1943 ואחותה של בלצ'ה דרוק לוקר שנרצחה בשואה בשנת- 1941.
רייזל דרוק לפי המסופר, הייתה כנראה או נכדתו או קרובת משפחה של הרב שמואל לנדא, בנו של הרב יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה").
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב כ"ץ, באתר הכנסת
- יעקב כ"ץ, באתר כנסת פתוחה
- חבר הכנסת ר' יעקב כ"ץ ז"ל, הפרדס, ינואר 1968, עמוד 41
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ר' חיים כץ ז"ל, שערים, 2 ביוני 1958, עמ' 1
- רשימת חברי הכנסת
- יהודים גליציאנים
- בוגרי ישיבת חכמי לובלין
- אנשי העלייה החמישית
- חברי כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל
- חברי כנסת מטעם חזית דתית תורתית
- סגני ראש עיריית חיפה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- הרוגי תאונות דרכים בישראל
- אישים הקבורים בחיפה
- ישראלים שנולדו ב-1906
- ישראלים שנפטרו ב-1967