יעקב מסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב הכהן מסקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 באוקטובר 1883
כ"ב בתשרי ה'תרמ"ד
ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1956 (בגיל 72)
י"ג באדר ה'תשט"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בפברואר 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו הרב הרב יצחק רבינוביץ, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יצחק בלאזר והרב נפתלי אמסטרדם
חיבוריו בית יעקב, אבן יעקב, סולם יעקב, מקל יעקב, משפט ליעקב, הדרת מרדכי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב הכהן מסקין (בכתיב יידישאי: מעסקין) (כ"ב בתשרי ה'תרמ"די"ג באדר ה'תשט"ז; 23 באוקטובר 188324 בפברואר 1956) היה רב ומנהיג תורני ברוסיה, ליטא וארצות הברית, מחבר תורני, וחבר הנהלה באגודת הרבנים של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקין נולד בווילקומיר שבליטא (אז בתחומי האימפריה הרוסית), לאביו הרב מרדכי. למד תורה בישיבת סלבודקה אצל הרב יצחק רבינוביץ, רבה של פוניבז', הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יצחק בלאזר והרב נפתלי אמסטרדם.[1] נסמך לרבנות בשנת תרס"ט בידי הרב רבינוביץ, הרב מאיר אטלס משאוול והרב יוסף ליב בלוך.[2] נישא לרבקה.

החל משנת תרע"א לערך[3] כיהן כרב בנובה-פראגה שברוסיה, למשך 11 שנים.[4] בשבתו שם התיידד עם חייל יהודי תושב המקום שלאחר זמן נעשה מפקד בכיר בצבא הקומוניסטי, וידידות זו סייעה לו רבות בהמשך חייו.[5] לאחר מכן שימש ברבנות בפוניבז' שבליטא, וברלינגטון (ורמונט) שבארצות הברית. בשנת ה'תרצ"ב נתמנה לרב בית המדרש הגדול בנוסח ספרד שבברונקס, ניו יורק, תפקיד אותו מילא כעשרים וחמש שנים, עד לפטירתו.[6][7]

הרב מסקין נפטר בי"ג באדר ה'תשט"ז (24 בפברואר 1956) בשל מחלה קשה. בהלווייתו השתתפו והספידו רבים מגאוני ארצות הברית, ובהם הרב יוסף אליהו הנקין, הרב משה פיינשטיין ועוד. השאיר אחריו צאצאים רבים, בהם בניו הרב חיים מסקין שכיהן כרב שכונת סניסייד, קווינס, והרב אליעזר שכיהן כרב קהילת "וונסט היברו".

פעילותו הציבורית וכתיבתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבתו באמריקה היה בידידות ובקשרי מכתבים עם הרב משה פיינשטיין, שכינה אותו תדיר במכתביו: "מע"כ ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם בשמו ובחבוריו הנעלים מוהר"ר יעקב הכהן מעסקין שליט"א". כתריסר תשובות בשו"ת אגרות משה ממוענות אליו.[8] גם עם הרב צבי פסח פרנק היה הרב מסקין בקשרי מכתבים, ותשובות רבות בשו"ת "הר צבי" ממוענות אליו.[9] וכן עם רבנים נוספים, בהם הרב יצחק יעקב רבינוביץ' והרב יחיאל יעקב ויינברג.[10]

מלבד ספריו הרבים, פרסם הרב מסקין מאמרים רבים בכתב העת התורני הפרדס,,[11] וכתבי עת נוספים בהם כנסת ישראל.[12][13] כמו כן, היה חבר הוועד הפועל של אגודת הרבנים וחבר הוועד לטהרת המשפחה של האגודה. כן היה חבר "ועד הרבנים" ופעיל בארגון עזרת תורה.

מפסיקותיו ועמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התיר לפנות גופה של אדם שנקברה במקום אחד אל מקום קבורה משפחתי, למרות האיסור הכללי לפנות עצמות מת מקבר אחד לשני.[14]
  • צידד בגיורים של בני זוג של יהודים, שהיו נהוגים בארצות הברית. בתשובתו קבע שהגיורים הללו כשרים אף על פי שהם נעשים 'לשם אישות', ואף על פי שעל פי רוב אחר הגיור הגרים לא שומרים מצוות. אף על פי כן, בתשובה מאוחרת יותר ציין שהוא עצמו כבר איננו מעוניין לערוך גיורים שכאלה, למרות טעמי ההיתר שביסס בספרו.[15]
  • התיר לכהן לבקר חולה בבית החולים בארצות הברית, למרות החשש שיהיה מת בבית החולים בזמן הביקור, בשל מספר נימוקים הלכתיים הנוגעים לטומאת מת באוהל, תוך צירוף העובדה שרוב המתים בבית החולים הם גויים שאינם מטמאים באוהל.[16]
  • הרבה להצר על מצבם של הרבנים בארצות הברית, שנתונים בעוני גדול ומפוטרים אם הם מתבטאים באופן שאינו תואם את רוחם של אחד מנכבדי הקהילה, וניסה לפעול שיונהגו מינויים קבועים כמקובל ביהדות אירופה.[17]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'מעסקין הרב ר' יעקב הכהן', בתוך: בן ציון אייזנשטט, דורות האחרונים, כרך ב (אותיות מ-פ), ניו יורק תש"א, עמ' 155
  • 'הרב ר' יעקב הכהן מעסקין שליט"א', בתוך: תולדות אנשי השם, ניו יורק תש"י, עמ' 87
  • 'הרב ר' יעקב הכהן מעסקין', הפרדס [ל, ז], ניסן תשט"ז, עמ' 29–30
  • הרב יעקב הכהן מעסקין, 'זכרונות', בתוך: הסבא מסלבודקה, ברוקלין תשמ"ו, עמ' מה-מו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן יעקב – מגילה, עמ' לח.
  2. ^ הפרדס, שנה ל כרך ז, עמוד 30
  3. ^ ראו ידיעה על מסיבה במלאת 28 שנה לרבנותו, בשנת תרצ"ט (הפרדס, [יב, ב], תרצ"ט, עמ' 17)
  4. ^ אפריון, עמ' 221
  5. ^ אבן יעקב מסכת חגיגה, עמוד צה
  6. ^ עמוד השער לאבן יעקב, עמוד 1
  7. ^ סוף הקדמת הספר 'סולם יעקב', עמוד 8
  8. ^ אגרות משה: אורח חיים חלק א סימן ח;קכא. יורה דעה חלק א סימן קכה;רטו. יורה דעה חלק ה סימן ה. שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קנח;קנט. חושן משפט חלק א סימן לו;צח. קדשים וטהרות חלק א סימן ו;טו. קדשים וטהרות חלק ב סימן ח. ראו עוד: הרב מרדכי ציון, משה שפיר קאמרת – על הרב פיינשטיין, נריה תש"פ, עמ' פד-פו., הרב משה פיינשטיין
  9. ^ לדוגמא, הר צבי אורח חיים חלק א, סימן יב
  10. ^ שרידי אש, חלק ג (אה"ע) סימן מט אות ג
  11. ^ לדוגמא, הפרדס שנה ל, חוברת ב
  12. ^ כנסת ישראל <ארה"ב>, כרך 2, ניסן תש"ד
  13. ^ כנסת ישראל (סלובודקה), כרך י"ט, שנה שניה, תרצ"ט
  14. ^ משפט ליעקב, סימן מה
  15. ^ אבן יעקב חגיגה, סימן מד
  16. ^ הפרדס שנה ל חוברת ב, סימן יא
  17. ^ ההקדמה לספרו, סולם יעקב