רוסלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919
דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920

רוּסְלָאןכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה"[1] הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה כ-700 נוסעים. "רוסלאן" נחשבת לסנונית הראשונה שפתחה את תקופת העלייה השלישית, אף שלמעשה הייתה אחת האוניות האחרונות שהגיעו לחופי יפו באותה שנה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 הגיעו כמה מאות מתושבי צפת ויפו שלנוכח המלחמה והרעב ששררו בארץ ישראל עזבו את בתיהם ונדדו דרך סוריה וקושטא והגיעו לנמל אודסה, בעת בה נמצא הצבא האוסטרו-הונגרי שם, בתקווה כי בתור נתיני אוסטריה יינתן להם להגיע לאוסטריה. ניסיונם זה נכשל והם נאלצו להישאר באודסה וסבלו מקור ומגשמים. לעזרתם נחלצו צעירים יהודים - חברי הארגונים "התחיה", "צעירי ציון" ואחרים, והעבירו אותם מהנמל לקסרקטיני הצבא האוסטרי שנעזבו בינתיים. למרות סיוע זה נפטרו חלק מהפליטים. הצעירים, מנהיגי התנועות הציוניות הללו, סייעו לפליטים להקים את "ועד פליטי ארץ ישראל" שביקש לשוב לארץ ישראל עם תום המלחמה.[2] באותו זמן התקבצו באודסה יהודים רבים שביקשו לעלות לארץ ישראל. מנהיגי הארגונים החליטו לנצל את קיום קבוצת כמה עשרות הפליטים שחפצו לשוב והגזימו במספר הפליטים כדי לאפשר לעולים להצטרף לקבוצת הפליטים. מנחם אוסישקין ומאיר דיזנגוף יצרו קשר עם שר החוץ הבריטי, הלורד קרזון, ושכנעו אותו כי אין מדובר בבולשביקים. ארגון העולים היה מבצע מסובך. הימים ברוסיה היו מלאי תהפוכות, השלטון התחלף במהירות בין הבולשביקים לכוחות המתנגדים, רוסיה הייתה בעיצומה של מלחמת אזרחים.[3]

קורות ההפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולים היו צריכים להוכיח את זכאותם לעלייה כ"פליטים מארץ ישראל" שנתקעו ברוסיה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. לצורך כך התקיימו קורסים ל"הכשרת פליטים" מארץ ישראל בו למדו המבקשים פרטים שונים על הארץ. הפלגתה של האוניה מאודסה נמשכה 21 יום: "רוסלאן" הפליגה ב-14 בנובמבר 1919 מנמל אודסה שבדרום אוקראינה ועגנה בנמל יפו ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי לחנוכה כ"ז בכסלו ה'תר"ף. ההפלגה לוותה בקשיים ובעיות, בכל הנמלים בהם עגנה לא הורשו הנוסעים לרדת מחשש שמא הנוסעים הם בולשביקים שמטרתם להסתנן ולחולל מהפכות.

מצטטת זהבה בקמן את אליהו הגלעדי, שנמנה עם העולים:

בשנת 1919, כשדרום אוקראינה נכבשה על ידי חיילות דניקין ה"לבנים", פנה הוועד האודיסאי לשלטונות בבקשה לאפשר לתושבי פלשתינה לחזור לבתיהם. בדרכים שונות הושג הרישיון ואז החלה מלאכת הזיופים של תעודות לידה מפלשתינה וצורפו לרשימה של תושבי צפת מאות אנשים שהיו להם זיקה וקשרים לארץ.

דמויות בולטות בין הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות בולטות ברשימת המפליגים, אשר השפעתן על היישוב ועל מדינת ישראל ניכרה בשנים שלאחר מכן, זיכו את הרוסלאן בתואר "המייפלאואר הציונית". מבין הנוסעים על הרוסלאן: ההיסטוריון יוסף קלוזנר, האדריכלים זאב רכטר ויהודה מגידוביץ', עורך "הארץ" לעתיד משה יוסף גליקסון, אריה נבון בן ה-10, לימים קריקטוריסט וצייר, שעלה עם משפחתו, הרקדן ברוך אגדתי, הוריה של הטייסת זהרה לביטוב, ישראל גורי (לעתיד חבר הכנסת ואביו של המשורר חיים גורי), המחנכת פנינה היילפרין עם בניה, אוריאל (לימים המשורר יונתן רטוש), גמליאל צבי (לימים הבלשן צבי רין) והבת מרים (לימים המשוררת מירי דור); הרופא הגלילי ד"ר שניאור זלמן אביגדורי, ד"ר חיים יסקי, מנהל בית החולים הדסה שנרצח בשיירת הרופאים ב-1948, הרופא אריה דוסטרובסקי ובתו יוכבד דוסטרובסקי, לימים מייסדת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, הציירים פנחס ליטבינובסקי ויצחק פרנקל, רוזה כהן אמו של יצחק רבין, הפסל משה ציפר, חברת הכנסת הראשונה רחל כהן-כגן (החתומה על מגילת העצמאות), ד"ר ברוך ניסנבוים, מייסד מד"א בחיפה, שמואל נבון ורבים אחרים. באוניה הגיעו גם ששת חברי קבוצת החלוצים שהתיישבה בדילב, לימים קרית-ענבים. באונייה זו חזרו לארץ רחל המשוררת, השחקן מאיר תאומי והאמן יוסף קונסטנט.

אזכורים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, "אלף לבבות", של דן צלקה מספר את סיפורה של "רוסלאן". ספרה של יוכי ברנדס, "וידוי", מתאר את קורותיה של "רוסלאן" מנקודת מבטה של נערה צעירה.

ספר החיים - יומנה של קבוצת קרית-ענבים תר"פ-תרפ"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה רפאלי (צנציפר), במאבק לגאולה, ספר הציונות הרוסית ממהפכת 1917 עד ימינו, תל אביב: הוצאת דבר ועיינות, תשט"ז-1947, עמ' 156-154.
  • זאב הים. נתיבי ים - תולדות הספנות הישראלית. תל אביב, הוצאת מלוא בשיתוף עם חבל ימי לישראל, תשל"ב-1972. עמ' 189-190.
  • רב חובל הלל ירקוני. הים, האנייה ועם ישראל. חיפה, פרדס הוצאה לאור, 2009. הערך "רוסלאן", עמ' 253.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]