יצחק בדהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק בדהב
הרב יצחק בדהב.jpg
תאריך לידה ד' בכסלו ה'תר"ך
מקום לידה ירושלים
תאריך פטירה כ"ב בסיוון ה'תש"ז (בגיל 87)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 30 בנובמבר 1859
תאריך פטירה לועזי 10 ביוני 1947
מקום פעילות ירושלים, חברון, מצרים וטריפולי בלוב
תחומי עיסוק ספרות רבנית, מחקר ואספנות
תפקידים נוספים מחנך
רבותיו הרב יוסף רחמים אופלטקה והרב שלמה יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק בדהב[1] (18591947) היה חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-30 בנובמבר 1859 (ד' בכסלו ה'תר"ך) ללאה ולרב מיכאל, ששימש כשד"ר כוללות העיר. סבו מצד אביו היה הרב רפאל בדהב, שעלה לארץ ישראל מלאריסה שביוון לפני שנת 1840 (ה'ת"ר), בן למשפחה שמוצאה בסרגוסה שבספרד. סבו מצד אמו היה הרב יצחק קוב'ו, בן למשפחת רבנים שמוצאה בקומו שבאיטליה, אליה הגיעה לאחר גירוש ספרד.

בעקבות מסעותיו של אביו, גידלה אותו אמו לבדה. בקיץ שנת 1866 (ה'תרכ"ו) עברה אמו יחד עם שאר ילדיה להתגורר ביפו, בעקבות התפרצות מחלת הכולרה בירושלים. בחודש אוקטובר 1866 (חשוון ה'תרכ"ז) פשטה המחלה גם ביפו, ואמו ואחיו הקטן משה נפטרו. בן דודו מצד אביו, הרב יוסף רפאל עוזיאל אימצו וגידלו בביתו שבירושלים, עד לחזרתו של אביו ממסעותיו.

בילדותו למד בבית הספר דורש ציון אצל הרב יוסף רחמים אופלטקה, בנו של הרב יצחק פראג אופלטקה, ובהמשך אצל הרב שלמה יוסף, מרבני סלוניקי.

בשנת 1878 (ה'תרל"ח) התייתם גם מאביו, ושוב אומץ על ידי הרב יוסף רפאל עוזיאל, שהשיאו ללאה בת יהודה קואינקה. בתקופה זו למד בבית המדרש וישיבה "שבת אחים" בירושלים, והתגורר אצל חותנו בעיר העתיקה. לאחר כשנה עבר להתגורר בירושלים שמחוץ לחומה.

בחודש יולי 1886 (תמוז ה'תרמ"ו) ייסד בירושלים יחד עם הרב אברהם עזריאל, הרב יעקב חי בורלא והרב בכור יעקב פאפולא את חברת "שומרי מצווה ומלביש ערומים", שמטרתה לסייע ליתומים ולילדים עניים. בסוף שנת 1886 (ה'תרמ"ז) יצא בשליחות ישיבת המקובלים בית אל כשד"ר אל טריפולי שבלוב, שם שהה כשנה וחזר לירושלים בחורף שנת 1888 (ה'תרמ"ט).

בחודש מרץ 1899 (אדר ה'תרנ"ט), ייסד את בית המדרש "שומר שבת", שמטרתו הייתה לאסוף בני נוער בימי השבת, וללמדם שירה, תולדות היהודים, הלכות ועוד. בשנה זו לווה סכום כסף גדול ופתח חנות ספרים שאותם הביא מליבורנו, במטרה להשתמש בכספי הקרן לטובת ארגוני החסד שהקים. לאחר שנחל כישלון במכירות ונקלע לחובות, ברח בשנת 1901 (ה'תרס"א) להתגורר אצל אחיו שהתגורר במצרים בעקבות הטרדות מצד הנושים. בתקופה זו סבל ממחלות שונות, ובחודש אדר אותה השנה נעצר בידי השלטונות המקומיים כחסר אשרת כניסה, ואושפז בבית החולים הממשלתי תחת שמירה בעקבות מחלותיו. לאחר התערבותו של אחיו הוא שוחרר לאחר שלושה ימים, וחזר לירושלים לאחר תקופת שהות בת שלושה חודשים במצרים.

בחודש אפריל 1901 (אייר ה'תרס"א) החל לשמש כמורה לתלמוד בישיבתו של הרב חיים חזקיהו מדיני בחברון, ובחודש תמוז חזר שוב לירושלים בעקבות מחלותיו. בהמשך נקלע לחובות רבים בעקבות כסף שלווה לחתונת שתי בנותיו, והוצאותיו על טיפולים שונים בבתי חולים. אט אט השתקם, וזכה בהגרלה על דירה בשכונת ימין משה, כשאת הכסף להשתתפות בהגרלה קיבל בהלוואה מאחד מרבני העיר.

כשנוסדה ישיבת "מנחם ציון" על שם הגביר מנחם אליהו, נמנה עם עשרת תלמידי החכמים שלמדו בה וקיבלו מלגה דו שנתית.

חיבתו לספרים החלה עוד בצעירותו, ואט אט החל לאסוף ולרכוש מחסכונותיו ספרים, כתבי יד עתיקים ומסמכים נדירים. עם החומרים שאסף הקים ספרייה וארכיון שהכילו ספרים וכתבים יקרי ערך בנושאי הלכה, אגדה, פילוסופיה עברית, קבלה, ספרות גאונים, ספרות ימי הביניים, תשובות הרמב"ם ובנו הרב אברהם, ועוד. חומרים אלו סיפקו לו מקור למחקר אודות היישוב היהודי בארץ, ובקהילות חו"ל. בעבודתו זו של הצלת כתבי היד והמסמכים ראה שליחות, ובקיאותו בכל הנוגע לעולם הספרות הייתה לשם דבר בירושלים. לא מעט שאלות שעלו בנושא כתבי יד וחיבורים עתיקים, הופנו אליו.

לשם כתיבת עבודתו הספרותית היה מסתגר בחדרו לצד הספרייה והארכיון האישי, ומתעד את שלל הממצאים שהעלה במחקריו אודות רבנים, חיבוריהם, ייחוס משפחתם ועוד. הודות לפועלו בתחום, קיימים כיום תיעודים נדירים שהפיץ אודות יהודי המזרח והיישוב היהודי בארץ ישראל.

הלך לעולמו ב-12 ביוני 1947 (כ"ד בסיוון ה'תש"ז) ונקבר בהר הזיתים. על שמו נקראה סמטה בשכונת ימין משה בירושלים, שם התגורר עד סוף ימיו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם הגדולים הירושלמי הכללי - חיבורו העיקרי הכולל את ספר הקהילות והעדות, כולל אנציקלופדיה עם שמות אלפי חכמים וגדולי תורה, ספריהם, מאמריהם, וחיבוריהם שנותרו בכתב יד
  • ספר הגיטין - נוסחאות הגיטין של כל העדות והקהילות, בעיקר מארצות המזרח, כולל שמות הערים והכפרים וסדר כתיבתם בגט, שמות האנשים והנשים ושמות הימים והנהרות
  • ציון וירושלים - אסופת 21 קטעים ובהם "חידושי גמרא, פוסקים ותנ"ך בפלפול וחריפות על ש"ס, שו"ת ודיני ארץ ישראל, מאת רבני ספרד והמזרח, כולל רשימה מכתבי יד עתיקים שהיו גנוזים בירושלים, ה'תרנ"ז
  • נחמדים מזהב - חלק א' בלדינו כולל את "היסטוריית היהודים", חלק ב' כולל תרגום ל"הריסות ביתר" מאת קלמן שולמן, ירושלים ה'תרנ"ד
  • סגולה זהב - סגולות ורפואות
  • פרדס התורה והחכמה - כולל רשימה מכתבי יד עתיקים, ירושלים ה'תרנ"ח
  • גנזי ציון וירושלים - חלק ב' של הספר הנ"ל, ירושלים ה'תרנ"ח
  • פרדס התורה והחכמה (חיבור נוסף) - כולל בתוכו רשימה מכתבי יד עתיקים, ירושלים ה'תר"ע
  • זמרת הארץ - הודפס בספרו "פרדס התורה והחכמה", ירושלים ה'תר"ע
  • מעט צרי - הודפס בספרו "פרדס התורה והחכמה", ירושלים ה'תר"ע
  • עיר של זהב - (ירושלים דדהבא או הפרדס הירושלמי) מעלות שבחי ירושלים המובאים בש"ס, במדרשים ובזוהר, מאת הרב אברהם אלאזראקי, ירושלים ה'תרנ"ז
  • עטרת זהב - חידושים ופלפולים על הש"ס בהלכה ובאגדה, מאת הרב יוסף קוב'ו, הרב יצחק קוב'ו והרב יוסף חזקיה קוב'ו, כולל קונטרס "גדולי הארץ" וספר "דגל מחנה" מאת הרב יוסף קוב'ו, וספר "דברי חזקיהו" מאת הרב חזקיה קוב'ו, כולל תולדות חייהם, ירושלים ה'תרנ"ז
  • עטרת זהב - חלק ב', חידושים, פלפולים ושו"ת על הש"ס והרמב"ם
  • חוג ישראל - הלכות ודיני פורים, כולל "פרדס התורה" חלק א', ו"חזון למועד", מאת הרב יעקב ישראל אלגאזי
  • הפרדס - (פרדס התורה) ילקוט המכירי על משלי, מאת מכיר בר אבא מארי, כולל "זכור ליצחק" שלושה חלקים, וזכרונות מספרים בהם הגה, ירושלים ה'תרפ"ז
  • כל הזהב - ספר "זכור ליצחק" חלק ד'
  • זכור ליצחק - כולל דיני גיטין וספרי גיטין
  • מקום הכתיבה עיקר - הודפס בספרו "זכור ליצחק"
  • גן ירושלים - הודפס בספרו "זכור ליצחק"
  • זמרת הארץ - הודפס בספרו "זכור ליצחק"
  • כי ביצחק - הכולל שירים, זמירות אגרות בחרוזים, ועניינים היסטוריים, הודפס בספרו "זכור ליצחק"
  • כבוד אם - ליקוטים מספרי הרב יצחק קוב'ו, ירושלים ה'תרפ"ח
  • בנין ירושלים - אוסף כתבי יד, כולל "שנות חיים", חברות, ישיבות ירושלים ומדרשים
  • שנות חיים - (הפרדס הירושלמי) כולל תורה, זמרה, חכמה ומדע
  • גן ירושלים - כולל אגרות, מכתבים ועניינים
  • פאר הדור - חלק ב' של תולדות הרמב"ם, כולל ספריו ושו"ת
  • תורת משה - תשובות הרמב"ם מתוך כתב יד, ירושלים ה'תרפ"ט
  • עשרה זהב - דרושים בפלפול
  • ויעתר יצחק - תפילות
  • מעשה נסים - מעשיות וסיפורים שנעשו לישראל בשנים קדמוניות בדרך נס, שלושה חלקים, כולל מגילת סרגוסה, ומעשה הנס של רבינו גרשום, ירושלים ה'תר"צ
  • קובץ הירושלמי - דיני ומנהגי ירושלים מכתבי יד וספרים שנמצאו ברשותו, ירושלים ה'תר"צ
  • כ"י ביצחק - חלק ב' של קובץ הירושלמי, כולל עניינים, דינים ומנהגים, ירושלים ה'תרצ"א
  • קובץ הירושלמי - חלק ג', כולל תקנות והסכמות מרבני וחכמי ירושלים, ה'תרצ"א
  • חדר הורתי - שמות חכמים, רבנים ודיינים, ירושלים ה'תרצ"א
  • כי ביצחק יקרא - הודפס בספרו "חדר הורתי", ירושלים ה'תרצ"א
  • תוספת שביעית - כל דיני שמיטת כספים ופרוזבול מאת הרב אברהם אלאזראקי, ירושלים ה'תרנ"ו
  • שבחי ירושלים - מקומות קברי הצדיקים, כולל תולדות חייהם מפי הרב חי מוסיפא, ואוסף פרשנויות משלו
  • קובץ יברך ה' מציון - קובץ תודה לנדיב
  • שמירת הלכות טבילה - על פי כתבי הרמב"ם, כולל תשובתו של הרב שמואל חקאן הלוי, ודברי פרשנותו לנ"ל
  • גן רווה - שמות הרבנים הגדולים והפייטנים

חידושים נוספים שלו הודפסו בהמאסף בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה, שנה ב', בפרק "קדושת הארץ"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 128 - 130)
  • דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 622 - 623)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעתים באדהב או בדאהב.