יצחק צורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק צורן
Ytzhak Zoran
יצחק צורן דצמבר 1999
יצחק צורן דצמבר 1999
לידה 18 באפריל 1944
כ"ה ניסן ה'תש"ד
חיפה
פטירה 4 בדצמבר 2019 (בגיל 75)
ו' בכסלו ה'תש"פ
רמת השרון
מדינה ישראל
מקום קבורה בית העלמין מורשה ברמת השרון
מקום מגורים רמת השרון
כינויים נוספים "צצה"
פעילות בולטת פיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית וסיוע לחברות הזנק
ידוע בשל בעל עיטור המופת ופרס ביטחון ישראל
השכלה בוגר הנדסת חשמל מטעם הטכניון
מקצוע מהנדס אלקטרוניקה
תפקיד מנהל ויו"ר דירקטוריון
פרס ביטחון ישראל
פרס ביטחון ישראל אותו קיבל צורן על עבודתו בנושאי לוחמה אלקטרונית בחברת AEL

יצחק צורן (18 באפריל 1944 - 4 בדצמבר 2019) היה מנהל בכיר בתעשייה האלקטרונית. עשה את שירותו הצבאי בחיל הים, ניצול מטיבוע המשחתת אילת, בעל עיטור המופת ופרס ביטחון ישראל.

משפחה וילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, חיים צפרמן, הצטרף להכשרת גורדוניה ברומניה עלה לארץ ישראל. בכפר הנוער בן שמן פגש את הסיה מבית לוינשטיין שעלתה מליטא. ב-22 באפריל 1940 נישאו ועברו לגור בחיפה. צפרמן היה פקיד טכני ונעשה נהג משאית כבדה. בתפקיד זה שירת במילואים ובתקופת מלחמת יום הכיפורים גויס לשירות אף כי היה מבוגר מאוד.

לימודים וצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורן גדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בסניף הדר הכרמל. בתקופת התיכון נעשה מדריך בתנועת הצופים העבריים. בשנת 1962 סיים את הלימודים במחזור מ"ג של בית הספר הריאלי. בגיל הגיוס התקבל במסגרת העתודה אקדמאית ללימודי הנדסת חשמל בטכניון.

במסגרת העתודה עבר קורס מכ"ים אותו סיים ביולי 1963. בהמשך עבר קורס קצינים בסיסי בבה"ד 1 אותו סיים ביולי 1964.

ביולי 1966 סיים את הלימודים בטכניון מחזור ל"ח והוסמך לתואר ראשון בהנדסת חשמל.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורן במסדר בבה"ד חיל הים כמפקד בית הספר לאלקטרוניקה, 1969

בתפקידו הראשון היה כקצין חשמל בצוות אח"י אילת (ק-40). השתתף במלחמת ששת הימים. ביולי 1967 השתתף בקרב רומני. באוקטובר 1967 בעת טיבוע המשחתת אילת מצא את עצמו במים, טיפל בניצולים במים ביניהם מפקד המשחתת יצחק שושן. ריכז ניצולים לסירת הצלה והעניק עזרה ועידוד לחבריו. חולץ מהמים על ידי טרפדת ט-206 בפיקוד רפי אפל.[א] מהטרפדת הועלה למסוק ופונה לבסיס חיל האוויר באל עריש.

בשנים 1968–1969 היה מפקד בית הספר לחשמל ואלקטרוניקה בבה"ד חיל הים. ובשנים 1969–1970 שירת בענף לוחמה אלקטרונית במספן הציוד.
כמי שהותקף וטובע בטילי אויב נעשה צורן מומחה לנושא מניעת היפגעות מטילי אויב. בעת מלחמת יום הכיפורים גויס צורן למילואים וירד לזירת ים סוף. עם מפקד הפלגה הטכנית חנוך בן אליהו הכין מחזירי הד מכ"ם להסחת טילים מכלי השיט. כמו כן טרח בהכנת הפלגה לקליטת ספינות סער שהיו צפויות להגיע לזירה. ביצע הדרכה להכרת מערכות החימוש והלוחמה אלקטרונית בספינות.

בתעשייה המתקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדס אלקטרוניקה, הצטרף ל חברת AEL בתקופת ניהול של זלמן שלו. נושא הימנעות מפגיעת טילי אויב היה תחום התמחותו. נעשה ראש חטיבת מערכות ימיות. בשנת 1987 נעשה מנהל החברה ששמה הוחלף לאלישרא. והמשיך לפתח מערכות לחימה אלקטרוניות לצה"ל.
בדצמבר 1993 נפרדה חברת אלישרא מצורן שמסר את הניהול לאבנר רז. בתשורת הפרידה נכתב "צצה, עם סיום שנים רבות וטובות באלישרא תודה מקרב לב על תרומתך ואיחולי הצלחה מקרב הלב על סף תקופה חדשה, בית אלישרא"[1]

השקעות בחברות הזנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום פעילותו בחברת אלישרא פנה צורן לתחום ההשקעות בהון סיכון, שהחל להתפתח בישראל באותן שנים. בשנת 1994 התמנה צורן למנכ"ל "מרתון קרן הון לפיתוח" בע"מ. מרתון החלה את דרכה בשנת 1993, כקרן הון סיכון ציבורית, והייתה בין הקרנות הראשונות שהוקמו בארץ כקרנות הון סיכון. מרתון השקיעה בחברות עתירות ידע שפעלו בתחומי התקשורת, ציוד רפואי, ביוטכנולוגיה, תוכנה, אלקטרוניקה, רובוטיקה ובינה מלאכותית.

בתקופת כהונתו כמנכ"ל הקרן פעל צורן רבות לאיתור השקעות חדשות בחברות טכנולוגיה ישראליות ולקידום ההי-טק הישראלי. ניסיונו העסקי רב השנים ומחויבותו תרמו רבות לקידום עסקיהן של החברות בהן השקיעה הקרן.

בין החברות המובילות של קרן מרתון, אשר הצליחו טכנולוגית ועסקית נמנות: פרוטליקס, ביו ביו, "נאנומושן", "אראל תקשורת" ו"אופטיבייס".

טכנולוגיות חיתוך מתקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוביל צורן קבוצת משקיעים לרכישת פעילות עסקית מחברת "קיוליק אנד סופה" (K&S). חברה אמריקאית, שפעלה בישראל, אשר נקלעה לקשיים לאחר המשבר הכלכלי בשנת 2000 וקיבלה החלטה אסטרטגית לממש חלק מהפעילויות בהן החזיקה, לרבות הפעילות בישראל.

הפעילות שנרכשה החלה לפעול באוגוסט 2003 באופן עצמאי, תחת חברת טכנולוגיות חיתוך מתקדמות ADT- Advanced Dicing Technologies. החברה החדשה התרכזה בפיתוח וייצור של פתרונות לתהליך הפרדת פרוסות סיליקון, תהליך המהווה חלק מהותי משלבי הייצור של שבבים אלקטרוניים למחשבים.

החברה, בהובלתו של יצחק צורן כיו"ר הדירקטוריון וכבעל המניות הגדול בחברה, הצליחה לשקם את הפעילות ולמצב את החברה בשוק הגלובלי, עם משרדים וחברות בארצות הברית, סין וטאיוון. מרבית מכירות החברה, אם לא כולן, היו מכירות לייצוא, כאשר פיתוח וייצור המוצרים נעשה בישראל.

באוקטובר 2019 נמכרה החברה לקונסורציום חברות סיניות. במסגרת העסקה מימש צורן את אחזקתו בחברה וחדל לשמש כיו"ר הדירקטוריון.

הערכות וציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילותו בחילוץ ניצולי הטיבוע זכה צורן בשנת 1968 בציון לשבח. באפריל 1973 הומר הציון לעיטור המופת בחתימת הרמטכ"ל דוד אלעזר.

בשנת 1983 בהיותו בחברת "AEL" זכה צורן בפרס ביטחון ישראל בנושא שלא פורט, אך הכוונה למערכות לוחמה אלקטרונית.

בשנת 1995 זכה צורן למכתב הוקרה על מסלול השירות ממפקד חיל הים עמי אילון. "אבני הדרך הרשומות לעיל הינם שלד של היסטוריה מפוארת לך ולחיל הים בהתפתחות הל"א המודרני. מודים לך ומוקירים את תמיכתך בחיל הים במהלך שירותך הסדיר ובתפקידך בתעשייה. כה לחי, מפקד חיל הים ופיקודיו"[2]

משפחה ממשיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הלימודים ובמסגרת הצופים פגש צפרמן את נעמי לבית הורוביץ שלמדה אף היא באותו מחזור מ"ג, בבית הספר הריאלי בחיפה מאז הם בקשר. ב-10 באוקטובר 1974 נישאו ובהחלטה משותפת, שונה שם המשפחה ל"צורן".

הזוג התגורר ברמת השרון. בינואר 1982 נולד בנם אייל צורן. באפריל 2006 נבחר אייל צורן כחייל מצטיין בטייסת מטוסי הקרב בה שירת כצוות קרקע.

קברו של יצחק צורן בבית העלמין מורשה ברמת השרון

נראה שחוויות טיבוע המשחתת והשהייה במים השפיעו על גופו כעבור שנים. צורן עבר מספר צנתורים. ב-4 בדצמבר 2019 הלך לעולמו. נקבר בבית העלמין "מורשה" ברמת השרון.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי אורן, אשת המפקד, הפרק "האיש שרץ על המים", הוצאת ביתן, 1968 עמ' 133–137.
  • יצחק שושן, הקרב האחרון של המשחתת אילת, ספרית מעריב, 1993, עמ' 14–15, 20, 31-30, 254.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סגן המפקד בטרפדת היה שמואל פרס שהכיר את צורן מתקופת היותו מדריך בתנועת הצופים.
  2. ^ מימין לשמאל:יואל באר, דוד לוי, איתן ליבנה, יוסי ארזי, רן פרז, עמי מלטר, צבי פלד, יצחק צורן ואודי לישנסקי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוח כרזה ממוסגרת בבית צורן.
  2. ^ תעודה ממוסגרת בבית נשוא הערך.