ישראל זרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ישראל זרחי (גרטלר) (כ"א בתשרי תר"ע, 9 באוקטובר 1909, ינדז'יוב, פלך קיילצה, פולין – ז' באב תש"ז, 24 ביולי 1947, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם ועורך. בתו היא המשוררת נורית זרחי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרחי נולד בשנת 1909 בשם ישראל גרטלר בעיירה ינדז'יוב (Jędrzejów) שבפלך קיילצה בפולין. למד בבית ספר פולני ובגימנסיה יהודית-פולנית. בגיל 15–16 שהה בטירול אצל משפחה יהודית וינאית ולמד גרמנית. עם שובו לפולין התקרב לציונות, למד עברית והצטרף להכשרה חלוצית בחוות גורוכוב שליד ורשה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל, הצטרף לקיבוץ, והיה פועל. בין שאר עבודותיו היה גם פקיד וסולל כבישים. בשנת 1932 עלה להר הצופים והשלים לימודיו באוניברסיטה העברית כמוסמך למדעי הרוח. החל לפרסם סיפורים בכתבי העת בראשית שנות השלושים. בשנת 1933 יצא לאור ספרו הראשון "עלומים". עד מותו בגיל צעיר הספיק ישראל זרחי לפרסם כעשרה רומנים וקובצי סיפורים.

בשנת 1947 זכה בפרס ירושלים ע"ש דוד ילין על ספרו "ארץ לא זרועה", רומן מחיי הביל"ויים.[1] מאוחר יותר באותה שנה נפטר בירושלים מסרטן.

לאחר מותו יצא לזכרו מאסף ספרותי בשם "עיטורים", ובו סקירת חייו, דמותו ויצירתו.

על שמו קרוי רחוב בשכונת רמות בירושלים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת הספרותית של זמנו לא היטיבה עם זרחי: ספריו בוקרו קשות, והוגדרו כספרות לא גבוהה, לא אמנותית דיה, בעלת השפעות זרות בולטות, ריאליסטית מדי ואפילו נטוריאליסטית. יוצא מכלל זה הוא ספרו "נחלת אבות", שנדפס בירושלים בשנת תש"ו, 1946. הספר הזה זכה להערכה והתייחסות חיובית, ויצא בשנית בהוצאת "תרמיל" של משרד הביטחון, בשנת תשל"ד, 1974.

ישראל זרחי היה מתרגם מוכשר, ועל אף שלא הרבה לתרגם, הרי סיפוריו הקצרים של היינריך פון קלייסט שבתרגומו זכו לתפוצה נרחבת ולמהדורות חוזרות. ישראל זרחי שייך ספרותית לאותו "דור אבוד" ונשכח, שפעל ויצר בין ראשוני הסופרים העבריים של העלייה השנייה, לבין צעירי הסופרים של דור הפלמ"ח, דור בארץ, ילידי הארץ או מי שעלו כילדים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ לא זרועה, רומן, עם עובד, תל אביב, תש"ו 1946.
  • בית סבתא שחרב ; מלון אורחים ; על שום מה , סיפורים, תל אביב, משרד הביטחון, 1988.
  • הר הצופים : ארבע שנים מחייו של דניאל גפן , רומן, אחיאסף, ירושלים, 1940.
  • החוף הנכסף : סיפורים, הביא לדפוס חיים תורן, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1950.
  • ימים יחפים, רומן, הוצאת מצפה, תל אביב, 1935.
  • כפר-השילוח, רומן, עם עובד, תל אביב, תש"ח 1948.
  • מלון אורחים, תל אביב, תש"ז 1947.
  • מסע בלא צרור, עלים מפנקס מסעות, ירושלים תרצ"ט 1939.
  • נחלת אבות, תל אביב, משרד הביטחון, 1974.
  • הנפט זורם לים התיכון, מהדורה אחרונה, הוצאת כרמל ירושלים 2007.
  • שלהבת גנוזה, מחזור סיפורים, ירושלים 1943.
  • קראו לו כילי, סיפור, ירושלים תרצ"ט 1939.
  • עלומים, רומן, תל אביב, 1933.

תרגומיו

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים תורן, עיטורים: מאסף ספרותי לזכר ישראל זרחי, ירושלים: אחיאסף, תש"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה ליפשיץ, 'צעיר קנה לו אחיזה שורשית בסיפור : לדמותו של ישראל זרחי', דבר, ינואר 1985.
  • גרשון שקד, 'מאותם שיחים שבלעדיהם אין עצים', על יצירתו של ישראל זרחי, בצרון, ד', 1982.
  • יוסף בן חיים טובי, 'על כפר השילוח ועל הספר "כפר השילוח" לישראל זרחי', אפיקים, קכ"ז, 2006.
  • חיה הופמן, 'סאגה תימנית על עולי תרמ"ב', על "כפר השילוח" לישראל זרחי, בתוך סעי יונה, 1983.
  • אביבה מהלו, 'ישראל זרחי - המאבק על הלשון ביצירתו', בתוך בין שני נופים, ראובן מס, 1991.
  • ניצן ליבוביץ, ציונות ומלנכוליה: החיים הקצרים של ישראל זרחי, הוצאת כרמל, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]