ניו הורייזונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניו הורייזונס
New Horizons - Logo2 big.png
לוגו משימת ניו הורייזונס
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן מכון המחקר הדרומי,
מעבדת APL באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
תאריך שיגור 19 בינואר 2006
משגר אטלס 5
אתר שיגור LC-41 קייפ קנוורל
זיהוי NSSDC 2006-001A
אתר אינטרנט ניו הורייזונס
משימה
סוג משימה ביצוע יעף
ביצוע יעף על 132524 APL, צדק, פלוטו,
כארון, הידרה, ניקס, סטיקס
ביצוע היעף APL - הושלם ב־13 ביוני 2006
צדק - הושלם ב־28 בפברואר 2007
פלוטו וירחיו - הושלם ב־14 ביולי 2015
מיקום נוכחי חלפה על פני פלוטו
משך המשימה פעיל (10 שנים, 6 חודשים ו־12 ימים חלפו מהשיגור)
מידע טכני
משקל 478 ק"ג
כוח 228 ואט (RTG)
הגשושית ניו הורייזונס במתקן ההרכבה

ניו הורייזונסאנגלית: New Horizons ; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים. היא טסה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחיו כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס והחלה בשידור תמונות ונתונים משם לכדור הארץ. אושרה גם תוכנית לטיסת התקרבות לאחד מעצמי חגורת קויפר ולשדר נתונים נוספים. מחירה הכולל של המשימה נאמד בכ־650 מיליון דולר במהלך 15 שנים.

בנייה ומשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגדות של ארגונים, בראשות "מכון המחקר הדרומי" יחד עם המעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בנתה את הגשושית. החוקר הראשי בפרויקט הוא אלן סטרן ממכון המחקר הדרומי. במקור תוכננה המשימה לחקור את כוכב הלכת האחרון במערכת השמש שנותר לחקור. רק לאחר שיגור הגשושית הוגדר פלוטו ככוכב לכת ננסי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

המשימות העיקריות הן לאפיין את הגאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהם. משימות נוספות כוללות את חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, דיוק הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.

שיגור וטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגורה של הגשושית ניו הורייזונס באמצעות טיל השיגור אטלס 5

הגשושית שוגרה ב־19 בינואר 2006 בשעה 19:00 זמן אוניברסלי מתואם. ב־28 בפברואר 2007 היא חלפה ליד כוכב הלכת צדק, ונעזרה בכוח המשיכה שלו ובטכניקת מקלעת כבידתית להאצה. היא הגיעה לקרבת צדק במהירות של 21 קילומטר לשנייה והתרחקה ממנו במהירות של 25 קילומטר לשנייה. האצה זו הביאה לחסכון של שלוש שנים בטיסה לפלוטו. הגשושית הגיעה לפלוטו ב־14 ביולי 2015. היא חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־12,600 ק"מ ובמהירות של 13.78 ק"מ לשנייה, וכרבע שעה לאחר מכן חלפה ליד כארון. הגשושית החלה לשדר נתונים והיא ממשיכה בכך במשך החודשים הבאים.[1] אחר כך ינסו אנשי נאס"א לנווט אותה לעבר גוף או שניים נוספים בחגורת קויפר.

RTG[2] יספק את האנרגיה החשמלית הדרושה להפעיל את מערכות הגשושית במרחק כה רב מהשמש.

הגשושית נושאת עמה חפצים בעלי ערך תרבותי, כגון דיסק אופטי הכולל 430,000 שמות, דגל ארצות הברית ומעט מהאפר של מגלה פלוטו, קלייד טומבו.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־8 ביוני 2008 חלפה הגשושית מעבר למסלולו של שבתאי ונמצאה במרחק של 9.69 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו־21.05 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 18.06 ק"מ/שנייה.
  • ב־2 באפריל 2009, הייתה הגשושית באמצע המסלול בין שבתאי לאורנוס במרחק של 12.77 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו־18.76 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 17.06 ק"מ/שנייה.
  • ב־29 בדצמבר 2009 הייתה הגשושית באמצע הדרך לפלוטו, כלומר הייתה קרובה יותר לפלוטו מאשר לכדור הארץ.
  • ב־11 בספטמבר 2011, חלפה הגשושית מעט מעבר למסלולו של אורנוס במרחק של 21.08 יחידות אסטרונומיות מהשמש. היא נעה במהירות של 15.64 ק"מ/שנייה או 3.3 יחידות אסטרונומיות לשנה. 2.87 שעות אורך לאות רדיו להגיע לגשושית מכדור הארץ.
  • ב־27 באפריל 2014 הייתה הגשושית במרחק 3.53 יחידות אסטרונומיות (528,000,000 ק"מ) מפלוטו ו־28.81 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. היא התקדמה במהירות של 14.76 ק"מ/שנייה ולאור השמש לקח 4 שעות ו־3 דקות להגיע אליה. בהירות השמש במיקומה 19.4-.
  • ב־18 בינואר 2016 הגיעה הגשושית למרחק של 34.47 יחידות אסטרונומיות (5,156,637,155 ק"מ) מהשמש.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הירח - 8 שעות ו־35 דקות לאחר השיגור חלפה הגשושית על פני מסלולו של הירח.
  • מאדים - ב־7 באפריל 2006 בשעה 10:00 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת מאדים, 78 ימים לאחר ששוגרה.
  • צדק - ב־28 בפברואר 2007 בשעה 5:44 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת צדק, שם נעזרה בכוח המשיכה שלו, במהלך שנקרא מקלעת כבידתית, כדי להאיץ את מהירותה.
  • שבתאי - ב־8 ביוני 2008 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת שבתאי, ובכך הפכה לחללית המחקר הראשונה מאז וויאג'ר 2 שעברה את מסלולו של שבתאי.
  • אוראנוס - ב־18 במרץ 2011 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת אורנוס, לא צולמו תמונות שלו כיוון שהיה אז מרוחק כ־3.9 מיליארד קילומטרים מהגשושית.
  • נפטון - ב־25 באוגוסט 2014 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת נפטון.
  • פלוטו - ב־14 ביולי 2015 בשעה 11:49 UTC חלפה הגשושית על פני פלוטו במהירות של 13.78 ק"מ לשנייה ובמרחק של 13,695 ק"מ ממנו. הגשושית צילמה ומעבירה מידע למרכז הבקרה ב־16 החודשים שלאחר היעף היות שקצב השידור הוא רק 2 קילוביט לשנייה.
  • כארון - ב־14 ביולי 2015 בשעה 12:01 UTC חלפה הגשושית על פני כארון במהירות של 13.87 ק"מ לשנייה ובמרחק של 29,473 ק"מ.
  • ב־1 בינואר 2019 החללית צפויה לחלוף על פני גוף בחגורת קויפר בקוטר של כ־30–45 קילומטר שכינויו 2014 MU69 (אנג').[3]
  • ב־2029 צפויה הגשושית לעזוב את מערכת השמש.

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגור ניו הורייזונס ממרכז החלל קנדי ב־19 בינואר 2006
אנימציית המציגה את היעף של ניו הורייזונס ליד פלוטו ביולי 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר הידען
  2. ^ גנרטור חשמלי שמפיק חשמל מאנרגיה גרעינית.
  3. ^ Tricia Talbert, NASA’s New Horizons Team Selects Potential Kuiper Belt Flyby Target, אתר נאס"א, 28 באוגוסט 2015