ניו הורייזונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניו הורייזונס
New horizons Pluto.jpg
הדמיית הגשושית ניו הורייזונס
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן מכון המחקר הדרומי,
מעבדת APL באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
תאריך שיגור 19 בינואר 2006
משגר אטלס 5
אתר שיגור LC-41 קייפ קנוורל
זיהוי NSSDC 2006-001A
אתר אינטרנט ניו הורייזונס
משימה
סוג משימה ביצוע יעף
ביצוע יעף על 132524 APL, צדק,
פלוטו, כארון,
היידרה, ניקס, S/2011 P 1
ביצוע היעף APL - הושלם ב-13 ביוני 2006
צדק - הושלם ב-28 בפברואר 2007
פלוטו וירחיו - 14 ביולי 2015 (משוער)
משך המשימה פעיל (8 שנים, חודשיים ו־28 ימים חלפו)
מידע טכני
משקל 478 ק"ג
כוח 228 ואט (RTG)
הגשושית ניו הורייזונס במתקן ההרכבה

ניו הורייזונסאנגלית: New Horizons, אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב-19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים. היא מתוכננת לטוס בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחיו כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס ולשדר משם תמונות ונתונים לכדור הארץ. מתכנני המבצע מקווים שנאס"א תאשר תוכנית להמשיך גם בטיסת התקרבות לאחד מעצמי חגורת קויפר ולשדר נתונים נוספים. מחירה הכולל של המשימה נאמד בכ-650 מיליון דולר במהלך 15 שנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגדות של ארגונים, בראשות "מכון המחקר הדרומי" יחד עם המעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בנתה את הגשושית. החוקר הראשי בפרויקט הוא אלן סטרן ממכון המחקר הדרומי. במקור, תוכננה המשימה לחקור את כוכב הלכת האחרון במערכת השמש שנותר לחקור. רק לאחר שיגור הגשושית הוגדר פלוטו ככוכב לכת ננסי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימות העיקריות הן לאפיין את הגאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהן. משימות נוספות כוללות חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, דיוק הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.

שיגור וטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגורה של הגשושית ניו הורייזונס באמצעות טיל השיגור אטלס 5

הגשושית שוגרה ב-19 בינואר 2006 בשעה 21:00 שעון ישראל. ב-28 בפברואר 2007 היא חלפה ליד כוכב הלכת צדק, ונעזרה בכוח המשיכה שלו ובטכניקת מקלעת כבידתית להאצה. היא הגיעה לקרבת צדק במהירות של 21 ק"מ לשנייה והתרחקה ממנו במהירות של 25 ק"מ לשנייה. האצה זו הביאה לחסכון של שלוש שנים בטיסה לפלוטו. הגשושית תגיע לפלוטו ב-14 ביולי 2015. היא תחלוף ליד פלוטו במרחק של 11,096 ק"מ ובמהירות של 13.78 ק"מ לשנייה וכרבע שעה לאחר מכן תחלוף ליד כארון. הגשושית תשדר נתונים במשך כ-36 שעות. אחר כך ינסו אנשי נאס"א לנווט אותה לעבר גוף או שניים נוספים בחגורת קויפר.

RTG‏ (Radioisotope thermoelectric generator) יספק את האנרגיה החשמלית הדרושה להפעיל את מערכות הגשושית במרחק כה רב מהשמש.

הגשושית נושאת עימה חפצים בעלי ערך תרבותי, כגון דיסק אופטי הכולל 430,000 שמות, דגל ארצות הברית ומעט מהאפר של מגלה פלוטו, קלייד טומבו (Clyde Tombaugh).

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-8 ביוני 2008 חלפה הגשושית מעבר למסלולו של שבתאי ונמצאה במרחק של 9.69 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו-21.05 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 18.06 ק"מ/שנייה.
  • ב-2 באפריל 2009, הייתה הגשושית באמצע המסלול בין שבתאי לאורנוס במרחק של 12.77 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו-18.76 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 17.06 ק"מ/שנייה.
  • ב-29 בדצמבר 2009 הייתה הגשושית באמצע הדרך לפלוטו, כלומר הייתה קרובה יותר לפלוטו מאשר לכדור הארץ.
  • ב-11 בספטמבר 2011, חלפה הגשושית מעט מעבר למסלולו של אורנוס במרחק של 21.08 יחידות אסטרונומיות מהשמש. היא נעה במהירות של 15.64 ק"מ/שנייה או 3.3 יחידות אסטרונומיות לשנה. 2.87 שעות אורך לאות רדיו להגיע לגשושית מכדור הארץ.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הירח - 8 שעות ו-35 דקות לאחר השיגור חלפה הגשושית על פני מסלולו של הירח.
  • מאדים - ב-7 באפריל 2006 בשעה 10:00 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת מאדים, 78 ימים לאחר ששוגרה.
  • צדק - ב-28 בפברואר 2007 בשעה 5:44 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת צדק, שם נעזרה בכוח המשיכה שלו, במהלך שנקרא אפקט הקלע הכבידתי, כדי להאיץ את מהירותה.
  • שבתאי - ב-8 ביוני 2008 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת שבתאי, ובכך הפכה לחללית המחקר הראשונה מאז וויאג'ר 2 שעברה את מסלולו של שבתאי.
  • אוראנוס - ב-18 במרץ 2011 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת אוראנוס, לא צולמו תמונות שלו כיוון שהיה אז מרוחק כ-3.9 מיליארד קילומטרים מהגשושית.
  • נפטון - ב-24 באוגוסט 2014 צפויה הגשושית לחלוף על פני מסלולו של כוכב הלכת נפטון.
  • פלוטו - ב-14 ביולי 2015 בשעה 11:47 צפויה הגשושית לחלוף על פני פלוטו במהירות 13.78 ק"מ/שנייה ובמרחק 13,695 ק"מ. הגשושית תצלם ותעביר מידע למרכז הבקרה.
  • כארון - ב-14 ביולי 2015 בשעה 12:01 צפויה הגשושית לחלוף על פני כארון במהירות 13.87 ק"מ/שנייה ובמרחק 29,473 ק"מ.
  • ב-2029 צפויה הגשושית לעזוב את ההליוספירה.

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגור ניו הורייזונס ממרכז החלל קנדי ב-19 בינואר 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]