היגיאה (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
10 היגיאה סמל 10 היגיאה
SPHERE image of Hygiea.jpg
היגיאה, צילום של הטלסקופ הגדול מאוד, מערכת SPHERE (אנ')
מידע כללי
תאריך גילוי 12 באפריל 1849
מגלה אניבאלה דה גאספריס (Annibale de Gasparis)
מיקום חגורת האסטרואידים
מאפיינים מסלוליים
אפהליון 524,639,734 ק"מ
(3.507 AU)
פריהליון 414,386,103 ק"מ
(2.770 AU)
אקסצנטריות 0.117
זמן הקפה 2,031.01 ימים
מהירות מסלולית ממוצעת 16.76 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 3.842°°
מאפיינים פיזיים
ממדים 530×407×370 ק"מ
מסה 90,300,000,000,000,000,000 קילוגרם
צפיפות ממוצעת 0.10 ± 2.08 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.091 מטר/שנייה²
זמן סיבוב עצמי 1.15 יום
אלבדו 0.0717
מהירות מילוט 0.21 ק"מ/שנייה
טיפוס ספקטרלי C-type asteroid
בהירות מוחלטת 5.43

היגיאה (שם מלא: 10 היגיאה; באנגלית: ‎10 Hygiea) הוא האסטרואיד הרביעי בגודלו שבחגורת האסטרואידים העיקרית. הוא התגלה על ידי אניבאלה דה גאספריס (Annibale de Gasparis) ב-12 באפריל 1849.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד התגלה על ידי החוקר אניבאלה דה גאספריס ב-12 באפריל 1849. היה זה האסטרואיד הראשון מבין תשעת האסטרואידים שהוא גילה. מנהל מצפה הכוכבים בנאפולי, ארנסטו קפוצ'י קרא לאסטרואיד Igea Borbonica (היגיאה בורבוניקה, על שם בית בורבון, ששלטו בממלכת שתי הסיציליות בו נאפולי נמצאת). אולם כבר ב-1852, האסטרונום ג'ון ראסל הינד אמר שהשם הנפוץ הוא "היגיאה" ושלא משתמשים בשם המקורי המלא.

האסטרואיד קרוי על שמה של היגיאה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומאית. המספר "10" מציין כי זהו האסטרואיד ה-10 אשר התגלה במערכת השמש.

השוואת גודל: עשרת האסטרואידים הראשונים מושווים אל הירח של כדור הארץ (בקנה מידה). היגאה הוא הראשון מימין

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיאה הוא האסטרואיד הרביעי בגודלו במערכת השמש. צורתו כספרואיד אובלי וממדיו הם 530×407×370 ק"מ[1]. קוטרו הממוצע 407 ק"מ[2], ומסתו מוערכת להיות כ-2.9% מכלל מסת חגורת האסטרואידים, בסביבות ה‎8.67×1019‎ ק"ג.

האסטרואיד הוא הגדול מהאסטרואידסים מסוג C-type אשר עשויים ברובם מפחמימנים סלעיים. כמו קרס היגיאה בעל צפיפות נמוכה, ודומה בכך לירחים של שבתאי.

תצפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיאה הוא בעל אלבדו נמוך וקשה לראותו בתצפיות מכדור הארץ, ולכן, למרות גודלו, הוא האסטרואיד ה-10 שהתגלה. באפהליון, הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש במסלולו, בהירותו היא 10.2 ונדרש טלסקופ בעל קוטר עדשה של 100 מ"מ, אולם בפריהליון, הנקודה הכי קרובה לשמש במסלולו, יש לו בהירות של 9.1 וניתן לראותו במשקפה בעלת קוטר של 50 מ"מ.

היגיאה נצפה כשהוא מסתיר כוכב כמה פעמים וממנו למדו מעט אודות צורתו. תצפית של טלסקופ החלל האבל קבעה כי הוא אסטרואיד ואין לו ירחים משלו הגדולים מקוטר 16 ק"מ.[3]

טיוטת הצעת הIAU להוסיף עשרה כוכבי לכת חדשים למערכת השמש ב-2006

ב-2006, במסגרת הדיונים של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. היגיאה היה אחד מעשרת הגופים שנשקלו להחשב בכוכב לכת[4], אולם החלטה זו נפסלה, ואסטרואיד סווג כאחד מהגופים קטנים במערכת השמש.

תצפיות שבוצעו על ידי הטלסקופ הגדול מאוד, במערך מצלמות SPHERE (אנ') בשנים 2017-2018, ואשר תוצאותיהן הוכרזו בסוף 2019, מראות שלהיגיאה יש צורה כדורית, המעידה על שיווי משקל הידרוסטטי, ולכן מועמד להיות כוכב לכת ננסי.[5] [6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היגיאה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]