כל הפוסל במומו פוסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כל הפוסל במומו פוסל הוא ביטוי עברי מתקופת האמוראים, שמשמעותו ההלכתית היא שאדם שאומר על חברו שיש לו פסול חיתון, יש לחשוש ולבדוק שאותו פסול יוחסין ישנו בו.

ביטוי זה משמש באופן רווח במשמעות שמי שמותח ביקורת על חברו, לעיתים קרובות, נגוע בעצמו באותו פגם. תופעה זו מכונה בפסיכולוגיה השלכה.

מקור הביטוי ופירושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי בתלמוד, מסכת קידושין, במסגרת סיפור על מפגש בין רב יהודה בר יחזקאל לרב נחמן[1]. קודם למפגשם הכריז רב יהודה על אדם אחר, שביזה אותו ואת שליח בית הדין, כעבד, שכן הוא נהג לכנות אחרים "עבדים". בדין התורה בפני רב נחמן מסביר רב יהודה כי נהג כך על פי האמרה: "כל הפוסל פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם". הוא מוסיף לצטט את שמואל: "ואמר שמואל: במומו פוסל". לדברי רב נחמן באותה סוגיה, הכלל מוביל לחשש פסול, אך אינו מאפשר הכרזה על פסול.

ההלכה נלמדה ממובאה זו לעניין הכשרתן או פסילתן של משפחות למטרות חיתון. יש להתרשם, שאדם שפוסל משפחות באופן שיטתי – כנראה יש פסול דווקא בייחוס המשפחתי שלו. הכלל נפסק להלכה בדברי הרמב"ם[2]: "וכן הפוסל את אחרים תמיד כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהן ממזרים חוששין לו שמא ממזר הוא ואם אמר להן שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא שכל הפוסל במומו פוסל".

בדברי הרמב"ם מודגש שכלל זה נוהג במי שרגיל בכך ולא במי שפסל את חברו באופן חד פעמי.

בעל מצודת דוד מסביר בכך את הפסוק במשלי: "וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל" - טיפשותו של מוציא הדיבה היא בכך שלבסוף כולם יאמרו עליו את מה שהוציא על חברו: "מי שאינו מכסה השנאה ומראה כעסו להוציא לעז על חבירו... הלא לכסיל יחשב, כי הכל יאמרו כל הפוסל במומו פוסל"[3].

שימושים בעברית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקורא, אלי בן עיון, מאשים את אמנון אברמוביץ בגזענות, משום שהאחרון כתב שהעיר צפת נכבשה על ידי החרדים, ומטיח בפניו: "הפוסל במומו פוסל"[4]
  • שולמית אלוני מתמרמרת על ה"בכיר במפלגת העבודה" שמשווה בין ר"ץ לבין ד"ש ורפ"י וטוענת כלפיו במאמר: "הניסיון להלביש את התוויות של ד"ש או רפי" על ר"ץ, הוא כניסיון להציג בעלי חוליות כאמבות. ואנחנו יודעים היכן נמצאות האמבות. נמצא ש"הפוסל במומו פוסל"[5]
  • כתגובה לשמועות שנפוצו בזמנו על פרידתם של דודו טופז ובת זוגו, דליה בר-ששת: "טופז אפילו הגיב תלמודית למתרחש, ואמר: "הפוסל במומו פוסל"[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד א'דף ע', עמוד ב'.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה י"ז.
  3. ^ ספר משלי, פרק י', פסוק י"ח, ופירוש מצודת דוד שם.
  4. ^ אלי בן עיון, "צפת הכבושה", מעריב, 27 בפברואר 1986
  5. ^ כותרת ראשית, מכתבים. 16 באוגוסט 1988
  6. ^ אנשים, מעריב, 14 באוקטובר 1990