אמנון אברמוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמנון אברמוביץ'
Amnon Abramovich.jpg
אברמוביץ' ביוני 2008
תאריך לידה 15 בספטמבר 1951 (בן 66)
מקום לידה קיבוץ ניר עם, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1977 -
עיסוק עורך דין, עיתונאי ופרשן מדיני
תחום סיקור אקטואליה, פוליטיקה ומדיניות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנון אברמוביץ' (נולד ב-15 בספטמבר 1951) הוא עיתונאי ופרשן מדיני ישראלי. משמש כפרשן הפוליטי של חברת החדשות של ערוץ 2.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון אברמוביץ' נולד בקיבוץ ניר עם להורים ממייסדי הקיבוץ. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לקריית אתא. ב-1972 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים כנהג טנק בחטיבה 600. ב-9 באוקטובר 1973, יומה השלישי של המלחמה, נפצע בקרבות באזור תעלת סואץ. אברמוביץ' נכווה באורח קשה בפניו ובגופו, אך המשיך לנהוג בטנק משום שהיה סבור שנשארו בו אנשים. על אומץ לבו ודבקותו במשימה קיבל את צל"ש הרמטכ"ל[1]. לאחר שיקום שכלל כ-60 ניתוחים חזר ללימודי המשפטים ובסיומם התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ואצל עורך דין פרטי בתחום המשפט האזרחי. ב-1978 קיבל רישיון עורך דין.

את דרכו העיתונאית החל בתקופת הלימודים כחבר מערכת עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה וכתב במוסף השבועי "דרבן" של ידיעות אחרונות. ב-1977 החל לעבוד בעיתון "על המשמר" וב-1978 מונה לסגן עורך המוסף "חותם" של העיתון. ב-1981 עבר לעיתון "מעריב" ושימש כתב מדיני, שליח העיתון בלונדון ופרשן בכיר[2]. הוא עזב את "מעריב" ב-1994 במחאה על פרשת האזנות הסתר בעיתון (במסגרתה הוקלט גם אברמוביץ' ללא ידיעתו), ועבר לשמש כפרשן בערוץ הראשון. מאז 2003 משמש כפרשן בחברת החדשות של ערוץ 2 ומופיע בפאנל הקבוע בתוכנית אולפן שישי.

דעותיו הפוליטיות של אברמוביץ' מזוהות עם השמאל בישראל. ב-1995, בעת ששימש פרשן בערוץ הראשון, עתרה האגודה לזכות הציבור לדעת לבג"ץ בטענה כי דעותיו באות לביטוי בפרשנויות שהוא משדר ובדרישה למתן ייצוג גם לעמדות אחרות. בעקבות העתירה התחייב הערוץ הראשון לתת במה גם לעמדות אחרות. עתירה נוספת של האגודה ב-1996 נדחתה.

חשיפות ואזכורים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לאחר רצח יצחק רבין חשף אברמוביץ' לראשונה, את העדויות של יגאל עמיר, אחיו חגי עמיר ומרגלית הר שפי. כן חזר על חשיפתו של בני אלון שאבישי רביב הוא סוכן השב"כ וכן ששם הקוד שלו "שמפניה". אברמוביץ' פרסם את הידיעה ללא שהועברה לצנזורה הצבאית לבדיקה מוקדמת. בעקבות הפרסום נחקר אברמוביץ' במשטרה, אך הוחלט שלא להעמידו לדין לאחר שהביע חרטה והתחייב להעביר לצנזורה כל מקרה של ספק לגבי ידיעות ביטחוניות[3]. בראיון באותה שנה אמר: "במחשבה שנייה לא הייתי מפרסם את זה. לא חזיתי מה יתפתח מזה. לא רציתי להיות זה שיעניק לימין מתנות חינם".

אמירתו השנויה ביותר במחלוקת נאמרה כחצי שנה לפני יישום תוכנית ההתנתקות, כאשר אמר בדיון בנושא בפברואר 2005 במכון ון ליר ש"צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות"[4]. שרון היה באותה העת ראש ממשלת ישראל ומובילה העיקרי של התוכנית, ולהערכת אברמוביץ' היחיד היכול להוציאה אל הפועל. עמיתיו של אברמוביץ', למשל נחום ברנע, ביקרו עמדה זו[5]. אברמוביץ' התייחס מספר פעמים לאותה אמירה: במאי 2005 הוא כתב "הטענה המתריסה, החצופה, הדמגוגית מכולן היא הטענה שאנחנו, העיתונאים, מחפים על מעשים עברייניים של שרון, פליליים ממש, והכל למען ההתנתקות."[6]. ביולי 2005 כתב כי באמירתו התכוון שהפרשנים לא יציגו את שרון באור שלילי, אולם בטורי הידיעות "יש להתייחס אליו כמו אל חושחש"[7]. בשל השימוש שעשה בה אברמוביץ' הפכה המילה "אִתרוּג" לסמל להעלמת עין ממעשי שחיתות כשהם מבוצעים על ידי מי שאמצעי תקשורת חפץ ביקרו ולהטיות פוליטיות בתקשורת בכלל[8].

ב-8 ביולי 2006 חשף אברמוביץ' כי נשיא המדינה, משה קצב, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והתלונן על שראש לשכתו לשעבר, א', מנסה לסחוט אותו בטענה שביצע בה מעשים מגונים[9].

באוגוסט 2010 חשף אברמוביץ' יחד עם רוני דניאל, את "מסמך גלנט" - מסמך ובו ניסיון להטיל דופי ברמטכ"ל המכהן, רב אלוף גבי אשכנזי, לכאורה במסגרת אסטרטגיית ההתמודדות של האלוף יואב גלנט לתפקיד. החשיפה עוררה סערה במערכת הפוליטית והצבאית, ואברמוביץ' זומן להעיד במשטרה במסגרת חקירת הפרשה. בתום חקירת משטרה התברר המסמך כזיוף, וכי הוא הודלף לאברמוביץ' על ידי אל"ם (מיל') גבי סיבוני, חברו של אשכנזי[10], שאותו הגדיר אברמוביץ' כ"מקור סולידי, אמין ומחוץ לסצנה. ונטול אינטרס בעניין הזה"[11]. הפרשה עוררה ביקורת על אברמוביץ'[12][13].

בדצמבר 2012, מיד לאחר מסיבת העיתונאים שבה הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן על איחוד רשימות הליכוד וישראל ביתנו לקראת הבחירות לכנסת ה-19, פרסם אברמוביץ' את קיומו כביכול של מסמך סודי שבו נתניהו וליברמן סיכמו על רוטציה ביניהם בתפקיד ראש הממשלה. החשיפה התבררה כשגויה.

בפברואר 2013 הוא התראיין לעיתון הארץ, ואמר כי הדברים החשובים ביותר לדעתו במסגרת עבודתו העיתונאית הם "לדבר על הכיבוש ועל מחיר הכיבוש", ו"לשכנע את הציבור במה שחשוב"[14].

במהלך 2016 היו לאברמוביץ' מספר חשיפות בנוגע לחקירות נגד ראש הממשלה נתניהו, כגון זימונו לעדות של המיליארדר רון לאודר בעת שהגיע להלוויית הנשיא פרס[15] ונסיגתו של ארנון מילצ'ן מעדותו הראשונית[16].

לאחר שפרסם אברמוביץ' מאמר דעה בידיעות אחרונות נגד ראש הממשלה נתניהו, "שר התקשורת והסריסים"[17]. התפלמס עמו נתניהו במליאת הכנסת.

באוגוסט 2016 פרסם החקיין יוסי וידר הקלטה של שיחת טלפון שלו עם אברמוביץ' שבה הוא מתחזה לאהוד ברק ואומר לאברמוביץ' שהוא עומד להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. אברמוביץ הסכים בשיחה ביחס לצורך לסיים את שלטונו של בנימין נתניהו ואמר "על זה אין ויכוח"[18]. אברמוביץ' הגיב שהוא הבין מיד שמדובר במתיחה ושמדובר בקטע ערוך. וידר הכחיש ופרסם את ההקלטה המלאה[19].

הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 האשים את פנחס פישלר ברישומים פליליים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. פישלר הגיש תביעה אזרחית וקובלנה פלילית נגד אברמוביץ'. כעבור ארבע שנים, בשנת 2000, התנצל אברמוביץ' על דבריו בשידור, ובעקבות זאת ביטל היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את ההליכים הפליליים נגד אברמוביץ'.

בדצמבר 2004 חשף אברמוביץ שהפנטגון הטיל חרם על משרד הביטחון הישראלי בשל טענתו לעסקת נשק עם סין ותבע את פיטורי ראש המלמ"ב, יחיאל חורב, ומנכ"ל המשרד, עמוס ירון. בגין ידיעה זו, שצוטטה בכלי תקשורת בעולם, הועמד אברמוביץ' למשפט הצנזורה הצבאית[דרושה הבהרה] ונמצא שעבר עבירת צנזורה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף זגריזק, חבריו לנשק של אמנון אברמוביץ' הזדעזעו מהמתקפות: "הוא דוגמה ללוחם בצה"ל", באתר ynet, 31 באוקטובר 2016
  2. ^ דוגמה למאמר פרשנות: אמנון אברמוביץ', מלחמת אלף הימים, מעריב, 7 ביוני 1985
  3. ^ בג"ץ 6926/97, פסק דין מי"ט באלול התשנ"ח
  4. ^ יניב זך, השומר של אריק, באתר nrg‏, 26 באפריל 2005; הקלטת הדיון(הקישור אינו פעיל, 5 בפברואר 2017)
  5. ^ ראו למשל: מרדכי קרמניצרמסקנתו של אמנון אברמוביץ' בדבר היחס המגונן כלפי שרון מסוכנת והרסנית מאין כמותה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
  6. ^ אמנון אברמוביץ', סיקור תיק התנתקות - בזכות הגיוס, בגנות ההשתמטות, באתר העין השביעית, 1 במאי 2005
  7. ^ אמנון אברמוביץ', סיקור ההתנתקות - אתרוג, לימון ופועל מהשטחים, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
  8. ^ אתרוגנות, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
  9. ^ חדשות 2' "כך התפוצצה פרשת קצב"
  10. ^ אמיר בוחבוט ואבי אשכנזי, אל"מ במיל' גבי סיבוני: אני הדלפתי את מסמך גלנט, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2010
  11. ^ רוני דניאל ואמנון אברמוביץ', ‏מקור המסמך - "אמין, מוכח ופורה", באתר ‏mako‏‏, ‏7 באוגוסט 2010‏
  12. ^ שמעון כהן, השאלה האמיתית: מי עבד על אברמוביץ'?, באתר ערוץ 7, 20 באוגוסט 2010
  13. ^ יואב יצחקאברמוביץ' שיקר בזדון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 21 באוגוסט 2010
  14. ^ איילת שני, אמנון אברמוביץ' מסביר למה ישראל תקרוס, באתר הארץ
  15. ^ אמנון אברמוביץ' "פרסום ראשון: התפתחות בחקירת רה"מ"
  16. ^ אמנון אברמוביץ' "פרסום ראשון: השינוי בעדות מילצ'ן"
  17. ^ אמנון אברמוביץ' "שר התקשורת והסריסים"
  18. ^ "הפרצוף האמיתי של אברמוביץ' נחשף": המתיחה שמסעירה את הרשת, 10 באוגוסט 2017, מעריב אונליין
  19. ^ וידר חושף את הקלטת אברמוביץ' המלאה: "לא הופתעתי ששיקר", 11 באוגוסט 2017, באתר מעריב אונליין; שוקי טאוסיג, מלחמת ההצהרות, 11 באוגוסט 2017, באתר העין השביעית