רצ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ר"ץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ר"ץ (1529–1530), ראו ה'ר"ץ.
רצ
מפלגת רצ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי התנועה לזכויות האזרח ולשלום עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים שולמית אלוני, יוסי שריד
תאריך ייסוד 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה למען זכויות אדם ואזרח, מפלגת שמאל
אידאולוגיות זכויות אדם ואזרח, קידמה, שתי מדינות לשני עמים, צדק חברתי, חופש המידע, דמוקרטיה, חירות האדם, הפרדת הדת מהמדינה, חופש מדת, פמיניזם, ליברליזם אזרחי.
כנסות שמינית - ארבע עשרה
ממשלות 17, 25, 26
אותיות רצ
שיא כוחה 6 מנדטים (הכנסת ה-13)
שפל כוחה 1 מנדט (הכנסת התשיעית) ו(הכנסת העשירית)
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך יעד, עצמאית, המערך, עצמאית ולבסוף מרצ
מיקום במפה הפוליטית שמאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רצ (בשמה הרשמי המלא התנועה לזכויות האזרח ובהמשך התנועה לזכויות האזרח ולשלום) הייתה מפלגת שמאל ישראלית שפעלה משנות ה-70 עד שנות ה-90 של המאה ה-20.

מפלגת רצ הוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 על ידי הפעילה החברתית שולמית אלוני לאחר שפרשה ממפלגת העבודה (אשר מטעמה ולפני כן מטעם מפא"י, כיהנה כח"כית בכנסת השישית). בבחירות אלו זכתה רצ בשלושה מנדטים.

ב-3 ביוני 1974, לאחר התפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר וסיום כהונת ממשלתה, הצטרפה המפלגה לממשלתו של יצחק רבין, בה כיהנה אלוני כשרה בלי תיק.

ב-6 בנובמבר 1974, פרשה רצ מהממשלה בעקבות הצטרפות המפד"ל כשבוע לפני כן, ומרגע זה עד שנת 1992 נשארה המפלגה באופוזיציה.

במהלך הכנסת השמינית הצטרפה רצ לחבר הכנסת לובה אליאב בהקמת סיעת יעד, שפורקה כעבור חודשים ספורים.

בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 ולכנסת העשירית ב-1981 זכתה רצ במנדט אחד בלבד. במהלך הכנסת העשירית הצטרפה רצ לסיעת המערך שבראשות שמעון פרס ולקראת סוף כהונתה פרשה ממנה. בבחירות לכנסת ה-11 ב-1984 הגדילה הסיעה את כוחה כאשר זכתה ב-3 מנדטים. במהלך כנסת זו נוספו אליה חברי הכנסת יוסי שריד, שפרש מהמערך על רקע מלחמת לבנון הראשונה ומרדכי וירשובסקי, שפרש מ"שינוי".

בבחירות לכנסת ה-12 ב-1988 קיבלה רצ 97,513 קולות וזכתה ב-5 מנדטים, ובשלהי הכנסת ה-12 התאחדה הסיעה עם סיעות מפ"ם ושינוי לסיעת מרצ המאוחדת.

בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 זכתה הסיעה המאוחדת להישג של 12 מנדטים (מתוכם 6 מושבים עבור רצ) והיוותה מרכיב חשוב בממשלת רבין השנייה ולאחר רצח רבין, בממשלתו של שמעון פרס.

לקראת הבחירות לכנסת ה-14 ב-1996 סיימה שולמית אלוני כהונה של כ-22 שנה כיו"ר מפלגת רצ וכמעט 4 שנים כיו"ר סיעת מרצ, לאחר שהחליטה שלא להשתתף בבחירות פנימיות על תפקידים אלו(ובכך פרשה מפעילות מפלגתית) והיא הוחלפה על ידי יוסי שריד.

בבחירות אלו ירד כוחה של סיעת מרצ ל-9 מנדטים (מתוכם 4 מושבים עבור רצ) ובמהלך הכנסת היא נשארה באופוזיציה.

ב-1997 התאחדו סופית מפלגות הסיעה המשותפת להקמת מפלגה אחת, מרצ וכך בא הקץ לקיומה של רצ כישות עצמאית.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכה התמקדה המפלגה בנושאים אזרחיים, ובעיקר בנושאים של הגנה על זכויות האדם והאזרח, הפרדת דת ומדינה ושינוי שיטת הבחירות.

עם זמן התווספה לסדר יומה האזרחי גם עמדה נחרצת בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המפלגה נהפכה יונית מובהקת, וממיקומה משמאל למפלגת העבודה קראה לנסיגה מיהודה, שומרון ועזה במסגרת "שטחים תמורת שלום", צידדה בשיחות עם אש"ף ובהמשך גם תמכה בהקמת מדינה פלסטינית.

מכיוון שרצ הייתה סיעה בעלת אוריינטציה יונית, היא בחרה להצטרף רק לקואליציה של השמאל.

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת ח"כים הערות
הכנסת השמינית (1973) 3 מנדטים: שולמית אלוני, בועז מואב, מרשה פרידמן
הכנסת התשיעית (1977) מנדט אחד: שולמית אלוני
הכנסת העשירית (1981) מנדט אחד: שולמית אלוני
הכנסת ה-11 (1984) 3 מנדטים: שולמית אלוני, מרדכי בר-און, מרדכי וירשובסקי, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד
הכנסת ה-12 (1988) 5 מנדטים: שולמית אלוני, מרדכי וירשובסקי, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד
הכנסת ה-13 (1992) במסגרת מרצ 6 מנדטים (מתוך 12 לרשימה כולה): שולמית אלוני, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד, נעמי חזן, בנימין טמקין
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מרצ 4 מנדטים (מתוך 9 לרשימה כולה): נעמי חזן, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]