משנת ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל"

משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה. את הפירוש חיבר זאב ספראי, יחד עם אביו שמואל ספראי ועם אחותו חנה ספראי.

החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש בעיקרו מופנה ללומדים בעלי רקע. לעיתים מציג הפירוש כמה אפשרויות ללא ניסיון להכריע ביניהן.

הפירוש נמצא בתווך, בין הגישה המסורתית לגישה המחקרית. בפני הלימוד המסורתי הוא מציב אתגר משום שהוא רואה בגישה ביקורתית ובשילוב המחקר התלמודי-היסטורי והגישה החברתית, אבן מאבני הפירוש. בתחום המחקר היא מתמודד באופן עקיף מול זרם ביקורתי בולט בחקר המשנה, המיוצג על ידי יעקב ניוזנר, לפיו המשנה יצרה מצג שווא של התנאים כשכבת ההנהגה, בעוד שלמעשה היא לקט של לימוד בחבורות קטנות ומפוצלות במקומות שונים, ללא מארג משותף וללא השפעה על סביבתם. "משנת ארץ ישראל" מאתגרת גם את חקר המשנה המיוצג ב"אסכולה הירושלמית", המתמקדת במציאת הנוסח המקורי של הטקסט והתפתחותו, בעוד משנת ארץ ישראל מציינת את שינויי הנוסח בעלי המשמעות, אך מתרכזת בפירוש הטקסט עצמו.

הכרך הראשון יצא בשנת תשס"ח.

מבנה הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוסח – הפירוש מציג את כתב יד קופמן ודפוס נאפולי. חילופי נוסח משמעותיים נוספים נידונים במהלך הפירוש.
  • המבנה – ביאור רצוף של המשנה, והרחבה של הדיון על פי הקשרים שונים של אותו נושא.
  • שימוש בספרות חז"ל ופרשנות מסורתית - הפירוש מתמקד במשנה כיצירה עצמאית ולא רק כפתיח לסוגיה תלמודית. הוא משתמש בפרשנות לדורותיה כולל התלמודים על פי זיקתם הישירה לביאור פשט המשנה.
  • שימוש בידע הנצבר של מחקר אקדמי בן זמננו בתחומים ארכאולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, גאוגרפיה, היסטוריה ומשפט, וכן הצבת שאלות חדשות שלא נדונו בעבר.
  • מבואות – לכל מסכת יש מבוא הכולל את הרקע ההלכתי, הראלי וההיסטורי של אותה מסכת. מבוא למשנה כולה מופיע במסכת שבת.
  • נספחים – לרוב המסכתות נוספו נספח אחד או כמה ובהם מחקרים מקיפים הקשורים למסכת, כגון לימוד התורה בשדה הפתוח; ל"ט אבות מלאכה; יחסם של חז"ל לתרבות הפנאי היוונית רומית; עברית וארמית בבית המקדש; ועוד רבים.
  • הרחבות – לעיתים נקטע הרצף הפרשני לטובת הרחבה במונח מסוים, כגון: חסידים, טבילה בים, דין גוסס ועוד נושאים רבים.
  • איורים – הפירוש מלווה בתמונות ואיורים רבים הממחישים את הקשר בין המשנה לבין ארץ ישראל והחיים בה בתקופת המשנה. חריגה בהיקף הרב של התמונות היא מסכת כלים.

מחברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כתיבת הפירוש החלו יחד פרופסור שמואל ספראי ובנו פרופסור זאב ספראי. לפירוש סדר נשים הצטרפה הבת פרופסור חנה ספראי. לאחר פטירתם של האב והבת,[1] המשיך זאב ספראי בהשלמת המפעל.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש זכה להערכה והושווה ל"דעת מקרא"[2] ולמפעל "התוספתא כפשוטה".[3]

עם זאת, יצירה זו מאתגרת את לומדי בית המדרש, כפי שהגדיר זאת איתן אברמוביץ: "הפירוש חותר לשחזר תהליכים ועמדות של דורות שונים, וליצור כללים מתוך הדיונים המקומיים. פרשני הדורות הקודמים התייחסו בדרך כלל למשנה כטקסט לכיד ואל-זמני, שיש להבינו מתוך ההיגיון הפנימי שלו; "משנת ארץ ישראל" משיבה את המשנה אל מקורה ההיסטורי. אך הדינמיות של התהליכים ההיסטוריים מביאה לעיתים לפירוק הדימוי ההרמוני שדרכו נלמדה המשנה בעבר... הפירוש הוא בבחינת "תורת ארץ ישראל", דהיינו לימוד תורה ציוני הקשור למקום ולזמן".[4]

ד"ר מיכאל בן-ארי כתב כי "הפירוש משלב ומגשר בין בית המדרש הישיבתי לבין שולחנו של החוקר האקדמי ומקורותיו. הפירוש מדלג בקלילות בין שני העולמות, הוא נושא ונותן עם שיטותיהם של רש"י ורמב"ם, מרכין ראש שוב ושוב לחוכמתו וידיעותיו של רבי שלמה עדאני בעל ה'מלאכת שלמה', ובתווך מסתייע במחקריו של קוטשר בלשון העברית או בציורי פסיפס ותמחישי קיר. יש מן הסתם מי שיראה בשילוב, סוג של חילול הקודש, אך מי שמכיר את הנפשות הפועלות יסתייג מהערכה כזו--- באוירת 'חדש אסור מן התורה' בה אנו מצויים, אני צופה לפירוש זה דרך ארוכה ומפותלת עד שימצא את מקומו הראוי בסדרי הלימוד של המשנה, בקרב הלומד התורני, המורה והחוקר. אך אין ספק שיש כאן אתגר ובשורה לאוהבי הדעת, אוהבי התורה ואוהבי ארץ ישראל".[4]

הרב יואל קטן מבקר את העמדה של "משנת ארץ ישראל" כי ההלכות לפרטיהן לא נגזרו בשלבים הראשוניים מן הכללים, אלא נהפוך הוא – הכללים נוסחו לאורם של הפרטים. לדבריו, "עובדה זו שמה את אופיו של הפירוש רחוק מהזרם התורני המרכזי". בנוסף הוא מציין כי הפירוש 'מדלג' למעשה מתקופת חז"ל ישר למחקרי הדורות האחרונים, ו"עורכי הפירוש כנראה לא רואים בכך כל בעיה". לדעתו, "המעוניינים ללמוד בשיטה כזו, וכן כל מי שיהיה מעוניין לברר פרט ריאלי או טקסטואלי זה-או-אחר במשנה, יפיקו תועלת רבה מהסדרה; לעומת זאת בישיבות ובבתי המדרש תהיה בעיה קשה 'לעכל' צורת לימוד כזו, שבה נקטעת רציפות לימוד התורה לדורותיו באופן כה חד".[5]

טענות אלו של הרב קטן משתקפות ומובהרות על ידי המפרשים עצמם במבוא למשנה: "הפירושים הקדומים למשנה הם פירושים לתלמוד הדנים במשנה אגב סוגיית התלמוד. בדרך כלל מי שכתבו פירוש רצוף, כמו הרשב"א או הריטב"א, לא פירשו כלל את המשנה אלא רק את ציטוטיה בתלמוד".[6] באותו מבוא משווים הספראים את הזיקה בין הפרטים לכלל לתהליך היווצרותם של כללי-הדקדוק. כללים אלו נוצרו, לדבריהם, מתוך פרטים שיש להם מידה רבה של היגיון וסדר פנימי. על פי הפרטים התנסחו הכללים ואִתם באו גם "היוצאים מהכלל".[7]

פרופ' דניאל שפרבר מתייחס לפירוש בהיבט המחקרי. לדבריו, "חלק מן הפירושים הם מחקרים שלמים שיכלו לעמוד ברשות עצמם. למשל על משנת שבת י, א,[8] יש דיון שלם בדרכן של נשים בכיסוי ראשן (עמ' 702–712) ועל משנה ב שם[9] – דיון בסנדלים של אותה תקופה (עמ' 218–221). הפירוט וההעמקה מרשימים ביותר. ועם זה, עם כל הדרישה, החקירה וההעמקה, הכול כתוב בסגנון בהיר ומובן השווה לכל נפש". עם זאת, שפרבר חולק על פרטים פילולוגיים בפירוש.[10]

כרכי הפירוש וההוצאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת שנת 2022 ראו אור כל מסכתות המשנה, ב־66 כרכים, מתוכם 28 כרכים הודפסו ו־38 ראו אור במהדורות מקוונות בלבד, באתר כותר. להלן פירוט כרכי הפירוש מסודרים לפי סדרי המשנה. בגופן נטוי סומנו הכרכים שראו אור רק באופן מקוון.

המסכתות יצאו בהוצאות שונות:

  • הוצאת הקיבוץ המאוחד: שביעית.
  • הוצאת מכללת ליפשיץ: ברכות, פאה, דמאי, כלאיים, תרומות, מעשרות, מעשר שני, ערלה, ביכורים, שבת (שני כרכים), עירובין, פסחים, שקלים, יומא, סוכה, ביצה, כתובות (שני כרכים). כרכים אלה, למעט מסכת שבת, פורסמו כקבצים דיגיטליים באתר ספריא.
  • הוצאת אוניברסיטת בר-אילן: חלה, חגיגה-מועד קטן.
  • הוצאת מכללת הרצוג (תבונות):
    • מהדורה מודפסת: נדרים, סוטה, גיטין, קידושין, נידה.
    • מהדורה דיגיטלית באתר כותר: יבמות, נזיר.
  • הוצאת משנת ארץ ישראל (הוצאה עצמאית של המיזם):
    • מהדורה מודפסת: מסכת אבות.
    • מהדורה דיגיטלית באתר כותר: סדר נזיקין כולו (למעט מסכת אבות, כולל כרך מבוא למסכת נזיקין), סדר קדשים כולו, סדר טהרות כולו (למעט מסכת נידה).

בנוסף יצאה בהוצאת משנת ארץ ישראל מהדורה דיגיטלית למסכת ברכות ולמסכת שבת, ללא המבוא למשנה כולה ועם הרחבות.

כיום מכללת הרצוג היא בעלת הזכויות על ההוצאה המודפסת. היא מינתה עורך נוסף מטעמה, ובחסותה יצאו חמישה כרכים מודפסים ושניים מקוונים (נכון ל-2022).

הכרכים הודפסו במהדורה אחת. חלק מהכרכים אזלו, אך עקב קשיים כספיים לא הודפסה מהדורה נוספת למעט מסכת שביעית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האב נפטר לאחר סיום סדר מועד וסדר זרעים ותחילת סדר נשים, והבת בסיום סדר נשים.
  2. ^ מיכאל בן ארי, תורה חוזרת לאכסניה שלה, מקור ראשון, שבת 1.7.2007, עמ' 19
  3. ^ יוסקה אחיטוב, אופקים חדשים במשנת שביעית, דעות, 38, אב תשסח, אוגוסט 2008, באתר נאמני תורה ועבודה
  4. ^ 1 2 איתן אברמוביץ, השיבה אל (משנת) ארץ ישראל / מקור ראשון יג בסיון תשס"ט
  5. ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, "משנת ארץ ישראל עם פירוש ספראי. מסכת ברכות", המעין, תמוז תשע"א
  6. ^ פירוש למסכת שבת, עמ' 77–78
  7. ^ פירוש למסכת שבת, עמ' 49–50
  8. ^ משנה, מסכת שבת, פרק י', משנה א'.
  9. ^ משנה, מסכת שבת, פרק י', משנה ב'.
  10. ^ דניאל שפרבר, ‏על משנת ארץ־ישראל עם פירוש ספראי, קתדרה 140.