לבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רצועות בד המשמשות ללבוד בדפנות סוכת בד.

לבוד הוא חיבור מסוים בין שני חלקי מחיצה, על אף שיש ביניהם רווח. השימוש בלבוד הוא בעיקר בהלכות הקשורות לדיני מחיצה.

דין הלבוד נאמר רק כשיש פחות משלושה טפחים בין חלקי המחיצה.

מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התלמוד[1], דין לבוד אינו מפורש בתורה אלא נאמר הלכה למשה מסיני: "שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני" ובהמשך[2] הסיקו ש'מחיצין' הכוונה להלכות האמורות במחיצה ובכלל זה דין 'לבוד'.

שימושים בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה נעשה שימוש בהלכה של לבוד בדרך כלל בדיני מחיצות, שעל אף שיש הפסק אוויר בין חלקי המחיצה מחשיבים אותה כמחיצה אחת.

דוגמאות למקומות שמשתמשים בדין לבוד:

  • בהכשר הסוכה נעשה שימוש בדין לבוד, כדי שהסוכה לא תיפסל ברווח שיש בסכך.
  • בדיני הוצאה מרשות לרשות, חפץ שעובר בסמוך לג' טפחים מהקרקע, נחשב כאילו הוא מונח על הקרקע, אף שלא נח בה, כיוון שאנו רואים את ג' הטפחים הסמוכים לקרקע כחלק מהקרקע. לעומת זאת, חפץ שעבר בלא שנח מעל ג' טפחים מהקרקע, אינו נחשב כאילו נח בקרקע ('קלוטה לאו כמי שהונחה דמי').

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשיש דבר המפסיק בין חלקי המחיצה, נחלקו בראשונים האם מקרה כזה נחשב ללבוד, או לא. הרשב"א הביא את דעת "רבותינו הצרפתים", שסברו שאם יש דבר שמפסיק בין חלקי המחיצה, לא אומרים לבוד.[3] ולאחר מכן כתב שהוא חולק עליהם, וסובר שאומרים לבוד אף אם יש משהוא שמפסיק בין שני החלקים שרוצים לחבר.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה', עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו', עמוד ב'.
  3. ^ המקרה בו דן הרשב"א הוא כאשר קורה שנמצאת בפתח מבוי מפסיקה בין צידה החיצוני (החלק שמבחינה הלכתית יוצר את הגבול) לבין קירות המבוי.
  4. ^ חידושי הרשב"א למסכת עירובין דף ח עמוד ב דיבור המתחיל "לדברי המתיר אסור"