דופן עקומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דופן עקומה הוא אחד מההלכות שנאמרו למשה מסיני, ומשמש להגדרת דיני דופן הסוכה. לפי הלכה זו, יש להכשיר סוכה אף במקרה שבין הדפנות לסכך הכשר מפריד סכך פסול. טעם ההכשר הוא, משום שמחשיבים את הסכך הפסול הצמוד לדופן, כאילו הוא המשכה של אותה הדופן - אלא שנתעקם, ומשכך נמצא שהדופן נמשכת עד הסכך הכשר[1].

מהות ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור היתר זה משמש בדיני סוכה, על פי התורה, על מנת שסוכה תהיה כשרה, יש לסכך אותה בסכך כשר בלבד. על מנת שסכך יחשב ככשר, הוא נצרך לעמוד בשלושה תנאים: א. שיהיה עשוי מדבר הצומח, כגון עצים וכדומה. ב. רק כאשר הוא אינו מקבל טומאה (למעט למשל, אם נעשה ממנו כלי) ג. רק כשהוא תלוש מן הקרקע. כל חומר אחר הרי הוא פסול לסיכוך.

אף כאשר סיככו את הסוכה בסכך כשר, אם ישנו רווח בין הדופן לסכך בשיעור של יותר מג' טפחים (עד ג' טפחים הוא כשר מדין לבוד), הסוכה פסולה, מאחר שאין קשר בין הדופן לסכך. אמנם כאשר באותו רווח מונח סכך פסול, הסוכה תהיה כשרה מדין 'דופן עקומה', פירוש הדבר, שבמקרה כזה מתייחסים לסכך הפסול שנמצא בין הסכך הכשר לדופן כאילו הוא המשכה של הדופן, ומשכך נמצא שהדופן סמוכה לסכך הכשר, והסוכה כשרה.

לדוגמה בית שגגו נהרס, אך בצדדיו סמוך לקירות, ישנה תקרה שפסולה לסיכוך, ניתן לסכך באמצע הגג, ומה שבצדדיו יחשב כדופן עקומה, והוסכה תהיה כשרה.

הגבלות לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר, שדין זה של דופן עקומה שרואים את הסכך הפסול כאילו הוא המשך הדופן, נאמר רק כאשר שיעור הסכך הפסול הוא עד ארבע אמות, אך מעבר לכך אי אפשר להכשיר על ידי דין דופן עקומה.

הגבלה נוספת, אף היא מופיעה בתלמוד, דין דופן עקומה נאמר רק ב'סוכה גדולה', כלומר, שיש כאשר יש בסכך הכשר את השיעור המינימלי של הסוכה, שהוא שבעה טפחים על שבעה טפחים, אך בפחות מכך אי אפשר להכשיר על ידי דופן עקומה.

יש מי שכתב שדין דופן עקומה נאמר רק במקרה שהדפנות מגיעות בגובהן לסכך הפסול, אך במקרה שאינן מגיעות לסכך, אין להכשיר מדין גוד אסיק - על מנת להגביהן, ומדין דופן עקומה[2].

להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין זה של דופן עקומה נפסק להלכה בשולחן ערוך. פולמוס נרחב ישנו באחרונים, האם כאשר מכשירים סוכה שיש בה סכך פסול מדין דופן עקומה, מותר גם לאכול ולישון תחת הסכך הפסול או לא. להלכה נפסק בשולחן ערוך, שההלכה אמנם מכשירה את הסוכה על ידי "דופן עקומה" ביחס למקום שתחת הסכך הכשר, אך אינה מתירה לאכול ולישון תחת הסכך הפסול שנחשב כדופן[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו', עמוד ב'
  2. ^ דעת הר"ן, וכן פסק הב"ח ועוד, הובאו דבריהם במגן אברהם אורח חיים תרלב א.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרלב, א.
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.