לוויה בצהריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוויה בצהריים
Funeral At Noon poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי אדם סנדרסון
הפקה אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואל, יוחנן קרדו
תסריט אדם סנדרסון
עריכה זוהר סלע
שחקנים ראשיים הילה וידור
יובל ינאי
מתן אברבך
מירב גרובר
אדריאנו חאובל
מוזיקה ויסאם ג'יבראן
צילום נדב הקסלמן
מפיץ יולי אוגוסט הפקות
מדינה ישראל
הקרנת בכורה ספרדספרד  ספרד: 21 בספטמבר 2013
ישראלישראל  ישראל: 24 בספטמבר 2013
משך הקרנה 82 דקות
שפת הסרט עברית
תקציב 600,000 דולר
פרסים פרס השחקנית הטובה ביותר (הילה וידור) - פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה; פרס המבקרים - פסטיבל מונפלייה; פרס המוזיקה הטובה ביותר - פסטיבל מונפלייה; פרס חבר השופטים - פסטיבל קפריסין. מועמד לשלושה פרסי אופיר לשנת 2014 - לצילום, לעיצוב התלבושות ולעיצוב האמנותי
דף הסרט ב-IMDb
הילה וידור ומתן אברבך

לוויה בצהריים הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת הדרמה בבימויו של אדם סנדרסון, שגם כתב את התסריט. הסרט מבוסס על "לוויה בצהרים" ספרו של ישעיהו קורן משנת 1974 ומככבים בו הילה וידור ויובל ינאי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר (הילה וידור) היא סוג של עוף מוזר. היא לא מוצאת את מקומה בחיי הקהילה ובעיקר לא מצליחה להתמסר לחיים המשותפים עם בעלה (יובל ינאי), על אף ניסיונותיו החוזרים ונשנים לשלב אותה בכפר ולהקים איתה משפחה. לאחר שהיא נאלצת לשמור על יפתח (מתן אברבך), בנה בן העשר של השכנה (מירב גרובר), הגר מגלה ילד עדין ופגיע הנוגע לליבה. למרות חששותיו של הילד, היא מצליחה למשוך אותו אחריה אל חורבותיו של כפר נטוש - אל מקום המסתור שלה. שם, בין הבתים ההרוסים, הגר חושפת את יפתח לקבוצת חיילים, המבצעת אימוני שטח, ומפנה את תשומת לבו אל חייל אחד סורר (אדריאנו חאובל), אשר אחריו היא עוקבת זה זמן מה. הילד מוקסם מהחייל, מהחורבות ומהעולם החדש שנפתח בפניו וחומק מביתו לטיולים נוספים עם הגר במקום האסור. באמצעות הילד הגר אוזרת אומץ ליצור קשר עם החייל ומתקרבת אל תשוקותיה, מתקרבת אל עצמה אך גם מתקרבת אל עברה של טרגדיה גדולה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתמר הנדלמן סמית, חבר של אדם סנדרסון, המליץ לו לקרוא את "לוויה בצהרים", לדבריו הספר הישראלי הטוב ביותר שנכתב. סנדרסון קרא את הספר והתאהב באווירה של הסיפור ובדמותה של הגיבורה הגר ארליך. סנדרסון קיבל תחושה שהוא רדוף והייתה לו תמונה בראש של אישה שהולכת במסדרון של בית ריק. הוא נמשך לפענח את האישה הזאת והאניגמה הזאת הובילה אותו לביים את הסרט. הוא נפגש עם הסופר, ישעיהו קורן, שנתן לו יד חופשית בכתיבת התסריט. סנדרסון פנה לחברת ההפקה "יולי אוגוסט הפקות" (שהפיקה בין השאר את "ביקור התזמורת", "שבעה" ו"מרגל השמפניה") כדי שיפיקו את הסרט, המפיקים אילון רצ'קובסקי ויוחנן קרדו (מ"יולי אוגוסט") התלהבו מהרעיון והצטרפו.

סנדרסון קיבל מענק לפיתוח תסריט מקרן רבינוביץ' והתחיל לעבוד עם כותבים שונים אך בסופו של דבר החליט לכתוב בעצמו. לאחר שקרן הקולנוע הישראלי נתנה לתסריט מענק הפקה, הסרט יצא לדרך ובנוסף זכה להשקעה ממפיק הטלוויזיה והקולנוע יוסי עוזרד, מייסד ובעלים-שותף של חברת ההפקה "יולי אוגוסט".

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליהוק - המלהקת של "לוויה בצהרים" היא אורית אזולאי. הליהוקים הראשונים היו של גיבורת הסרט הגר ארליך וטוביה בעלה. סנדרסון בחר בהילה וידור ויובל ינאי, שחקנים אותם לא הכיר קודם לכן. לתפקיד הילד בן ה-10 נבחר מתן אברבך, אותו הכירה אזולאי מ"העולם מצחיק" של שמי זרחין, סרט קודם שליהקה, בו שיחק בתפקיד קטן (אברבך שיחק גם בסרטו של יבגני רומן "איגור ומסע העגורים"). לתפקיד החייל לוהק אדריאנו חאובל, שהיה אז תלמיד השנה השנייה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.

שיחזור התקופה – הסרט מתרחש בשנות החמישים. במשך שנתיים צוות ההפקה ערך סיורים ברחבי ישראל כדי למצוא שני בתים מבודדים בסגנון שנות החמישים אך לא מצא דבר. כשיצא סנדרסון לצלם פרסומת, הוא הבחין בבתים מבודדים ונטושים, שהתאימו לרוח התקופה, ששוכנים במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה. בעל הבית התכוון להרוס את הבתים והוא נתן להפקה ארכה של חודש כדי לצלם את המקום. לצילום הכפר בו הגר פוגשת את החייל בחר סנדרסון בחושנייה וברמתניה, שני כפרים עתיקים נטושים ברמת הגולן ששימשו כשטח אש של צה"ל, כשהגיעו לשם ירו על צוות ההפקה והיה צריך לתאם עם צה"ל את הצילומים.

המעצבת האמנותית היא כרמלה סנדרסון, אשתו של הבמאי אדם סנדרסון. הבית המרכזי שבו גרים הגר וטוביה היה הרוס לחלוטין, סנדרסון עיצבה אותו מהיסוד, הרסה את הקירות, צבעה את כולו והכניסה רהיטים של שנות החמישים. הם קיבלו ייעוץ תקופתי מהסופר ישעיהו קורן לצורך שיחזור התקופה.

הצילום – סנדרסון צייר את כל הסרט בתסריט מצויר (story-board, רצף של איורים המייצג את התסריט, טכניקה בה עובדים גם האחים כהן, בצורה זו יצר ספר שייצג את הסרט). בשביל לגבש את סגנון הצילום סנדרסון צפה ביחד עם הצלם נדב הקסלמן בסרטים שהשפיעו עליו במיוחד: "שבילי הזעם" של טרנס מאליק, "זה ייגמר בדם" של פול תומאס אנדרסון ו"רתיעה" של רומן פולנסקי. סנדרסון הושפע גם מציורי הכפר של הצייר אנדרו וויאט'.

הצילומיםהצילומים ארכו 21 יום, הסרט צולם בחום יולי-אוגוסט. בתום העריכה הראשונית צילמו במשך יומיים נוספים ברמת הגולן בימים גשומים. צלם הסרט הוא נדב הקסלמן, שצילם את סרטו של אליאב לילטי "מעשייה אורבנית". הסרט צולם במצלמת אלקסה עם עדשות קולנוע משנות הארבעים.

הפסקול – סנדרסון נתן לשישה מוזיקאים להלחין מוזיקה לסצנה הראשונה של הסרט. מביניהם הוא בחר בויסאם ג'ובראן מנצרת, שהלחין את המוזיקה לסרטו של תאופיק אבו ואיל "עטאש (צימאון)". ג'ובראן יצר בביתו תזמורת וניגן בעצמו על כל הכלים: כינור, צ'לו והרמוניקה.

פוסט פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

העריכה - את הסרט ערך זוהר סלע, עורך ותיק שערך בין השאר את הסרטים "אוונטי פופולו", "בופור", "ארץ בראשית", "קוקו בן 19" ו"החיים על פי אגפא". בתחילה צפו סנדרסון וסלע בכל הסרט, עוד לפני שערכו חיתוך (cut) אחד, כך למדו להרגיש את הסרט על כל חלקיו ורק אחר-כך התחילו לערוך. ערכו במשך כשישים משמרות עריכה, כשמדי פעם הקרינו את הסרט על מסך גדול באולם קולנוע, כדי לבדוק איך החיתוך עובד.

תיקוני הצבע - סבוז' ברטה (szabolcs barta), גריידר שהגיע מהונגריה והיה הגריידר של סרטים הונגרים וישראלים רבים ערך את תיקוני הצבע בסינפוסט. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפניו הייתה לחבר בין צילומי החורף של הסרט לצילומי הקיץ, רוב הסרט מצולם בחיק הטבע והיה על סבוז' להפוך את העלים הירוקים החורפיים לעלים צהובים כדי שהשוטים יתחברו.

פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט השתתף בפסטיבלים הבאים:

  • פסטיבל סאן סבסטיאן - ספרד
  • פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
  • פסטיבל מונפלייה - צרפת
  • פסטיבל קאמרה אימאג' - פולין
  • פסטיבל גטבורג - שוודיה
  • פסטיבל Black Movie - ז'נבה
  • פסטיבל Cyprus Film Days - קפריסין
  • פסטיבל הקולנוע היהודי - סן פרנסיסקו

קרדיטים ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסריט ובימוי: אדם סנדרסון
  • מפיקים: אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואל, יוחנן קרדו
  • מבוסס על ספרו של ישעיהו קורן "לוויה בצהריים"
  • מפיק שותף: לי ז'אנג
  • צילום: נדב הקסלמן
  • ליהוק: אורית אזולאי
  • עריכה: זוהר סלע
  • עיצוב אמנותי: כרמלה סנדרסון
  • מוזיקה מקורית: ויסאם ג'ובראן
  • עריכת תסריט: אוסי נשרי
  • עיצוב תלבושות: לאורה שיים
  • איפור: מאיה גרסטל
  • מקליט: אלי ביין, אשי מילוא
  • עיצוב פס-קול ומיקס: איציק כהן, תומר קורן
  • מפיק בפועל: רן מורן
  • ע. במאי ראשונה: סיסי מנחם
  • חברת הפצה: יולי אוגוסט הפקות
  • הופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן שם הדמות
הילה וידור הגר ארליך
יובל ינאי טוביה ארליך
מירב גרובר שרה שטראוס
מתן אברבך יפתח שטראוס
אדריאנו חאובל בני החייל
רוברטו פולק אוסטרובסקי, מנהל בית הספר
שלו גלבר זוריק
דון נדל בעלת מכולת
אליעזר אפלבוים שרת
עומר עציון מפקד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]