יוסי עוזרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי עוזרד
יוסי עוזרד
יוסי עוזרד
לידה 21 ביוני 1949 (בן 72)
להבות הבשן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק סופר, עיתונאי, מפיק עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסי עוזרד (נולד ב-21 ביוני 1949) הוא סופר, איש תקשורת, מפיק סרטי קולנוע וטלוויזיה ישראלי. הבעלים של חברת התוכן "יסמין TV"[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזרד נולד וגדל בקיבוץ להבות הבשן. בשירות הצבאי הסדיר שירת בנח"ל, השתתף במלחמת ההתשה והיה מפקד היאחזות נח"ל גשור ברמת הגולן. במילואים השתתף כקצין סיור במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת המפרץ. שוחרר בדרגת סרן.

לאחר השירות הצבאי עזב את הקיבוץ ופנה ללימודים. הוא בוגר מכללת סמינר הקיבוצים במגמת משחק ובימוי משנת 1973, ובעל תואר BFA בבימוי תיאטרון מאוניברסיטת תל אביב משנת 1978. בנוסף, בוגר קורס דירקטורים של המרכז הישראלי לניהול משנת 1992.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו ועיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזרד החל את דרכו ככתב ועורך חדשות בגלי צה"ל בשנת 1976. הפיק את השידורים המיוחדים לרגל ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת (1977) ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר (1979) בישראל. הגיש וערך תוכניות אקטואליה שונות, בהן: "נכון לעכשיו", "שעתיים משתיים" ויומני חדשות. יחד עם שמואל נחושתן (אוקון) היה המפיק והעורך של משדרי "השירותרום". בשנת 1983 מונה למנהל חטיבת החדשות של התחנה. במשך כ-17 שנה הגיש תוכנית אישית בשם "הולך בחצות"[2]. בין השנים 1985–1986 שימש במקביל כמבקר התיאטרון של גלי צה"ל ושל העיתון "חדשות"[3].

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 החל לעבוד כמפיק תוכנית ספורט בערוץ 2 הניסיוני. בשנת 1988 היה בין מקימי ערוץ הספורט של חברות הכבלים כמפיק ראשי. בשנת 1991 התמנה למנהל התוכניות בחברת הכבלים "תבל". במסגרת תפקידו ייסד עוזרד את ערוץ 8 ושימש כמנהלו הראשון[3].

עם הקמת ערוץ 2 החדש, נמנה עוזרד עם מייסדי חברת החדשות, ושימש בה כמפיק ראשי בשנים 1993–1994. לאחר מכן עבר לחברת הכבלים האירופית UPC ושימש בה כמנהל תוכניות.

בשנת 1997 מונה למנכ"ל חברת התוכן של חברות הכבלים, ICP[4]. במסגרת תפקידו שימש כמנהל תוכניות ראשי של ערוץ הסרטים וערוץ הסדרות (ערוץ 3), וכעורך ראשי של הפקות המקור של חברות הכבלים. בין היתר היה אחראי על הפקת סדרות דרמה, סרטי טלוויזיה ושעשועונים. בין התוכניות שהופקו במהלך ניהולו היו: סדרת הדרמה "שבתות וחגים", זוכת פרס האקדמיה הישראלית לדרמה ב-2003, וכן הסדרות: "מבצע סבתא", "ארץ קטנה איש גדול", "תמונות יפואיות", "חלומות נעורים", "כסף קטלני", "כחול עמוק", "קפה פריז" "המונה דופק", "שתוק שואו", "ערב טוב עם גיא פינס", תוכנית האירוח "יאיר לפיד חי בעשר", "מרב מיכאלי", "סיפור אהבה עם יוסי סיאס", "לפידנקר", סרט הטלוויזיה "חובו של אהרון כהן" זוכה הפרס הראשי פסטיבל הטלוויזיה של באנף קנדה, השעשועונים "מלך הטריוויה", "החצי השני", "זמנך עבר", "עיניים שלי" ועוד. בספטמבר 2000, התפטר מתפקידו בשל מחלוקת לגבי הבעלות המשותפת של חברות הכבלים[5]. המחלוקת עלתה עקב דרישה של הממונה על ההגבלים העסקיים לפרק את שיתוף הפעולה בבעלות על החברה והערוצים שההיא מפיקה[6][7].

בשנת 2001 ייסד את חברת "יסמין TV" בה הוא משמש כנשיא נכון לשנת 2018[8]. בין השנים 2001–2007 שימש במסגרת זו כעורך הראשי של ערוצי הסרטים והסדרות בחברת הוט[9]. בשנת 2004 הקים את חברת "יולי-אוגוסט הפקות" יחד עם אשתו ליסה שילוח-עוזרד[10]. החברה נמכרה בשנת 2012 לחברת התוכן הגרמנית "רד-ארו סטודיו" (חברה בת של תאגיד התקשורת הגרמני פרוזיבאן סאט)[11], אך הוא המשיך לשמש כנשיאה עד שנמכרה במחצית שנת 2018[12].

במסגרת "יולי-אוגוסט הפקות" הפיק עוזרד סרטים, תוכניות וסדרות רבות:

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "ביקור התזמורת", שזכה לשמונה פרסי אופיר וחביב השופטים בפסטיבל קאן ועוד פרסים רבים. בנוסף הפיק את הסרטים הבאים: "אפס ביחסי אנוש", "שבעה", "מעבר להרים ולגבעות", "סיפור חצי רוסי", "התפרצות X", "הכל מתחיל בים", "עמק תפארת", "ההר", "לוויה בצהריים", "חדרי הבית", "אנחנו לא לבד" ו"ההתחלפות", שהשתתף בפסטיבל ונציה.

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חברות הכי טובות", "פלפלים צהובים", "הלב של עמליה", "להעיר את הדב", "ככה זה", "נהג טקסי", "בלתי הפיך", "אננדה", "בתולות", "המשרד", "רון", "חסמבה דור 3", "טקסי דרייבר", "רביעיית רן", "ג'וני ואבירי הגליל", "קטמנדו".

תוכניות תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית זוכת פרס אופיר "מרגל השמפניה", "החברה הכי גרועה בעולם", "מלון דיפלומט", "מכתבי האהבה", "תא חושך", "הקיבוץ", "כביש 90", "יומני האהבה האבודים", "זן נדיר" ו"ירידתה ועלייתה של המחתרת היהודית".

עוזרד משמש גם כבעלים ויו"ר של חברת PTV, מפעילת ערוץ הטלוויזיה DOGTV – ערוץ הטלוויזיה הראשון בעולם המיועד לכלבים ולא לבני אדם[13]. הערוץ משודר במספר מדינות, בהן ארצות הברית, ברזיל, צרפת, סין, פורטוגל ודרום קוריאה[14].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזרד מכהן משנת 2015 כחבר מועצה וחבר הוועד המנהל של בית הספר לקולנוע “סם שפיגל” בירושלים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר ברמת השרון. נשוי בשנית ולו 6 ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / יוסי עוזרד, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006
  2. ^ אמילי גרינצווייג, גלי צה"ל מורידה את "הולך בחצות", באתר וואלה!, 3 במרץ 2011.
  3. ^ 1 2 יוסי עוזרד. בלקסיקון הספרות העברית החדשה
  4. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏3 משרדים עלו לשלב הסופי במיכרז איי.סי.פי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
  5. ^ אביבה קרול, ‏יוסי עוזרד, מנכ"ל איי.סי.פי, התפטר בשל מחלוקת לגבי הערוצים המשותפים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2000
  6. ^ אפי לנדאו, ‏מנכ"ל חברת ICP: "תדמור הפך אותי ללא סיבה לגנב ורץ לספר לחבר'ה", באתר גלובס, 16 בפברואר 2000
  7. ^ אסנת כותן, ‏מנכ"ל אי.סי.פי: העובדה שגורל החברה יוכרע עד סוף מארס טובה לכל הצדדים, באתר גלובס, 29 בפברואר 2000
  8. ^ אביבה קרול, ‏יסמין טי.וי רכשה ומכרה לקשת את הסדרה Six Feet Under, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2003
  9. ^ יעל ולצר, מאחורי הקלעים של מכרז HOT, באתר הארץ, 17 ביולי 2007
  10. ^ יונתן כיתאין, ‏ליסה שילוח-עוזרד, מיולי אוגוסט הפקות, מונתה לסמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד, באתר גלובס, 15 בפברואר 2017
  11. ^ לי-אור אברבך, ‏ענקית התקשורת הגרמנית פרוזיבן רכשה את יולי אוגוסט הפקות ב-10 מיליון אירו, באתר גלובס, 10 במאי 2012
  12. ^ יונתן כיתאין, ‏עוד עזיבה בתאגיד: סמנכ"לית הטלוויזיה פורשת אחרי שנה, באתר גלובס, 4 במרץ 2018
  13. ^ לי-אור אברבך, ‏מפיק ערוץ דוג טי.וי: "היה כלב שישב 6 שעות ולא זז מהמסך", באתר גלובס, 5 במרץ 2013
  14. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ הכלבים הישראלי יופץ ל-20 מיליון בתי-אב בארה"ב, באתר גלובס, 9 באפריל 2013
  15. ^ ירון פרידהספר שמנסה לפרק לגורמים את המושג "מלח הארץ", באתר הארץ, 29 ביולי 2013
  16. ^ איתי שטרןערוץ 1 חנק, ערוץ 2 דרס, הכבלים התנשאו - יוסי עוזרד מתחשבן עם כוחנות התקשורת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2016
  17. ^ שי רודין, "ירח מעל סואץ": מבט מפוכח על חיילי צה"ל במלחמת ההתשה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019