לוי (לב) ברגלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופ' לוי (לב) ברגלסון
יישור=מרכז
פרופ' ברגלסון, שנות ה-90
לידה 8 באוגוסט 1918
האיסין, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במאי 2014 (בגיל 95)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' לוי (לב) ברגלסון (8 באוגוסט 1918 - 25 במאי 2014), היה פרופסור לביוכימיה, חבר האקדמיה הרוסית למדעים וחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי (לב) ברגלסון, בנם היחיד של ציפורה ודוד ברגלסון, אחד מסופרי הפרוזה היידיים הקלאסיים, נולד בקיץ 1918 בעיירה האיסין שבמחוז ויניצה של אוקראינה הסובייטית. בשנת 1921, כשהיה בן 3, נטשה המשפחה את אוקראינה הסובייטית והיגרה לגרמניה, שם התיישבה בבירה ברלין. עם התגברותה של האנטישמיות בגרמניה, עזבה המשפחה לדנמרק, קופנהגן, שם חיה שנתיים, ובשנת 1934 התיישבה במוסקבה בירת ברית המועצות.

לוי עם אביו דוד ברגלסון

בשנת 1941 סיים לב את לימודיו בפקולטה לכימיה באוניברסיטת מוסקבה, ועם תחילת המלחמה עם גרמניה גויס לבית ספר למודיעין בעורף של הצבא האדום, שם לימד גרמנית. לאחר בקשות חוזרות ונשנות להעבירו לחזית, נענתה בקשתו בסתיו 1942. שבועות ספורים לפני הנסיעה לחזית נישא לנעמי אוסטרובר. לב השתתף בקרבות באוקראינה, הונגריה, אוסטריה, יוגוסלוביה ובולגריה וקיבל אותות ועיטורי גבורה רבים, בין היתר על כיבוש וינה, כיבוש בודפשט, שחרור בלגרד, ניצחון על גרמניה, ואות הוקרה ממלך בולגריה, בוריס השלישי.

ברגלסון בחזית, 1944
אותות ועיטורי גבורה שקיבל לוי (לב) ברגלסון בעקבות הלחימה במלחמה"ע ה-II

ב-1946 התקבל למכון לכימיה ביו-אורגנית, אך לא הספיק לסיים לימודיו שם עקב מעצרו בשנת 1949 של אביו, שמאוחר יותר, בשנת 1952, היה בין הרוגי המלכות בברית המועצות ונרצח באשמת חברות ב"וועד היהודי האנטי פשיסטי". בשנת 1951 נעצר ונכלא לב ברגלסון (כבנו של "בוגד העם") יחד עם אשתו ובתו הקטנה ולאחר מכן נשלחו הוא ואשתו לגלות בסיביר (צפון קזחסטן), שם עבד ככורה פחם.

בשנת 1954, לאחר מותו של סטלין, חזר ברגלסון למוסקבה והחל לעסוק במדע. בשנת 1961 סיים את עבודת הדוקטור שלו וקיבל תקן של מרצה. ב-1962 ייסד את מעבדת הליפידים הראשונה בברית המועצות תחת המכון לכימיה ביו-אורגנית, וב-1986 הקים מעבדת פרוסטגלנדינים במרכז הקרדיולוגי באקדמיה למדעי הרפואה של ברית המועצות. ב-1968 מונה לחבר באקדמיה הרוסית למדעים. ב-1991 עלה לישראל ביחד עם אשתו. מדינת ישראל הכירה בברגלסון ואשתו כאסירי ציון. בישראל כיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים והעביר הרצאות בביוכימיה באוניברסיטאות שונות באירופה ובארצות הברית. ב-2014 נפטר והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים והוא בן 95.

פעילות מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום העניין המדעי העיקרי של ברגלסון היה חקר שינוי המבנה וארגון מולקולרי של ליפידים בקרום התא תחת מצבים פתולוגיים שונים, בעיקר של טרשת עורקים ומחלות אונקולוגיות. ברגלסון נחשב למייסד בית הספר המדעי הלאומי לחקר הליפידים שמיאקין ואוצ'יניקוב באקדמיה הרוסית למדעים. יחד עם תלמידיו, הוא גילה סדרה של ליפידים שלא היו מוכרים קודם למדע ופיתח גישות חדשות במחקר של הארגון המולקולרי בממברנה הביולוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוי ברגלסון בוויקישיתוף