לונה 24

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לונה 24
Луна-24 3 (24432633921) cropped.jpg
מידע כללי
סוכנות חלל תוכנית החלל הסובייטית
יצרן לבוצ'קין
תאריך שיגור 9 באוגוסט 1976, 15:04:12 UTC
משגר פרוטון K
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור
משימה
סוג משימה נחתת
מסלול מסלול סביב הירח עריכת הנתון בוויקינתונים
נטייה 120 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 119 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גרם שמיים הירח
תאריך נחיתה 18 באוגוסט 1976 (נחיתה בירח)
משך המשימה הכולל 9 באוגוסט 1976 – 22 באוגוסט 1976 (נחיתה בכדור הארץ) (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבת סיום משימה סיום התוכנית
משך המשימה 13 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור 5,800 ק"ג
משקל 5,800 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 09272
מאגר המידע הלאומי 1976-081A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לונה 24 הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה. הגשושית שוגרה ב-9 באוגוסט 1976, נחתה על הירח ב-18 באוגוסט וחזרה לכדור הארץ ב-22 באוגוסט. בקפסולה שחזרה לכדור הארץ היו דגימות מקרקעית הירח. זו הייתה הגשושית האחרונה בתוכנית לונה.

מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשושית כללה יחידת נחיתה על הירח, טיל ירח-כדור הארץ וקפסולת חזרה. הגשושית נבנתה במשרד לאבוצ'קין.

השיגור המוצלח בעזרת משגר פרוטון K בוצע ב-9 באוגוסט. ב-13 באוגוסט היא הגיע למסלול סביב הירח וביצע הקפות במשך מספר ימים. ב-18 באוגוסט בוצה נחיתה רכה באזור ים המשברים. לאחר הנחיתה בוצעה לקיחת דוגמה מהקרקע של הירח שהועברה לקפסולת חזרה. ב-19 באוגוסט בוצע שיגור מהירח. מסת הטיל עם קפסולת חזרה היה 512 ק"ג. ב-22 באוגוסט קפסולת החזרה התנתקה מהטיל. היא הייתה במשקל 35 ק"ג וכללה ציוד שידור, אנטנות ומצנח. על הקפסולה היו 170 גרם של חומר מהירח.

חלק קטן מהחומר הועבר לידי נאס"א. בשנת 1978 מדענים שעבדו על ניתוח וחקר החומר הודיעו שהתגלו סימני מים בחומר[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונה 24 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Akhmanova, M.; Dement'ev, B.; Markov, M. (1978). "Possible Water in Luna 24 Regolith from the Sea of Crises". Geochemistry International. 15 (166).