לונה 2
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | ברית המועצות |
| מפעיל |
תאגיד הטילים והחלל אנרגיה  |
| יצרן | OKB-1 |
| תאריך שיגור |
12 בספטמבר 1959 |
| משגר | SS-6/R-7 |
| אתר שיגור |
כן שיגור גגארין |
| משימה | |
| סוג משימה | אימפקטור ירחי |
| משך המשימה הכולל |
12 בספטמבר 1959 – הווה (63 שנים) |
| משך המשימה | 33.5 שעות |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 390.2 ק"ג |
| משקל |
390.2 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 00114 |
| מאגר המידע הלאומי | 1959-014A |
  | |
לונה 2 (ברוסית: Луна-2) הייתה הגשושית הסובייטית השנייה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח, והעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר פגע בגרם שמימי אחר. הגשושית פגעה בפני הירח בים הגשמים, בין המכתשים ארכימדס ואוטוליקוס, בקו רוחב של כ־30 מעלות צפון, ובקו אורך של 0 מעלות במורד מכתש אוטוליקוס, ממזרח לים הרוגע.[1] לונה 2 הייתה דומה בעיצובה ללונה 1, צורתה הייתה כדורית ומהמעטפת בלטו אנטנות. גם המכשור היה דומה וכלל מונה גייגר, מונה נצנוצים, מגנטומטר, מאתר מיקרו־מטאוריטים ומלכודת יונים. לגשושית לא היו מערכות הנעה כלשהן.
הגשושית שוגרה ב־13 בספטמבר 1959 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן. באותו יום שחרר רכב החלל ענן נתרן מתכתי כתום שסייע באיתור הגשושית, ופעל כניסיון לבדוק את התנהגות הגז בחלל. אחרי 33.5 שעות טיסה חדלו אותות הרדיו מלונה 2, עדות לכך שפגעה בפני הירח. כחצי שעה לאחר מכן פגע בפני הירח גם חלק מהמשגר. המשימה אישרה את ההשערה שלירח אין שדה מגנטי ממשי ולא נמצאה עדות לחגורת קרינה סביבו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתי נבו, החללית הראשונה על הירח, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 בספטמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
