צ'אנדריאן 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'אנדריאן 2
חללית בזמן הכנות
חללית בזמן הכנות
מידע כללי
סוכנות חלל הארגון ההודי לחקר החלל
מפעיל הארגון ההודי לחקר החלל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 22 ביולי 2019, 09:13 UTC
משגר LVM-3
אתר שיגור מרכז החלל סאטיש דאוון
האתר הרשמי
משימה
סוג משימה מקפת ונחיתה על הירח
לוויין של הירח
מסלול מסלול קוטבי
משך המשימה הכולל 22 ביולי 2019 – הווה (4 שנים ו־38 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה נחיתה לא הצליחה, יחידה מסלולית פעילה
מידע טכני
משקל בשיגור 3,850 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 44441
מאגר המידע הלאומי 2019-042A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'אנדריאן 2סנסקריט चंद्रयान्-२ ; מילולית - רכב הירח 2) היא גשושית הודית לחקר הירח ששוגרה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) בשנת 2019. המשימה כללה מקפת ירחית וגשושית נחיתה. נחיתה רכה לא הצליחה. מקפת פעילה גם כיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נחתם חוזה בין הארגון ההודי לחקר החלל לבין רוסקוסמוס על שיתוף פעולה בפרויקט. באחריות רוסית היה תכנון וייצור של יחידת נחיתה. יתר המרכיבים היו צריכים להיות בתכנון וייצור הודי. השיגור היה מתוכנן לשנת 2012.

לאחר כישלון של גשושית רוסית Fobos-Grunt, "רוסקוסמוס" הודיע על תכנון מחדש והגדלת משקל של יחידת נחיתה. מועד השיגור נדחה במספר שנים. כאשר בשנת 2015 רוסים הודיעו על דחייה נוספת, סוכם על סיום שיתוף פעולה בפרויקט. שיגור הועבר לסוף 2017/תחילת 2018.

השיגור היה מתוכנן להתבצע ב-15 ביולי 2019 ותהליך ספירה לאחור הופסק 56 דקות לפני השיגור עקב תקלה במשגר. בסופו של דבר השיגור בוצע ב־22 ביולי 2019.

מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשושית כללה מקפת ויחידת נחיתה שעליה הותקן רכב חלל קטן.

מקפת הייתה צריכה לבצע מיפוי הירח מגובה של 100 ק"מ. משקלה 2,379 ק"ג. היא מצוידת במדחף לתמרון. פאנל סולארי של המקפת מייצר כ-1,000 ו"ט. מערכות תקשורת מאפשרות קשר עם מרכז בקרה. כמו כן על היחידה הותקנו 8 מכשירים מדעיים.

נחתת הייתה צריכה לבצע נחיתה רכה ולשחרר רכב חלל. משך פעילות מתוכננת הייתה שבועיים. משקלה היה 1,471 ק"ג. היא הייתה מצוידת במדחף לתמרון. פאנל סולארי של הנחתת מייצר כ-600 ו"ט. על הנחתת הותקנו מספר מכשירים מדעיים. היא הייתה אמורה לשחרר רכב חלל קטן במשקל 27 ק"ג.

תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השיגור בוצעו מספר תמרונים במסלול סביב כדור הארץ. ב-13 באוגוסט החלה טיסה לכיוון הירח וב-20 באוגוסט הגשושית עברה למסלול סביב הירח. החל ביצוע צילומי הירח.

ב-2 בספטמבר נחתת התנתקה מהמקפת והחלה ירידה לקרקעית הירח. בגובה של 2.1 ק"מ קשר עם הנחתת נותק והיא התרסקה. בצילומים שבוצעו על ידי מקפת לסקר הירח של נאס"א ניתן לראות מיקום מדויק של אתר ההתרסקות.

מקפת יכולה להמשיך את פעילותה במשך 7 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אנדריאן 2 בוויקישיתוף