תוכנית חקר הירח הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכנית חקר הירח הרוסיתרוסית: Росси́йская лу́нная програ́мма) היא תוכנית מחקר של רוסיה לחקר הירח, במקום זו שנקטעה בשנת 1976 ומתוכננת לשנים 20212040.

מחקר וחקר הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרזה על התוכנית למחקר הירח בוצעה ב־28 בנובמבר 2018 במוסקבה בישיבת מועצה של האקדמיה הרוסית למדעים על החלל, בשיתוף פעולה עם רוסקוסמוס, תאגיד החלל הפדרלי[1]. עלות השלב הראשון מוערכת ב־39 מיליארד רובלים[2]. סכום זה כולל כספים עבור הקמת המערכת, משלוח חללית ושיגור כלי רכב וגשושיות.

שלב 1 (2021-2025)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת כל הטכנולוגיות על תחנת החלל הבינלאומית לצורך יצירת בסיס מודול לירח, ביצוע ניסויים מתקדמים לחללית "פדרציה", ביצוע שיגורים בלתי מאוישים לירח עם חללית "פדרציה" וחקר תחנות מחקר במסגרת תוכנית "לונה" (לונה 25, 26, 27, 28) לצורך פתרון בעיות מדעיות ובדיקות לקראת צעדים נוספים. מתוכננת גם בניית תחנת מחקר מסלולית סביב הירח שתוקם על בסיס אלמנטים ורכיבים של רוסיה המשמשים אותה בתחנת החלל הבינלאומית, בפרט, מודול פריצ'אל (2021), תחנת חלל מסלולית לאומית ומודול אנרגיה מדעי (2022); ביצוע נחיתה על פני השטח של הירח והנחתת מטענים ומודולים[3].

שלב 2 (2025-2035)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד אמצעי גישה על פני הירח: שיגור טיסה מאוישת באמצעות החללית פדרציה בשנת 2026[4] ונחיתה של קוסמונאוטים (אחרי 2030; משך משימה - 14 ימים) על פני הירח ליצירת היסודות הראשונים לבניית בסיסים. בשנים 2025–2030 מתוכננת פריסת לווייני תקשורת במסלול סביב הירח.

שלב 3 (אחרי 2035)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושלם בניית בסיס ירח. יצירת תשתית מדעית בצורה של מבנים על פני הירח עם שני מצפי כוכבים. יצירת תשתית עבור איסוף מי קרח ובניית מקלטים להגנה מפני נשורת. יצירת מערכת אחידה של טיסות מאוישות ואוטומטיות לחקר הירח.

בשנים 2036–2040 מתכוננת פריסת מכשירים למסלול ניווט על פני השטח של הירח. תושק תוכנית גלונאס לניווט על הירח שתכלול את הלוויינים המקיפים את כדור הארץ, תאפשר שידור אות ניווט מהקרקע אל החללית במסלול סביב הירח[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־24 באוקטובר 2017 תאגיד הטילים והחלל אנרגיה דיווח כי עד שנת 2030 ייבחר המיקום על פני הירח, אשר יתאים לבניית בסיס הירח. בתקופה שבין שנת 2030 ל־2040 תיושם תוכנית הבסיס לקראת הנחתת קוסמונאוטים רוסים. אחרי 2040 תחל בנייה של בסיס הירח, בשנת 2050 ניתן יהיה לבצע עבודות מדעיות נרחבות. בסיס הירח מתוכנן לשמש להפקת משאבים מהירח[6].

ב־19 בנובמבר 2018, ראש רוסקוסמוס, דמיטרי רוגוזין אמר כי הטיל "אנגרה" ישמש כאמצעי התחבורה העיקרי לשיגור חלליות במסגרת התוכנית לחקר הירח[7].

ב־21 בנובמבר 2018 ראש המועצה המדעית־טכנית ברוסקוסמוס, יורי קופטב אמר לכלי התקשורת כי תיחנך תוכנית ממשלתית חדשה המוקדשת לחקר הירח. התוכנית נועדה להציג אפשרות לבניית תחנות אוטומטיות, אשר רוסיה מתכננת לשגר לירח עד 2029. לדברי קופטב, התוכנית תדרוש מאות מיליארדי רובלים (לא כולל עלות הקמת סוג חדש של טילים, שמפותחים במסגרת תוכנית חלל פדרלית נפרדת)[8].

ב־28 בנובמבר 2018 בסופה של ישיבת מועצת האקדמיה הרוסית למדעים בענייני החלל, תאגיד החלל הפדרלי "רוסקוסמוס" פרסם את פרטי התוכנית למחקר וחקר הירח, בהיקף של 3 שלבים, שיבוצעו בשנים 2021–2040.

שיתוף פעולה בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתעניינות בשיתוף פעולה במסגרת התוכנית כוללת את סוכנות החלל נאס"א. ההנחה היא כי תחנת "לונה־26" תספק את תקשורת הרדיו בין הארץ לתחנה האמריקאית "זריחת הירח" (MoonRise) הממוקמת על הצד הרחוק של הירח[9].

שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שיגור מטרה מידע נוסף
לונה 25 2021[10] בדיקת פלטפורמת הנחיתה האוניברסלית
לונה 26 2021[11] מיפוי פני הירח. אספקת תקשורת עם תחנות הממוקמות על פני הירח
לונה 27 2023[12] איסוף דגימות של קידוח קרח וניתוחם. מיני גשושית.
לונה 28 2025[13] איסוף דגימות קרקע וקרח שנלקחו על ידי תחנות אחרות באמצעות לונוחוד והחזרתם לכדור הארץ על ידי טיל חוזר.

מאיצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סויוז־2.1b וטיל אנגרה־A5 (שלב 1 של התוכנית).
  • יניסיי (שלב 2 בתוכנית).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ РАН: Россия планирует построить на Луне две астрономические обсерватории, 28.11.2018, РИА Новости
  2. ^ Россия отправит к Луне пять исследовательских миссий до 2025 года, 23-01-2016, © Информационное агентство Рамблер
  3. ^ Роскосмос: российская лунная программа рассчитана на период до 2040 года, 28.11.2018, ТАСС
  4. ^ "Федерация" без экипажа сможет облететь Луну в 2026 году, 07.12.2018, РИА Новости
  5. ^ Над Луной планируют развернуть аналог ГЛОНАСС, 30.11.2018, РИА Новости
  6. ^ Российская база на Луне будет построена к 2050 году, 24.10.2017, Федеральное агентство новостей
  7. ^ Российская ракета "Ангара" будет использоваться в Лунной программе, 19.11.2018
  8. ^ В России появится новая госпрограмма по освоению Луны, 21.11.2018
  9. ^ NASA проявило интерес к российским лунным станциям
  10. ^ Россия реализует пять научных лунных миссий до 2025 года, Интерфакс
  11. ^ Луна-26 «Ресурс»
  12. ^ Луна-27 «Ресурс»
  13. ^ Луна-28 «Грунт»