SpaceIL
 | |
 | |
| מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011 | |
| פעילות |
|
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| תחום |
מדע וטכנולוגיה בישראל, תעשייה אווירית  |
| מדינה |
 ישראל |
| משרד ראשי |
תל אביב-יפו |
| מיקום מטה הארגון | חיים לבנון 30, בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב |
| מייסדים | יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב |
| מנכ"ל | שמעון שריד |
| עובדים |
30 (נכון ל־2019) |
| תקופת הפעילות | 2011–הווה (כ־15 שנים) |
| אתר רשמי | |
  | |
SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח אשר הוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, אשר נענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: המרוץ להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL הייתה הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. הנחתת הגשושית על הירח, משתלבת במטרת העל של העמותה לקידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בישראל דרך טיפוח הדור הבא של מדענים ומהנדסים, יזמים וחולמים ובאמצעות ביצוע פרויקטי חלל שאפתניים ומעוררי השראה..
העמותה שיגרה,בשיתוף עם התעשיה האווירית לישראל, את הגשושית בראשית לירח באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019.[1][2] הגשושית התרסקה על הירח ב-11 באפריל 2019, לאחר תקלה טכנית אשר לא איפשרה להשלים במלואו את תהליך הבלימה לקראת הנחיתה. עם זאת, החללית הייתה לחללית הפרטית הראשונה שהגיעה לירח וישראל הפכה למדינה הרביעית בעולם אשר גשושית מתוצרתה הגיעה לנחיתה על פני הירח, לאחר ברית המועצות, ארצות הברית, וסין.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד אפריל 2019, רק שלוש מעצמות הצליחו להנחית גשושית על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין. שאיפתה של SpaceIL היתה להפוך את ישראל למדינה הרביעית לעשות זאת.
בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.
בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך – 31 במרץ 2018. בעקבות כך חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס – 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, העמותה הודיעה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח עד סוף 2018.[3] בסופו של דבר נדחה תאריך השיגור ל־22 בפברואר 2019 בשעה 3:45 לפנות בוקר לפי שעון ישראל.
ב־11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית סיימה את משימתה, הודיעה Google Lunar X PRIZE כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר לצוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח. כספי הפרס הועברו בשנת 2020
הגשושית בראשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בראשית (גשושית)
הגשושית שוגרה במשקל כולל של 585 ק"ג, והמשקל היבש (ללא דלק) הוא 164 ק"ג. גובהה של הגשושית 1.5 מטר ורוחבה 2.288 מטר כשרגלי הנחיתה פרושות.
הגשושית שוגרה ב־22 בפברואר 2019 על גבי טיל שיגור מסוג פלקון 9, האיץ אותה לגובה של כ-50,000 ק"מ מכדור הארץ, ומשם נכנסה לסדרת הקפות סביב כדור הארץ תוך שימוש בשיטת המקלעת הכבידתית, והתרחקות הדרגתית מכדור הארץ. הגשושית הקיפה את הירח מספר פעמים, תוך כדי האטה בעזרת מנוע רקטי ונחתה על פניו ב־11 באפריל 2019, אך בשונה מהמתוכנן לא הצליחה לנחות נחיתה "רכה" אלא התרסקה על פני הירח.[4]
במשימת הגשושית שולב ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי). הניסוי תוכנן בשיתוף עם מכון ויצמן למדע, ונועד למדוד את השדה המגנטי של הירח החל ממרחק של 600 ק"מ מהירח, כאשר הגשושית במסלול סביב הירח, ולהמשיך למדוד את השדה במהלך הגישה לנחיתה, בזמן הנחיתה ובזמן המשימה על פני הירח.
כמו כן נחתם הסכם עם נאס"א שתצלם את הגשושית על הירח וכן סיפקה לגשושית רפלקטור - מחזיר אור שיאפשר מדידות באמצעות קרני לייזר לאיתור מיקומה על הירח ומרחקה המדויק מכדור הארץ.
פעילות עמותת SpaceIL
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזון חינוכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת SpaceIL נוסדה כעמותה ללא כוונות רווח לקידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל, ולחולל בקרב ילדי ישראל את 'אפקט אפולו' – השראת והצתת דמיונם של הילדים והנוער ומשיכתם לתחומי חקר החלל והמדעים[5] והכשרתם לתפקידים בתעשיית החלל ובמחקר מדעי בעתיד[6], ומתוך רצון לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי־טק, לשמר מעמדה כאומת הסטארט אפ וכמובילה מדעית טכנולוגית.[7]
נכון ל־2017 הועסקו בעמותה, שהתבססה תחילה בעיקר על מתנדבים, כ־30 עובדים בתפקידים שונים, ומספר דומה של עובדים בתעשיה האווירית. כמו כן מפעילה העמותה מערך מתנדבים בתחום הפעילות החינוכית, שמעבירים הרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ומגוון פעילויות חינוכיות לאורך השנה. מתקיימות גם פעילויות חינוכיות כגון הנגשת חומרי למידה, ספרות ומערכי שיעורים לאנשי חינוך בתחום החלל.[8]
מובילי העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 2010, כאשר ההרשמה לתחרות Google Lunar XPRIZE עמדה להסתיים,יריב בש, יזם ישראלי צעיר, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה לבוא לירח"? שניים מחבריו, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נענו לאתגר והשלושה נפגשו בבר בחולון, שם החליטו להצטרף לתחרות ואף שרטטו את המודל הראשוני של הגשושית.
יריב בש[9] הוא בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מאוניברסיטת תל אביב[10] וכיום מנכ"ל חברת פלייטרקס (Flytrex); כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל; ויהונתן ויינטראוב, עבד כמהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית ובהמשך השתלב כדוקטורנט לביופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד.
ב־2013 מונה מנכ"ל מקצועי – ד"ר ערן פריבמן, שעבד בעבר בחברת אמדוקס. במרץ 2018 החליף אותו בתפקיד המנכ"ל ד"ר עידו ענתבי.
יושב ראש העמותה בתחילת הדרך היה היזם ינקי מרגלית. בהמשך הדרך החליף החליף אותו כיו"ר העמותה מוריס קאהן, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס.
בעקבות ההצלחה היחסית בשיגור בראשית לירח, הכריז מוריס קהאן על כוונה לבנות גשושית נוספת: בראשית 2.[11] עם סיום פרויקט בראשית 1, הוחלט בוועד המנהל של העמותה כי יהיה נכון להמשיך את "אפקט בראשית", ולצאת לדרך עם פרויקט בראשית2. לתפקיד מנכ"ל העמותה מונה תא"ל (מיל) שמעון שריד.לאחר תהליך תחקור והפקת לקחים מעמיקים, תוכננה משימת בראשית 2 במסגרתה תשוגר לירח ערכה של 3 חלליות – מקפת ושתי נחתות. הנחתות תוכננו לבצע נחיתה בשני אתרים שונים של הירח (אחת בצד הקרוב והשניה בצד הרחוק של הירח) לצורך ביצוע ניסויים מדעיים שונים על אדמת הירח. במקביל, המקפת נועדה להקיף את הירח לאורך מספר שנים ולבצע פעילות מדעית/חינוכית. הערכה כולה צפויה לשקול כ־1100 ק"ג כאשר כל אחת מהנחתות שוקלת כ־160 ק"ג. הפרויקט יצא לדרך בשנת 2020 בתמיכתם הנדיבה של הפילנטרופים מוריס קאהן, פטריק דרהי, מרטין מושל ותורמים נוספים.
באפריל 2025 הוקפאה הפעילות בפרויקט לאחר שכבר בוצעה התקדמות רבה בתכן הכולל של בראשית-2. הקפאת הפרויקט מיוחסת לשינוי בסדרי העדיפויות של התורמים נוכח השינויים במצב הלאומי אשר התרחשו במדינה החל משנת 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של SpaceIL
SpaceIL, ברשת החברתית פייסבוק
SpaceIL, ברשת החברתית X (טוויטר)
SpaceIL, ברשת החברתית אינסטגרם
SpaceIL, סרטונים בערוץ היוטיוב- SpaceIL, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מידע על הקבוצה באתר המנהל למדע וטכנולוגיה
- גיא גרימלנד, האם ישראל תהיה המדינה השלישית שתתקע דגל על הירח?, באתר TheMarker, 26 ביוני 2011
- מירב לשם, בדרך לירח, 17 באוגוסט 2011 – ריאיון עם יהונתן ויינטראוב
- אבי בליזובסקי, SpaceIL בין חמש הקבוצות שאושרו לשלב הסופי של תחרות Google Lunar XPRIZE, באתר "הידען", 25 בינואר 2017
- מייסדי עמותת ספייס IL-G40 - ארבעים הצעירים המבטיחים 2016, באתר גלובס
- פרויקט spaceIL באתר מכון דוידסון | מבוא לפרויקט | ניסוי בחיישני הנחיתה | כיצד נצלם על הירח?
- ענבל עומר, גשושית SpaceIL תנחת על הירח עם כמוסת זמן של תרבות ישראלית, באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2018
- החללית בראשית: חללית ישראלית בדרך לירח, באתר סוכנות החלל הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Launch Schedule – Spaceflight Now (באנגלית)
- ↑ הגשושית הישראלית תשוגר לירח ב־19 בפברואר, באתר ynet, 31 בינואר 2019
- ↑ על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, 24 בינואר 2018 (ארכיון)
- ↑
אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ, 11 באפריל 2019 - ↑ אבי בלסברגר, מקווים שאפקט "בראשית" בישראל יהיה דומה לזה שגרם אפקט אפולו בארה"ב, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2023
- ↑ יואב לנדסמן, מהנדס מערכות בכיר בחללית בראשית, רוצה לעורר השראה בדור הבא של חוקרי החלל, באתר "לימודים בישראל", 2019
- ↑ אושרית גן-אל, המסע הישראלי לירח: לא רק יוקרה, גם מנוע צמיחה, באתר גלובס, 11 באפריל 2019
- ↑ חדר מורים לתחום חלל, באתר עמותת SpaceIL (ארכיון)
- ↑ Moon Shot | Episode 7 | Israel: Space IL, 2016-03-17
- ↑ מהפקולטה אל החלל עם יריב בש – אירוע תחילת שנה, באתר ארגון בוגרי הנדסה באוניברסיטת תל אביב
- ↑ אבי ביליזובסקי, יו"ר SpaceIL מוריס קהאן: אוביל פרויקט בניית בראשית 2, באתר "הידען", 14 באפריל 2019
| לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות | ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13 • 19) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2* | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* • SHALOM* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בין-לאומיים | ||
