SpaceIL

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
SpaceIL
Yariv-president.jpg
מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011
מדינה ישראלישראל  ישראל
פעילות א. הנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח
ב. קידום תחום המדע והחינוך המדעי־טכנולוגי בישראל
התאגדות עמותה ללא כוונת רווח
מנכ"ל ערן פריבמן
יו"ר מוריס קאהן
שנת ההקמה 2011
מייסדים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב
מיקום המטה חיים לבנון 30, בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.spaceil.com
מודל החללית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: מרוץ מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. העמותה שמה לעצמה למטרה לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בארץ, באמצעות טיפוח מדעני ומהנדסי הדור הבא.

נכון לספטמבר 2017, רק מעצמות-על הצליחו לנחות על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר וסין[1]. שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל הקטנה והדלה במשאבים למדינה הרביעית לעשות זאת ובכך להתייצב בשורת המעצמות המצומצמת שהגיעו לירח.

בינואר 2017, העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות[2], בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.

הסכם שיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL ציון דרך משמעותי בתחרות בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל, באמצעות טיל Falcon 9 של חברת SpaceX.

בטקס חגיגי להכרזת החתימה על הסכם השיגור של הקבוצה[3], שנערך במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוצג מודל חדש לחללית.

סטטוס הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2016, התבצעו בדיקות של כל מערכות החללית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה.

נכון לספטמבר 2017, החל השלב הקריטי של הרכבת מבנה החללית[4] (אינטגרציה), שבו משולבות כל מערכות המשנה השונות של החללית לכדי יחידה אחת, לקראת בדיקות עמידות נוספות.

תחרות Google Lunar X PRIZE[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית החללית על אדמת הירח

"Google Lunar X PRIZE" היא תחרות בינלאומית בין קבוצות פרטיות (לא מדינות), שמטרתה להנחית בבטחה חללית רובוטית על פני הירח, להניעה למרחק 500 מטר ממקום נחיתתה ולשדר תמונות ווידאו בחדות גבוהה חזרה לכדור הארץ. הרעיון מאחורי התחרות הוא, בהתאם לעידן "החלל החדש", לעודד צמיחה של תעשיית חלל פרטית. זהו, למעשה, מרוץ בינלאומי מודרני לירח.

החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמיטב המסורת הישראלית של מיזעור טכנולוגיה, התכנון ההנדסי הראשוני של החללית של SpaceIL כלל גשושית לירח בגודל של בקבוק קולה, במחשבה להוזיל עלויות ולהפחית במשקלה. מאחר שאין בנמצא בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, תכננו בהמשך חללית בגודל 72 × 72 × 96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בלבד בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק. בעיצובה הסופי, משקלה של החללית כ- 600 קילוגרם בהמראה, גובהה מטר וחצי ורוחבה שני מטר כשהרגליים פרושות.

החללית (גשושית בלתי מאוישת) תשוגר על גבי טיל שיגור למסלול גאוסטציונרי. שם, היא תיפרד ממנו ותנוע לירח באופן עצמאי, בעזרת מנוע רקטי. היא תקיף את הירח פעם אחת ותנחת על פניו. כדי להימנע מציוד החללית ברכב חלל נוסף, שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, SpaceIL תכננו שהתנועה למרחק 500 מטר תעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני.

הניווט לירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט החללית ב-2011 בבקעת בית שאן.  מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה מטע"ד לגובה של כ־300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. חיישן הנחיתה הוא חיישן נחיתה אופטי טהור המסוגל להחליף את פעולת ה־GPS. מאז, הוחלט ב-SpaceIL על חיישן ניווט חלופי.

כדי לכוון את עצמה לירח, מצוידת החללית במצלמה שתחפש את כיוון הירח. אם יגלו שיש סטייה בכיוון טיסתה, יעשו תיקונים ע"פ הצורך. החללית תתהפך לקראת הנחיתה, על מנת שדחף המנוע שלה יהיה בכיוון מנוגד לכיוון הטיסה ויאט אותה. במהלך הנחיתה, חיישנים יאתרו נקודות על הירח ובכך יכוונו את הגשושית למיקום הנחיתה.

עמותה עם חזון חינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה ללא כוונות רווח, שמטרתה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל. את כספי הפרס הפוטנציאליים (20 מיליון דולר למקום הראשון בתחרות) מתכוונת העמותה לתרום ולהקדיש למטרות אלו. על ידי השקעה בדור הבא של המהנדסים והמדענים, רצון העמותה הוא לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי־טק, לשמר מעמדה כ"אומת הסטארט־אפ" וכמובילה טכנולוגית.

בעמותה, שהתבססה תחילה בעיקר על מתנדבים, מועסקים כיום כ-30 עובדים בתפקידים שונים וכן פועל מערך מתנדבים בתחום הפעילות החינוכית, שמעבירים הרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ומגוון פעילויות חינוכיות לאורך השנה.

מאז היווסדה, ערכו מתנדבי העמותה מעל ל-450 אלף הרצאות ברחבי הארץ. בשנת 2017 לבדה בוצעו מעל ל15 אלף הרצאות ברחבי הארץ בהתנדבות, במהלכן מעל ל-200 אלף תלמידים נחשפו לסיפורה של החללית הישראלית הראשונה. ההרצאות בוצעו ב-5 שפות וב-100 רשויות מקומיות.

מייסדי הארגון ותומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרת הלוט מדגם החללית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, השר אקוניס, הנשיא ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי. צלם: אלון הדר

איך הכל התחיל? [עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2010, ההרשמה לתחרות Google Lunar XPRIZE עמדה להסתיים כשיריב בש, יזם ישראלי צעיר, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה לבוא לירח"? שניים מחבריו, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נענו לאתגר והשלושה נפגשו בבר בחולון, שם החליטו להצטרף לתחרות ואף שרטטו את המודל הראשוני של החללית.

מייסדי הקבוצה הם יריב בש[5], בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מהמרכז הבינתחומי הרצליה וכיום מנכ"ל חברת פלייטרקס (Flytrex) ; כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית וכיום דוקטורנט לביופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד.

יושב ראש העמותה בתחילת הדרך היה היזם ינקי מרגלית. כיום, מנכ"ל SpaceIL הוא ד"ר ערן פריבמן, שעבד בעבר בחברת אמדוקס ויו"ר העמותה הוא מוריס קאהן, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ,  ממייסדי דפי זהב ואמדוקס.

SpaceIL מקבלת מימון ותמיכה ממגוון גופים וארגונים: סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית, רפא"ל, אלביט מערכות, קרן רמון, האגודה לננו־לוויינות בישראל, המרכז הבינתחומי בהרצליה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נשיא המדינה ראובן ריבלין עם יו"ר SpaceIL מוריס קאהן לצד דגם החללית בטקס הכרזת חוזה השיגור, אוקטובר 2015, בית הנשיא בירושלים. צלם: אלון הדר

כמו כן, מקבלת העמותה עזרה מגופים פרטיים בישראל - חברת בזק[6], משרדי עריכת דין, פרסום, שיווק וכדומה.

מימון הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלות הפרויקט מוערכת בכ-70 מיליון דולר. עד לינואר 2013 אספה הקבוצה כ־23 מיליון דולר מתרומות.[[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|דרוש מקור]]]

באפריל 2014 תרם שלדון אדלסון 16 מיליון דולר למיזם[7].

בקמפיין מימון המונים[8] שערכה העמותה ב-2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל מייל בדרך לירח.

ביוני 2017 סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע הכריזו על תמיכה נוספת של 7.5 מיליון שקל בפרויקט, בנוסף ל־2 מיליון ש"ח שכבר הושקעו עד כה[9].

עד לספטמבר 2017, גייסה העמותה 55 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטרס‏, הישג לסין: חללית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  2. ^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת חללית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  3. ^ מור קומפני, החללית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
  4. ^ החל שלב הרכבת מבנה החללית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
  5. ^ Google Lunar XPRIZE (17 במרץ 2016), Moon Shot | Episode 7 | Israel: Space IL, בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017 
  6. ^ "SpaceIL רותמת את בזק, מועד הנחיתה על הירח: 2015". גיקטיים (בעברית). 11 בפברואר 2013. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  7. ^ "Israel space project gets $16 million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  8. ^ יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏mako‏‏, ‏25 ביוני 2014‏
  9. ^ בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב-SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017