SpaceIL

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011.

SpaceIL היא קבוצה שהוקמה על מנת להתחרות בתחרות "Google Lunar X PRIZE" - תחרות שמטרתה היא להנחית בבטחה רובוט על פני הירח, אשר ינוע למרחק 500 מטר ממקום נחיתתו וישדר תמונות ונתונים חזרה לכדור הארץ. שאיפתה של הקבוצה היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית שדגלה יונף על הירח.

קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה, ללא כוונות רווח, שמטרתה המוצהרת היא קידום מדע וחינוך נוער מדעי טכנולוגי. את רווחי הפרס (עד 30 מיליון דולר), מתכוונת העמותה לתרום למטרות אלו. רצון העמותה הוא להמשיך ולבסס את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת היי-טק וסטארט-אפ וכמובילה טכנולוגית. הקבוצה מונה מעל 200 חברים המשמשים בתפקידים שונים, כאשר מעל ל-95 אחוזים מהם מתנדבים.

הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון הראשוני כלל גשושית לירח בגודל של 72 × 72 × 96 ס"מ ובמשקל של כ-140 ק"ג בהמראה וכ-40 ק"ג בנחיתה (הנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק)‏[1].

בספטמבר 2015, הוצג מודל חדש ללווין, משקלו 500 ק"ג בהמראה, גובה הגשושית מטר וחצי ורוחבה שני מטר כשהרגליים פרושות‏[2].

מודל הגשושית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015

הגשושית תשוגר ביחד עם לווין למסלול גאוסטציונרי. שם, היא תפרד ממנו ותנוע לירח באופן עצמאי, בעזרת מנוע רקטי. הגשושית תקיף את הירח פעם אחת ותנחת על פניו. כדי להימנע מהוספת רכב נוסף לגשושית שיגרום להגדלת מסת הגשושית ולצריכת דלק גדולה יותר, התנועה למרחק 500 מטר תעשה בעזרת המראות ונחיתות נוספות.

כדי לכוון את עצמה לירח, על הגשושית תהיה מורכבת מצלמה שתחפש את הירח. אם יגלו שיש סטייה, יעשו תיקונים ע"פ הצורך. הגשושית תתהפך לקראת הנחיתה על מנת שדחף המנוע שלה יהיה בכיוון מנוגד לכיוון הטיסה ויאט אותה. במהלך הנחיתה, חיישנים יאתרו נקודות על הירח ובכך יכוונו את הגשושית למיקום הנחיתה.

באוקטובר 2015 חתמה SpaceIL על הסכם עם חברת ספייס איקס לפיו הגשושית תשוגר בסוף 2017 על גבי טיל פאלקון 9 של החברה‏[3].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה שמה לעצמה מטרה לקדם חינוך נוער מדעי טכנולוגי בישראל. נציגיה באים לבתי ספר להרצות לתלמידים, לספר להם על הפרויקט ולגרום להם להתלהב מטכנולוגיה וחלל. מנהלי העמותה הצהירו שאם הם יזכו בפרס הם יתרמו אותו למען החינוך והמדע בישראל. את מיפוי הירח עושים חבריה הצעירים של העמותה, תלמידי נוער שוחר מדע של אוניברסיטת תל אביב.

מייסדי הארגון ותומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי הקבוצה הם יריב בש, סטודנט במסלול יזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה; כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למנהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית. יושב ראש הארגון הוא היזם ינקי מרגלית. הקבוצה מקבלת מימון ותמיכה מתעשיית החלל הישראלית ומגורמים רבים נוספים, בהם גופי מדע וחברות הייטק: סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית, רפא"ל, אלביט מערכות, קרן רמון, האגודה לננו-לוויינות בישראל, המרכז הבינתחומי בהרצליה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

כמו כן, מקבלת העמותה עזרה מגופים פרטיים בישראל - חברת בזק, משרדי עריכת דין, פרסום, שיווק וכדומה. ‏[4] נכון לינואר 2013 אספה הקבוצה כ-23 מיליון דולר מתרומות. [דרוש מקור]

באפריל 2014 תרם שלדון אדלסון 16 מיליון דולר למיזם‏[5].

ניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגור ניסיון בוצע בבקעת בית שאן, מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה מטע"ד לגובה של כ-300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. חיישן הנחיתה הוא חיישן נחיתה אופטי טהור המסוגל להחליף את פעולת ה-GPS.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]