ליליאן קורנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ליליאן קורנפלד (Lilian Cornfeld; ‏1 ביוני 190228 במרץ 1995) הייתה תזונאית, מדריכה בנושאי תזונה, עיתונאית, מחלוצות מחברי ספרי הבישול בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן קורנפלד נולדה כליליאן קרט (Kert) בשנת 1901 במונטריאול, קנדה, להוריה ברנארד וברטה קרט, יהודים ילידי רוסיה.[1] למדה לימודי הוראה ותזונה באוניברסיטת מקגיל בקנדה ובאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. הצטרפה לתנועת "יהודה הצעיר" במונטריאול, ובשנת 1922 עלתה לישראל.

בתחילת שהותה בארץ הועסקה כמורה בבית הספר אוולינה דה רוטשילד בירושלים. כמו כן ניהלה את מגרש המשחקים לילדים הראשון בארץ בשם "הר ציון", שהוקם בספטמבר 1925 ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. היה זה מגרש במתכונת אמריקאית שכלל מתקנים ופעילות חינוכית, ונועד להרחיק את ילדי העיר מהשפעות הרחוב המזיקות.[2]

בירושלים פגשה את גאליה קורנפלד, מורה, סופר, חוקר תנ"ך והיסטוריון יליד ראש פינה, בנם של אריה ושרה קורנפלד.[3] היא נישאה לו בשנת 1924. בנם היחיד, גבעון קורנפילד (Cornfield), חי עם משפחתו בארצות הברית. חלק מהמשפחה עבר מאוחר יותר לקנדה.

ליליאן קורנפלד עסקה בייעוץ בנושאי תזונה לגורמים במוסדות המנדט הבריטי, הצבא האמריקאי שהוצב בארץ בזמן מלחמת העולם השנייה, הצלב האדום ואונרר"א. במסגרת שירותה באונרר"א עם סיום מלחמת העולם השנייה, הייתה אחראית על תפעול מטבחים במחנה אל-שאט שהוקם בחצי האי סיני שבמצרים (תחת שלטון בריטי באותה עת), שסיפקו מזון לאלפי פליטים מהבלקן ששוכנו במחנה לאחר שנמלטו מארצם מפני הכיבוש הגרמני.[4]

במלחמת השחרור שירתה קורנפלד כמתנדבת בבסיס מפקדת גדוד 53 של חטיבת גבעתי, במחנה יורם ליד באר טוביה. היא הדריכה את צוות המטבח במקום ודאגה לשיפור תזונת החיילים. במתקפה של שני מטוסים מצריים על הבסיס נפצעה ברגלה.[5]

הועסקה גם כיועצת ומדריכה בויצו, ובשנת 1951 מונתה ליועצת תזונתית של מוסדות מלב"ן, בהם שהו כ-10,000 איש. היא הדריכה את צוותי האחיות ועובדי המטבח בנושאי תזונה, אחסון מזון ובישול.[4]

במשך מרבית חייהם התגוררו בני הזוג קורנפלד ברחוב הירקון בתל אביב. חלק גדול מספריה הוצאו לאור בהוצאה הפרטית שהקימו, "ג. את ל. קורנפלד”.

את ספרה הראשון, כיצד מבשלים בימי מלחמה, פרסמה קורנפלד בשנת 1942, ומאז המשיכה לכתוב ולפרסם ספרי בישול עד סוף שנות השישים. באמצע שנות השבעים ערכה סדרת ספרים בשם הבישול המשובח, בתבנית אלבומית ובהתבסס על סדרת מאכלי העמים של הוצאת Time-Life.[6] ספרי הבישול וההדרכה של קורנפלד, כמו גם הטורים בנושאי תזונה ובישול שפרסמה במהלך השנים בעיתונים שונים (בין היתר בפלסטיין פוסט, ג'רוזלם פוסט, הארץ ודבר), כוללים מלבד מתכונים, גם הנחיות והסברים המשקפים ראיית עולם. היא קידמה והדגישה תבשילים ומוצרי המזון שבהם משתמשים בארצות המזרח התיכון וארצות ערב, ושאפה להנגיש את מסורת האוכל והבישול של ארצות אלו לקהל קוראיה, מתוך אמונה שהמטבח המקומי הוא הנכון ביותר. נוסף על כך הקפידה על פירוט של הערכים התזונתיים ושיקפה גישה לפיה ניתן להסתדר עם המצרכים הקיימים ולהגיע לתוצאות נאות ללא חומרי גלם יקרים, ותוך מיחזור שאריות ושימוש בכל חלקי המזון.

קורנפלד הגישה במשך שנים פינה ברדיו בשם "בינינו לבין עצמנו - שבועון לנשים", שעסקה בנושאים כבישול ותחזוקת הבית.

בינואר 1951 קיבלה קורנפלד פנייה מוועדת יום העצמאות, שהוקמה כדי להגדיר דרכים אחידות וממלכתיות לחגיגת יום העצמאות; היא התבקשה להציע תפריט ייחודי לחג, מתוך הנחה שפרסומה כתזונאית ומדריכה בנושאי בישול ותזונה יסייעו בקבלה ציבורית של הצעותיה. היא הציעה עוגה בצורת מגן דוד, משקה חלב ותפוזים וסוכריות בצבעי כחול לבן. ככל הידוע, הצעה זו, כמו גם אחרות של גורמים נוספים, לא הוצאה אל הפועל.[7]

בשנותיה האחרונות התגוררה קורנפלד במגדלי הים התיכון בבת ים.[8] בעלה נפטר בשנת 1989, וקורנפלד נפטרה בשנת 1995. שניהם נטמנו בבית העלמין בבית-גן, סמוך למושבה יבנאל.[9][8]

בנה גבעון קורנפילד פרסם בשנת 2012 ביוגרפיה של אמו באנגלית, בשם "ליליאן - הגברת הראשונה של המטבח הישראלי".

ליליאן קורנפלד היא הסבתא-רבתא של המוזיקאית הקנדית שרלוט קורנפילד.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן קורנפלד פרסמה כ-15 ספרי בישול, ביניהם:

  • כיצד מבשלים בימי מלחמה, 1942. הודפס גם בגרמנית (כנראה כדי לפנות לאוכלוסיית דוברי הגרמנית שהגיעו בעלייה החמישית). הספר הופק על ידי העיתון "עולם האישה" בחסות ארגון "הדסה". ספרה זה של קורנפלד היה אחד מספרי הבישול הראשונים בשפה העברית (הקדים אותו "איך לבשל בארץ-ישראל" של ד"ר ארנה מאייר[10] שפורסם ב-1937), וכלל מתכון ראשון בעברית לחומוס.[11] ג'ופרי וולש (Geoffrey Walsh), המפקח על המזונות ויועץ כלכלי לנציב העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, כתב בהקדמה לספר:

בספר "כיצד מבשלים בימי מלחמה", מורה גב' קורנפלד דרך לאיזון תקציב משק הבית, על ידי הפחתת הוצאות המחיה והחלפת מזונות יקרים בזולים יותר. בהעמידה את ניסיונה וכשרונה לרשות הציבור הארצישראלי שירתה אותו הגב' קורנפלד שירות חשוב

ג'ופרי וולש (מתוך ההקדמה לספר כיצד מבשלים בימי מלחמה)
  • אני מבשלת: ספר הבישול הארצישראלי, 1948. כולל למעלה מ-1,500 מתכונים. הפרק הראשון מתאר את מצאי מוצרי המזון וחומרי הגלם הקיימים, השפעות המטבח המזרחי וחשיבות השימוש בירקות בתפריט. כמו כן הוקדשו פרקים למתכוני קינוחים, סלטים ורטבים, תוך הדגשת חשיבות מראה המזון. נכללו בו גם טבלאות ערך קלורי והנחיות להכנת קוקטיילים ומאכלי חג.
  • מה אבשל ממנות הצנע, 1949. התייחס לבישול בתקופת קיצוב המזון ושאף לנצל את הקיים להשגת תוצאות מיטביות. נכתבה בו הקדמה של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב בממשלת ישראל באותו זמן.
  • המטבח המשובח - הבישול בימינו, 1960. סימל את המעבר משימוש בשאריות מזון ותחליפים בעתות המחסור והמצוקה, לבישול עם מלאי המצרכים הגדל ושדרוג חוויית האוכל וההנאה ממנו.
  • הבישול הישראלי, 1962. יצא לאור באנגלית בארצות הברית בשם Israeli Cookery, וכלל למעלה מ-2,000 מתכונים המשקפים מאכלים של 75 עדות בישראל. בספר פורטו גם בתי מלון ובתי אוכל ברחבי הארץ והמאכלים השונים שהם נוהגים להגיש.
  • הבישול הטוב - מזרח ומערב, 1967. 3,000 מתכונים על פני למעלה מ-500 עמודים. הספר כולל מגוון מנות ומתייחס גם לתחזוקת המטבח ותכנוני תפריט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסין-קנדה 1921, באתר אנססטרי קנדה www.ancestry.ca, גישה למידע לאחר רישום חינמי באתר (באנגלית)
  2. ^ ציפורה שחורי-רובין ושפרה שורץ, מגרשי המשחקים של 'גוגנהיימר הדסה':המתנ"סים של שנות העשרים, קתדרה 86, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 75-98
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "גאליה קורנפלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4974
  4. ^ 1 2 גב' ליליאן קורנפלד, האשה המנצחת על "המטבח המשובח"-כתבה בעיתון חרות, באתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏10 באוקטובר, 1960
  5. ^ בעריכת אריה חשביה, יורדים דרומה, עד הלום, ישראל: משרד הביטחון, 2005
  6. ^ עמנואלה קלו, השתנות טעמים באוכל הישראלי: המקרה של 'המטבח האיטלקי' 1980--2000 עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה" (עמ' 56), באתר אוניברסיטת תל אביב, ‏נובמבר 2005
  7. ^ עדי שרצר, "אליק בא מן הים"? מקורותיו היהודיים של הסיפר (נראטיב) הישראלי המתהווה בעיצוב יום העצמאות כיום חג לאומי (1952), באתר www.academia.edu, נגיש לקריאה לאחר הרשמה חינמית לאתר, ‏2014
  8. ^ 1 2 Giveon Cornfield, 21-22, Lilian: Israel's first Lady of Cuisine, Xlibris Corporation, 2012
  9. ^ דף על שם ליליאן קורנפלד, באתר www.geni.com
  10. ^ דף הספר איך לבשל בארץ ישראל, באתר הספרייה הלאומית
  11. ^ מתכונים מהעבר 4: החומוס העברי הראשון, באתר חומוס להמונים