ליל העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

"ליל העשרים" הוא מחזה מאת יהושע סובול, שנכתב בתחילת שנות ה-70 על פי יומני חברי קבוצת ביתניה עילית של השומר הצעיר, במהלך עבודה משותפת עם שחקני תיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'ילטון.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מתרחש בתקופת העלייה השלישית, שבה עלו לארץ ישראל כ-35,000 עולים חדשים, רבים מהם בוגרי תנועות נוער אשר חיפשו בארץ מקום להגשמת חלומותיהם. בוגרי תנועת השומר הצעיר, שבהם עוסק המחזה, הושפעו רבות מרעיונות החיבור של האדם לטבע, ממשנתו של א.ד. גורדון, גוסטב לנדאוור ומרוחן של תנועות הנוער הגרמניות.

העלילה מבוססת ברובה על הקובץ "קהיליתנו", שאת חלקו כתבו אנשי ביתניה עילית, חלוצי העלייה השלישית, זמן קצר לאחר שנסתיימה עבודתם במקום ולאחר שהצטרפו לקבוצת גדוד שומריה, שעסקה בסלילת כביש חיפה-ג'דה. הקובץ נערך על ידי נתן ביסטריצקי ויצא לאור ב-1922 על ידי "קיבוץ א' של השומר הצעיר - כביש חיפה ג'דה" - אנשי ביתניה עילית, שחברו לקיבוץ ב'- אנשי גדוד שומריה. מאוחר יותר באותה השנה הקימו חברים משתי הקבוצות, בצוותא, את קיבוץ בית אלפא.

סיפור המחזה מתאר את המתרחש בקבוצת ביתניה עילית, המונהגת בידי מאיר יערי. המחזה מגולל את השאלות המוסריות, הקשיים והלבטים איתם נתקלים החלוצים ערב עלייתם לקרקע[1] עלילת המחזה עוסקת בלילה האחרון של הקבוצה בביתניה, בה הם מקיימים שיחת-קבוצה סוערת. חברי הקבוצה חושפים איש איש את נפשו, ובעצם מתארים את התנגשותן של האידיאות המופשטות במציאות הארץ-ישראלית דאז.

יהושע סובול בוחר לשקף את דעותיהן של הדמויות כדי להראות את הדעות הרווחות אז בקרב מגשימי הציונות, אולם בעשותו כן, הוא חושף את הקוראים לוויכוח אידאליסטי-רוחני, של דמותו של החלוץ בארץ ישראל, הקשיים העומדים לפניו ונכונותו להתמודד איתם.

הדמויות במחזה מבוססות בחלקן על אנשים אמיתיים שחיו בקבוצה. לפי דברי יהושוע סובול בראיון עם אלי אשד[2], דמותו של משה במחזה מבוססת על מאיר יערי, ואילו דמותו של אפרים, על דוד הורוביץ. שיפרה היא אנדה יערי, לימים אשתו של מאיר יערי. נחמה עזבה את הארץ לטובת גדוד העבודה ברוסיה אחרי ביתניה, ומרים גם היא מבוססת על דמות אמיתית שסובול איננו חושף. נפתלי הוא דמות בדיונית, וגם עקיבא ככל הנראה איננו מבוסס על דמות מסוימת.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה על ידי שחקני תיאטרון חיפה ב-1976, בבימוייה של נולה צ'לטון. בשנת 1990 הועלה המחזה בתיאטרון הבימה, בבימוייה של אופירה הניג. ב-2016 הועלה המחזה פעם נוספת בתיאטרון חיפה, כשבפעם זאת, העיבוד והבימוי נעשו בידי נועה רבן. מלבד זאת, המחזה מועלה לעתים בתיאטרוני חובבים ותיאטרוני פרינג' ישראלים, כגון בתיאטרון הטכניון (בשנת 2004).

המחזה עובד לסרט טלוויזיה בבימוי אנטואן סאלח שהוקרן לראשונה בטלוויזיה הישראלית ב-25 באוגוסט 1984.

השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במערכון "קבוצת חלוצים" של החמישייה הקאמרית משנות ה-90, מלגלגים על הקומונות בתקופת העלייה השנייה והשלישית, ועל השיח הקבוצתי הפולשני והחושפני של הדמויות במחזה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש החושבים כי "מנסורין" - הנקודה אותה מתעתדת הקבוצה ליישב - היא אדמת "נוריס" עליה יושב קיבוץ בית אלפא, ולחלופין נקודה דמיונית, ולא היא. ביתניה עילית, שמקומה היה היכן שממוקם בשנות האלפיים קיבוץ אלומות, ישבה על אותו הרכס לצד חורבות יישוב קדום יותר - ח'רבת אל מנסורה (Kh. El Mansurah).
    לח'רבת אל מנסורה רשמו בתיבת החיפוש: "אנדרטת ביתניה עלית" ונווטו למפת ה-PEF באמצעות הלשונית שמצד ימין. הח'רבה נמצאת דרומית לאנדרטה.
  2. ^ אלי אשד, השורדים של "ליל העשרים", באתר "רשימות"