מאיה פליסצקאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיה פליסצקאיה בשנת 2000

מאיה מיכאילובנה פליסצקאיהרוסית: Ма́йя Миха́йловна Плисе́цкая;‏ נולדה ב-20 בנובמבר 1925 מוסקבה2 במאי 2015 מינכן, גרמניה) הייתה רקדנית בלט סובייטית-יהודייה. במשך שנים הייתה הרקדנית הראשית של תיאטרון הבולשוי. על פעילותה בתחום הבלט היא זכתה בפרס לנין, תואר "האמן העממי" (1959) וכן בתואר "גיבור העמל הסוציאליסטי". בשנת 2006 הוענק לה תואר "פרימיום אימפריאל" היוקרתי. פליסצקיאיה נמנית בין הבודדות שהוענק להן עיטור ההצטיינות למען המולדת בכל ארבע הדרגות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליסצקאיה נולדה במוסקבה למשפחת יהודית ממוצא ליטאי. אביה, מיכאל, היה פעיל בכיר במפלגה הקומוניסטית ואימה, רחל, הייתה שחקנית קולנוע. בשנים 19321936 המשפחה התגוררה בסבאלברד ואביה היה ראש הנציגות הסובייטית באזור. בשנת 1938 אביה נעצר במסגרת הטיהורים הגדולים, ובאותה שנה הוצא להורג (טוהר מכל אשמה בשנות ה-50). אימה של מאיה נשלחה למחנה עבודה של נשות "אויבי העם". במשך מספר שנים מאיה פליסצקאיה התגוררה במשפחת דודתה שהייתה רקדנית בלט בתיאטרון בולשוי. בשנת 1941 אימה קיבלה אישור לחזור למוסקבה, אבל נאסר עליה לחזור לקריירת המשחק. בשנת 1943 מאיה פליסצקאיה סיימה לימודי בית הספר לבלט והתקבלה לתיאטרון בולשוי. תוך זמן קצר היא התחילה לקבל תפקידי מפתח. בשנות ה-50, רקדה פליסצקאיה במספר מופעים חדשים לפי כוריאוגרפיה של יורי גריגורוביץ'. בשנת 1956 תיאטרון בולשוי יצא לסדרת הופעות לאירופה ללא פליסצקאיה, שלא הורשתה להצטרף להופעות מסיבות פוליטיות ובשל היותה יהודיה. החל משנת 1959, פליסצקאיה הייתה בין הרקדנים שיצאו לסדרת הופעות והיא זכתה להכרה בינלאומית.

בשנת 1958 מאיה פליסצקאיה התחתנה עם המלחין רודיון שצ'דרין.

סוף שנות ה-50 ושנות ה-60 היוו את שיא הקריירה שלה כרקדנית. בתקופה זו הופיעה בתפקידים ראשיים באגם הברבורים, היפהפייה הנרדמת, ראימונדה ועוד. לאחר שגלינה אולנובה עזבה את הבמה, פליסצקאיה הייתה הרקדנית הראשית ללא עוררין במשך שנים.

בשנת 1972 היא הייתה רקדנית ראשית וגם כוריאוגרפית של בלט "אנה קרנינה" מאת בעלה, רודיון שצ'דרין. בעלה כתב עוד מספר בלטים בהם פליסצקאיה רקדה את התפקיד הראשי.

בשנות ה-80 הזוג התגורר תקופה ארוכה מחוץ לגבולות ברית המועצות. מאיה פליסצקאיה הייתה מנהלת אמנותית של בלט ברומא ובמדריד. החל משנות ה-90, הם התגוררו לרוב בגרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]