מאשה סקיבין

מאשה סקיבין
לידה	1887
פטירה	12 במאי 1961 (בגיל 74 בערך)

מאשה סקיבין (1887 – 12 במאי 1961) הייתה פעילה חברתית ישראלית, ממקימות ויצו ואשת העלייה השנייה.

ביוגרפיה

נולדה כמאשה אורלוב באוקראינה להוריה רחל ורפאל אורלוב. המשפחה הייתה משפחת סוחרים זעירים ולמאשה היו עוד 8 אחים ואחיות שכולם עלו בהדרגה לארץ ישראל במהלך שנות העלייה השנייה. בין אחיה המחנך צבי נשרי והפסלת חנה אורלוף. אחיה מאיר דב אורלוב היה מוותיקי המושבה פתח תקווה ועמד ראש אגודת בעלי מלאכה בפתח תקווה. רפאל איתן היה אחיינה (בן אחותה מרים איתן), ואחיין נוסף (בן אחיה מאיר דב) הוא זאב אורלוב, מחללי מאורעות תרפ"א בפתח תקווה.

אורלוב עלתה לארץ ישראל מאוקראינה ב־1905, והתיישבה בפתח תקווה.^[1]

לאחר נישואיה, עם הקמת ישוב קבע בכפר-סבא התיישבה עם בעלה, דב סקיבין, במושבה החדשה, הם היו בין נוטעי הכרמים הראשונים בכפר סבא ובנו שם בית.^[1]

במהלך הגירוש מיפו ותל אביב ב-1917 הגיעו מגורשים רבים לכפר סבא. הם הקימו סוכות מענפי אקליפטוס בחורשה. עד אז גרו בכפר סבא 51 איש ועד מהרה היא הפכה למעברה, אשר תושביה נלחצו לעזרתם של המגורשים. סקיבין הייתה מהפעילות ביותר בעזרה לחולים, חילקה אוכל וטיפלה בילדים.^[2]^[3]^[4] עם התקדמות המלחמה גורשו מכפר סבא ועברו לחדרה. עם תום מלחמת העולם הראשונה עברה עם משפחתה לפתח תקווה מכיוון שהמטעים והבתים בכפר סבא נחרבו,^[4] אך בהמשך חזרו לכפר סבא והיו פעילים בהקמתה מחדש. גם כאשר כפר סבא נחרבה שוב, נשארו במקום וסייעו בשיקומה.

סקיבין הייתה חברה ב"התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל" ארגון שהוקם ב-1919. בנוסף הייתה מראשונות ויצו, ארגון שהוקם ב-1920. הייתה ממובילות המאבק לזכות בחירה לנשים בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.^[5]

ב-1936 הקימה את "ארגון העבודה הסוציאלית בכפר סבא" ועמדה בראשות הוועדה. ^[6]

הייתה האשה הראשונה שהעמידה עצמה לבחירה בכפר סבא, הייתה חברת מועצת העיר.^[5]^[7]

חיים אישיים

בשנת 1907 נישאה לדב סקיבין. לזוג היו חמישה ילדים: יהודית גנדלמן (1909–1985),^[8] אביבה זורר (1911–1980), נחמה אופק (1914–1996),^[9] עדה טנאי, שמשון סקיבין (1921–1980).

את ספרו "זכרונות איש כפר סבא" הקדיש דב סקיבין לרעייתו מאשה.

נפטרה ב־12 במאי 1961, נקברה בבית העלמין הישן בכפר סבא.

נכדהּ, בנהּ של בתהּ יהודית הוא השחקן דובי גל.