מבצע אבוקה

מבצע אבוקה
בתי הזיקוק הבוערים בעיר סואץ
מלחמה: מלחמת ההתשה
תאריכי הסכסוך 24 באוקטובר 1967
קרב לפני טיבוע המשחתת אילת
מקום סואץ
קואורדינטות
29°57′26″N 32°31′31″E / 29.957333333333°N 32.525222222222°E / 29.957333333333; 32.525222222222 
תוצאה המשימה בוצעה בהצלחה
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מצריםמצרים מצרים

אבדות

שני פצועים

הרס בית הזיקוק בסואץ ומפעלי תעשייה, 11 הרוגים, 92 פצועים

מבצע אבוקה היה פעולה של צה"ל שמטרתה להחריב את בתי הזיקוק, המפעלים הפטרוכימיים, נמל הנפט ומפעלי הדשנים המצריים בעיר סואץ ב-24 באוקטובר 1967, בתגובה לטיבוע המשחתת אילת, כארבעה חודשים לאחר תום מלחמת ששת הימים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוקטובר הותקפה המשחתת אח"י אילת, שהייתה בסיור ביטחון שוטף באזור פורט סעיד, בירי טילי סטיקס ששוגרו מספינות טילים מצריות מדגם קומאר ששהו בפתח נמל פורט סעיד. לאחר שנפגעה משלושה טילים, טבעה המשחתת הישראלית. במתקפה נהרגו 47 חיילי צה"ל ו-91 נפצעו. ישראל הופתעה מהמתקפה המצרית וראתה בה אקט מלחמתי בתקופת רגיעה. בתגובה החליטה ישראל לפגוע במתקנים כלכליים באזור העיר סואץ.[1]

הוטל על פיקוד הדרום להיות בכוננות לביצוע מתקפה ארטילרית על יעדים בסואץ החל מ-24 באוקטובר בשעה 14:00. כחלק מההיערכות הנחה אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש את מפקד חטיבה 401, אל"ם אורי בר-און, להיערך למתקפה. מתוך כוחות החטיבה רוכזו שתי סוללות תותחים מתנייעים 155 מ"מ וגדוד שריון בטווח ירי אל המטרות. כוחות צה"ל לאורך תעלת סואץ דוללו והוכנסו למקלטים וחיל האוויר הישראלי הוכנס לכוננות לסיוע במידת הצורך.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 14:30 לערך פתח צה"ל בירי ארטילרי רצוף לעבר מתקני הזיקוק ומכלי הדלק של סואץ והבעיר אותם. הירי הישראלי כוון וטווח על ידי קציני תצפית שהוטסו על ידי חיל האוויר הישראלי מעל האזור. בתגובה פתחו גם המצרים באש ארטילרית באמצעות כוח גדול משמעותית של 10 סוללות, אך ההפגזות המצריות לא היו יעילות. לאחר כחצי שעה, בשעה 14:58, ביקשו המצרים הפסקת אש אך ישראל המשיכה במבצע כמתוכנן. בשעה 15:06 הופנתה האש גם למפעל הדשנים שהיה ממוקם בתוך העיר סואץ ואל נמל פורט איברהים. אל מטוסי התצפית הישראלים נפתחה אש נ"מ כבדה מהאי גרין אך קציני התצפית המשיכו לטווח את הכוחות הארטילריים. המבצע הסתיים בשעה 17:35 לאחר השלמת היעדים כמתוכנן. סה"כ נורו על ידי צה"ל 831 פגזי 155 מ"מ ו-442 פגזי טנקים.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות מכלי הדלק של סואץ בערו בדלקות עצומות במשך מספר ימים. ב-5 בנובמבר ביצע חיל האוויר גיחת צילום לבדיקת תוצאת המתקפה. נמצא כי הובערו למעלה מ-100 מכלי הדלק והושמדו 96 אלף טון נפט גולמי, 11 אלף טון בנזין, ו-300 אלף טון אספלט. הנזק למשק המצרי היה רב ונאמד בכ-60 מיליון לירות מצריות. יצוא הדלק המצרי נפסק. מצרים נאלצה לייבא דלקים לצריכה פנימית. מפעלי הדשנים נהרסו. בנוסף נהרגו בהפגזה 11 מצרים ו-92 נפצעו. לצה"ל היו שני פצועים קל בלבד. לאחר המתקפה הישראלית לא שוקמו בתי הזיקוק אלא הוקמו מחדש בעומק מצרים ותושבי העיר סואץ החלו נוטשים את העיר אל עומק מצרים. נטישת העיר סואץ הייתה חלק ממגמה כללית של נטישת יישובים הסמוכים לקווי העימות ויצירת בעיית פליטים במצרים.

בתגובה לטיבוע המשחתת אח"י אילת ולמבצע אבוקה החליט האו"ם להכפיל את מספר עמדות המשקיפים ואת מספר המשקיפים בקו התעלה. לאחר מבצע אבוקה לא יזמו המצרים הסלמות משמעותיות במשך שנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם זוהר, לוחמי קו המים והאש, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2012, עמ 146-145.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]