ישעיהו גביש
![]() | |
ישעיהו גביש, אלוף פיקוד הדרום, יוני 1967 | |
לידה |
25 באוגוסט 1925 (בן 97) ה' באלול ה'תרפ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
מדינה |
![]() |
השתייכות |
![]() ![]() |
תקופת הפעילות | 1943–1973 (כ־30 שנה) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל כור תעשיות |


ישעיהו ("שייקה") גביש (שמו המקורי: ישעיהו שקליאר; נולד ב-25 באוגוסט 1925, ה' באלול ה'תרפ"ה) הוא לוחם פלמ"ח, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחתו וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני הוריו של גביש נולדו בעיירה ריבנישקי שבלטביה. משפחת אביו הייתה משפחת שקליאר, ומשפחת אימו הייתה משפחת רובין.[1]
ישעיהו (שייקה) גביש נולד וגדל בתל אביב בשנת 1925 בשם ישעיהו שקליאר. למד בבית חינוך לילדי עובדים בצפון תל אביב ובית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בקיבוץ גבעת השלושה (הישן).
בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
גביש התגייס לפלמ"ח בגיל 18, ועבר אימונים שאורגנו על ידי ההגנה והצבא הבריטי, במסגרת הכנת היישוב למלחמה אם יגיעו הגרמנים לארץ ישראל. תוכנית זו לא בוצעה בשל עצירת הנאצים בקרב אל עלמיין, ותמיכת הבריטים הופסקה. כיוון שכך, חיילי הפלמ"ח, ושקלאר בתוכם, עבדו חצי חודש במשק והתאמנו בחציו השני. שקליאר התקדם לתפקיד מ"כ, ולאחר שנתיים בפלמ"ח התכוון ללמוד בטכניון. אלא שמפקדיו הפצירו בו להמשיך והוא נעתר. בהמשך התקדם לתפקיד מ"פ בפלוגה ד' של הפלמ"ח. בליל הגשרים השתתף בפיצוץ הגשר של כביש עזה-רפיח מעל נחל הבשור. שקלאר המשיך בתפקידו כמ"פ עם פרוץ מלחמת העצמאות, ופלוגתו לחמה, כחלק מן הגדוד הראשון של הפלמ"ח בעמקי הצפון. בין הקרבות הבולטים בהם הפלוגה לחמה היו הדיפת התקפת צבא ההצלה על טירת צבי, כן נטלה הפלוגה חלק[2] בקרבות משמר העמק, שם בלם את כוחותיו המשוריינים והעדיפים בהרבה של פאוזי קאוקג'י, באמצעות מארב שטמן לו מחוץ לקיבוץ, במורד גבעה[3].[4]. בהמשך לחם בקרב מלכיה הראשון בו נפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בעודו מחלים מפציעתו השתתף כקצין מבצעים בכיבוש לוד. במבצע יואב לחם כסגן מפקד גדוד. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח.
בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהמשך שירת כסגן מפקד חטיבה 7 וסגן מפקד גייסות השריון, קצין אג"ם פיקודי. ב-1952 מונה לראש ענף מבצעים במטכ"ל והיה חבר בצוות ההקמה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. פיקד על בה"ד 3. ב-1956 מונה לראש מחלקת מבצעים והיה ממתכנני מבצע קדש. השתלם ב-L'Ecole de Guerre בפריז. בשנים 1960 עד 1961 פיקד על פו"ם וב-1962 מונה לעוזר ראש אג"ם ואחר כך לראש מחלקת ההדרכה. ב-15 בדצמבר 1965 החליף את האלוף צבי זמיר בתפקיד אלוף פיקוד הדרום[5]. לפני מלחמת ששת הימים, עקב בעיות קואליציוניות, משה דיין ביקש להתמנות לאלוף פיקוד הדרום ונענה, וגביש התבקש להתמנות לסגנו. הוא זעם וביקש להתפטר אך בסוף דיין מונה לשר ביטחון וגביש המשיך בתפקידו[6]. במלחמה עצמה פיקד, כאלוף הפיקוד, על שלוש אוגדות שכבשו את חצי האי סיני. לאחר המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בסיני.
ב-1970 שר הביטחון דיין תמך במינוי גביש לסגן רמטכ"ל וראש אג"ם, אך הממשלה החליטה למנות את דוד אלעזר לתפקיד והוא סיים את שירותו הסדיר בצה"ל[7].
במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים. ב-9 באוקטובר 1973 הופרד אזור מרחב שלמה מפיקוד הדרום והפך לפיקוד עצמאי, פיקוד מרש"ל, בפיקודו של האלוף ישעיהו גביש. הפיקוד עסק בבלימת ניסיונו של הצבא המצרי להתקדם לכיוון ראס סודר, ובמרדף אחר שלושה גדודי קומנדו מצריים שהונחתו בתחומו.

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1970 עבר לתפקידי ניהול אזרחיים.
קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1970 מונה למנכ"ל "כור מתכת", חטיבת המתכת והפלדה בקונצרן כור וסמנכ"ל כור. באוגוסט 1982 מונה למנכ"ל כור וכיהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות ב-1988.
היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב וכיום משמש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח[8].
בשנת 2016 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי, "סדין אדום", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן[9].
בשנת 2018 הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל[10].
בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת השרון[11].
גביש נשוי לגיטה ואב לשני בנים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שייקה גביש: סדין אדום, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישעיהו גביש, באתר הפלמ"ח
- עדותו של אלוף פיקוד דרום- ישעיהו גביש ודבריו בכנס סיכום מלחמת ששת הימים - אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- שייקה גביש, אלוף פיקוד דרום במלחמת ששת הימים, סוקר יחד עם מפקדי האוגדות אריאל שרון, ישראל טל ואברהם יפה את מהלכי המלחמה. ערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל
- אלוף פיקוד דרום שייקה גביש בסיור בסיני ובתעלה במלחמת ההתשה. ערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עדות שנגבתה מישעיהו גביש על ידי מחלקת היסטוריה, על מלחמת ששת הימים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- דרור גלוברמן, אנשים, שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: "הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'", באתר מאקו, 17 באפריל 2015
- יוסי מדריסוביץ', אלוף פיקוד הדרום הזהיר בסיכום מלחמת ששת הימים: "צריך לעשות הרבה יותר", באתר ynet, 4 ביוני 2015
- מאיה פולק, "נשארתי לבד. עצוב לי", באתר ישראל היום, 21 בינואר 2016
אהרן ברנע מראיין את ישעיהו (שייקה) גביש בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 24 בפברואר 2016 - חלק א'
- ערב עיון לספרו של גביש "סדין אדום" מטעם ממר"י, יד יצחק בן-צבי, 27 ביוני 2016
- ריאיון עם אלוף מיל. שייקה גביש - "תהילה ופוליטיקה במלחמת ששת הימים". מוטק'ה. 30 בינואר 2017
- אסף משניות ואביעד גדות, "המושג של להכיל את האויב הוא פתח לאי־מעשה", באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2022
- אוריאל לוי, זכרונות מלחמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 ביוני 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סדין אדום - ספרו של שייקה גביש
- ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!": נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 150
- ^ עמירם אזוב, עמודים 232-236
- ^ דיוויד סלע, קרבות גבורה בימין משה ובטירת צבי, באתר ישראל היום, 16 פברואר 2018
- ^ אלי לנדאו, "נוף" הפיקודים משפיע על דמות מפקדיהם, מעריב, 15 בדצמבר 1965
- ^ מאיה פולק, "נשארתי לבד. עצוב לי", באתר ישראל היום, 21 בינואר 2016
- ^ יעקב ארז ואילן כפיר, שיחות עם משה דיין, הוצאת מעריב, 1981, עמ' 94
- ^ מרכז מידע פלמ"ח
- ^
שלמה נקדימון, בחזרה לקרב הגדול של מלחמת ששת הימים, באתר הארץ, 4 באפריל 2016
- ^ מורן אזולאי, "אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70", באתר ynet, 8 באפריל 2018
- ^ יקירי העיר רמת השרון לשנת 2019
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- לוחמי הפלמ"ח
- מנכ"לים יוצאי שירות קבע בצה"ל
- מנכ"לי כור תעשיות ובנותיה
- מפקדי פיקוד הדרום
- אלופי צה"ל
- מפקדי מרחב שלמה
- מפקדי חטיבת כרמלי
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- מפקדי גדודים במלחמת העצמאות
- בוגרי בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
- בוגרי בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן
- קציני אג"ם פיקודיים
- ראשי מחלקת המבצעים
- יקירי רמת השרון
- משיאי משואה ביום העצמאות: 2018
- ישראלים שנולדו ב-1925
- זוכי פרס צ'צ'יק