לדלג לתוכן

אורי בר-און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי בר-און
לידה 9 בפברואר 1925
נהלל
נהרג 19 ביולי 1985 (בגיל 60)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1948–1976 (כ־28 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות ההגנה
צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
19481976
(כ־28 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים נוספים
עוזר שר החקלאות, שר הביטחון ושר התעשייה והמסחר לענייני התיישבות

אורי בר-און (9 בפברואר 192519 ביולי 1985) היה תת-אלוף בצה"ל, מפקדה הראשון של חטיבה 401 וראש מטה פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו כיהן כעוזרו לענייני התיישבות של שר החקלאות ושר הביטחון אריאל שרון והיה מהמייסדים של מפעל ההתנחלויות ביהודה ושומרון.

בר-און נולד וגדל בנהלל, בנם של שרה ואליעזר. היה פעיל בארגון ההגנה, חבר מחלקת החי"ש ביישוב ובוגר קורס מפקדי מחלקות בג'וערה. במלחמת העצמאות נלחם בקרבות משמר העמק ונפצע. הצטרף לגדוד הקומנדו 89, גדוד פשיטה ממוכן בחטיבה 8 שעליה פיקד יצחק שדה, הוא פיקד על פלוגה ג', פלוגת ג'יפים שהורכבה מבני ההתיישבות העובדת, לחם עמה ונפצע במבצע דני[1]. לאחר מינויו של דיין לחטיבת עציוני, מונה בר-און לעוזרו.

בתום המלחמה השתחרר מצה"ל הצטרף לבני תנועת המושבים לסייע ליישובי עולים, בנה ביתו במושב אורות.

ב־1954 שב לצה"ל כמא"ז (מפקד אזור) באזור הדרום. ב־1956 עבר קורס מ"פים בשריון ונסע לצרפת להשתלמות על AMX-13 והיה מדריך בקורס מ"פים. ב־1963 עבר קורס מפקדי שריון בארצות הברית, וכשחזר התמנה לקצין הדרכה של גיסות שריון. ב־1966 מונה לסמח"ט חטיבה 401 והחל להקים את החטיבה כחטיבת מילואים.[2]

בפרוץ מלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 46, הגדוד הראשון של החטיבה בהתארגנותה, שהיה גדוד טנקי פטון. הגדוד לחם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 והשתתף בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה פיקד על כוחות החטיבה במבצע אסותא.

במלחמת ההתשה פיקד על חטיבה 875 (חטיבה 8) ובתפקיד זה פיקד על מבצע רביב. במלחמת יום הכיפורים שירת כראש מטה פיקוד הצפון. בימיה האחרונים של המלחמה נפצע בהתרסקות מסוק באזור החרמון. לאחר המלחמה מונה על ידי הרמטכ"ל לטפל בפניות הורים שכולים. השתחרר מצה"ל ב-1976.

לאחר שחרורו הצטרף למפלגת שלומציון שהקים אריאל שרון, הוצב במקום החמישי ברשימה לבחירות לכנסת התשיעית אך לא נבחר. לאחר מינויו של שרון לשר החקלאות מונה בר-און לעוזרו לענייני התיישבות, והוא עסק רבות בפיתוח והקמת התנחלויות ביהודה ושומרון. בהמשך כיהן כעוזרו של שרון לענייני התיישבות גם במשרד הביטחון ובמשרד התעשייה והמסחר. שימש כיועץ שר הביטחון להתיישבות גם בימי משה ארנס. סיים את תפקידו כעוזר שר הביטחון להתיישבות לאחר מינויו של יצחק רבין לשר הביטחון בספטמבר 1984.[3]

ב-1985 נהרג בתאונת דרכים, והובא למנוחות בבית העלמין המשותף של המושבים באר טוביה ואורות.[4] על שמו נקראים יער אורות באלון מורה, שכונה במבוא דותן, פארק תעשייה בקדומים, רחובות ודרכים ברחבי הארץ.

היה נשוי לחיה ואב לארבעה ילדים. בנו הבכור יהושע, היה קצין שריון שעוטר בעיטור המופת ונהרג ב-1977, בנו גדעון היה מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי בר-און (מימין), בתפקידו כעוזר שר החקלאות לענייני התיישבות, מסביר לחיים יבין את המצב באלון מורה (1979)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. משה דיין, "אבני דרך, אוטוביוגרפיה", הוצאת עידנים: ירושלים, 1976, עמודים 60–64.
  2. משה מאירסדורף וגלית בן-חמו, אפי מלצר (ע), את לי האחת: חטיבה 401 – 50 שנה ועוד, ישראל: מערכות, 2007, עמ' 26–27, מסת"ב 978-965-7195-18-5
  3. אוריאל בן-עמי, רביו ביקש מבר־און לפרוש, דבר, 20 בספטמבר 1984
  4. אילנה שקד, אורי בר־און למנוחות בטכס צבאי מלא, חדשות, 21 ביולי 1985