פנינה תמנו-שטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנינה תמנו-שטה
ፕኒና ታምኖ እሸቴ
חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה
תאריך לידה 1 בנובמבר 1981 (בת 36)
כנסות 19, 20
סיעה יש עתיד
עיסוק קודם עיתונאית, עורכת דין
תפקידים בולטים

פנינה תַּמֶנוֹ־שֶׁטֶהאמהרית: ፕኒና ታምኖ እሸቴ; נולדה ב-1 בנובמבר 1981) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת-דין במקצועה, פעלה בין היתר כעיתונאית וכפעילה חברתית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמנו־שטה נולדה בכפר וזבה במחוז גונדר שבאתיופיה. נכדתו של קס שאטו מהרט, מהמנהיגים הרוחניים הבולטים במחוז בו נולדה. בשנת 1984, בהיותה בת 3, עלתה יחד עם משפחתה לישראל במסגרת מבצע משה. בשנותיה הראשונות בישראל התגוררה עם משפחתה במרכז קליטה בפרדס חנה. בשנת 1988 עברה עם משפחתה לפתח תקווה. בנעוריה למדה באולפנה "צפירה", בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה. לאחר מכן למדה במכללת "אורט" בירושלים במסגרת פנימיית "כרמית".

את שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף. לאחר שחרורה מצה"ל למדה משפטים בקריה האקדמית אונו, הוסמכה כעורכת דין ועבדה במחלקה המשפטית של בנק דיסקונט.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל ללימודיה עבדה תמנו-שטה עם נוער בסיכון, הקימה מועדון לצעירים משכונות מצוקה וכן מועדון לנשים בפתח תקווה. באותה תקופה החלה בפעילות הסברה בישראל ובעולם ועמדה בחזית מאבק יוצאי אתיופיה בפרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה שפרצה שוב ב-2006 וכנגד אי-קליטתם של תלמידים ממוצא אתיופי באור יהודה ובפתח תקווה. היא נבחרה לכהן כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה והייתה חברה בעמותת "עולים ביחד", שמטרתה מינוף וסיוע לאקדמאים יוצאי אתיופיה.

בשנת 2005 הקימה מטה מאבק למען ישראלים יוצאי אתיופיה, שמטרתו הגברת המודעות לאפליה שנוצרה לטענתה כלפי יוצאי אתיופיה בישראל.

בשנת 2006 מונתה להיות נציגת הציבור במועצת העיתונות בישראל.

בשנת 2007 נדחתה תביעתה נגד רשת הריבוע הכחול, שלפיה סירבו למכור לה מזון על רקע גזעני, לאחר שהשופטת לא קיבלה את גירסתה לאירוע ולא שוכנעה שהסירוב נבע מאפליה[1].

בשנת 2007 הגישה בערוץ הראשון, לצד אורי לוי, את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש". בשנים 20082012 שימשה ככתבת המשפטים של הערוץ הראשון.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הצטרפה למפלגת "יש עתיד". בבחירות לכנסת ה-19, בפברואר 2013 נבחרה לכהן כחברת הכנסת והייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית המשמשת בתפקיד זה.

הייתה חברה בוועדה לביקורת המדינה, בוועדת הכנסת ובוועדה לזכויות הילד ומשנת 2014 חברה בוועדת הפנים. שימשה גם כסגנית יושב ראש הכנסת וכיהנה כיושבת-ראש השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל.

ב-11 בדצמבר 2013 סירבו אנשי מגן דוד אדום לקבל תרומת דם שלה, בעמדת התרמת דם שהוצבה במשכן הכנסת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, האוסרות קבלת תרומות דם מאדם שנולד או התגורר מעל שנה באתיופיה. בעקבות פרסום המקרה הורה יושב ראש הכנסת על הפסקת התרמת הדם במשכן הכנסת ופוליטיקאים רבים, בהם ראש הממשלה ושר האוצר, פרסמו הודעות גינוי[2]. בתגובה למקרה נמסר ממגן דוד אדום שהנוהל שלא לקבל תרומות דם מבני העדה האתיופית היה ידוע לתמנו-שטה קודם המקרה[3].

מרטין לותר קינג השלישי בביקור אצל ראובן ריבלין בבית נשיא מדינת ישראל מעניק אות הערכה לעידן רייכל, פנינה תמנו שטה וענת סרגוסטי על פעילותם למען זכויות האדם.

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015 הוצבה תמנו-שטה במקום ה-13 ברשימת "יש עתיד", ונשארה מחוץ לכנסת כשהמפלגה זכתה ל-11 מנדטים בלבד.

לאחר הבחירות לכנסת ה-20 תמנו-שטה הובילה את הפגנות יוצאי אתיופיה, הנחתה תוכנית רדיו ברשת ב' של קול ישראל והשתתפה בפאנל קבוע בתוכנית "שיחת היום" בערוץ 2. היא מונתה על ידי שר האוצר משה כחלון כחברה בוועדה מקצועית לשילוב אוכלוסיות בדירקטוריונים, ועל ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לנציגה בוועדת השרים לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי. היא המשיכה ללימודים אקדמיים וסיימה תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

על פועלה לשוויון זכויות הוענק לה "אות הידידות החברתי" של הקרן לידידות ו"אות מרטין לותר קינג" מבנו של מרטין לותר קינג (2016).

ב־9 בפברואר 2018 חזרה תמנו-שטה לכנסת בעקבות התפטרותו מהכנסת של יעקב פרי[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמנו-שטה נשואה ואם לשניים. מתגוררת עם משפחתה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]