מבשלת שיכר לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבשלת שיכר לאומית בע"מ היא חברה ישראלית לייצור בירה שהוקמה בשנת 1952 ונרכשה בשנת 1985 על ידי חברת "טמפו".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתף מבשלת שיכר לאומית בנתניה, 1964

קבוצת משקיעים בראשות לואיס הרצברג מניו יורק ייסדה בשנת 1952 בנתניה מבשלת בירה בשם "מבשלת שיכר לאומית"[1]. הייצור במפעל החל באמצע 1953[2][3].

מבשלת שיכר לאומית גדלה במהירות וכבשה לעצמה מקום של כבוד בשוק המקומי. היה זה המפעל הראשון שהוקם באזור הדרומי של נתניה שהתפתח מאוחר יותר לאזור התעשייה קריית ספיר. היה זה עוד לפני שהוקמו השכונות הדרומיות של העיר. על גג המפעל ניצב במשך שנים בקבוק בירה אביר ענק עשוי מתכת בגובה של 8 מטר. הבקבוק סימל את הכניסה לנתניה לכל המגיעים מדרום על רקע החולות. את הבקבוק ייצר תושב נתניה, המסגר שלמה עמבר.

בשנים 1961–1965 שודרג המפעל ויכולת הייצור שלו שודרג ל-15 מיליון בקבוקים לחודש[4].

בשנת 1965 מוזגו "מבשלת שיכר לאומית" ל"תעשיית בירה א"י בע"מ" שמפעליה בבת ים ובמגדל העמק ייצרו את מותגי הבירה "נשר" ו"גולדסטאר". החברה הממוזגת הפכה למונופול בתחום ייצור הבירה.

באמצע שנות ה-70 התחרו משה בורנשטיין, מנכ"ל ובעלים של "טמפו", ומוריי גולדמן, איש עסקים יהודי-קנדי, על רכישת "מבשלת שיכר לאומית", ולאחר מאבק זכה גולדמן ורכש את החברה. בשנת 1977 נסגר המפעל בבת ים, וקווי הייצור שלו הועברו למפעל בנתניה[5]. הוא הוביל למודרניזציה של המפעל, ובנוסף יזם השקעות של החברה בתחומים אחרים, אך השקעות אלה כשלו[6]. החברה הקימה במצפה רמון מפעל פלסטיק לייצור ארגזים לבקבוקים ומוצרים נוספים[7].

בשנות ה-80 ייצרה החברה בישראל את בירה "באדוויזר", בזיכיון מטעם חברת אנהאוזר-בוש[8], אך ייצורה הופסק עקב סכסוך בין החברה האמריקאית לחברה צ'כית על זכויות השימוש במותג "באדוויזר"[9].

בשנת 1985 העמיד גולדמן למכירה את "מבשלת שיכר לאומית", אך עקב משקעי העבר לא הסכים למכור אותה ל"טמפו". החברה נמכרה למשפחת בנדהיים מארצות הברית. לאחר זמן קצר מכרה משפחת בנדהיים את המפעל ל"טמפו", בראשותו של משה בורנשטיין[6][10].

מניעת תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת פעילות החברה היא יצרה קרטל בירה ישראלית עם יצרנית הבירה השנייה בישראל, חברת "תעשיית בירה א"י בע"מ" יצרנית בירה נשר[2]. הקרטל קיבל אישור של מועצת הקרטלים לאחר שנקבע שהוא לטובת הציבור[11][12]. בשנת 1964 הקרטל התפרק ובעקבות זאת מחירי הבירה ירדו. הדבר הניע את בעלי החברות לקדם איחוד של החברות למונופול[13].

באמצע שנות ה-60 החלה החברה לייצר גם משקאות קלים, תחת המותג "גולדסן". יצרני משקאות קלים טענו שהחברה מתנה אספקת בירה ברכישת משקאות קלים מתוצרתה[14][15], ובעקבות זאת פרסם שר המסחר והתעשייה, יוסף ספיר, צו האוסר זאת[16]. בשנת 1983 פעלה החברה למנוע ייבוא בירה לישראל בטענה שהיא מובאת במחירי היצף[17].

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיפוש אחר שם לבירה החדשה שתייצר המבשלה, הוכרזה תחרות להמצאת שמות, כשאחת הדרישות היא שהשם יהיה בעל משמעות בעברית ובאנגלית. אחד השמות שהוצעו היה שיא-ביר ובאנגלית SEE BEER. השם הזוכה היה "אביר" ובאנגלית A BEER. השם הוא בעל ארומה נוסטלגית לימי המנדט, אז החיילים הבריטים שהוצבו בארץ ורצו להרוות את צימאונם בברים הספורים שהיו אז בארץ ביקשו a beer מה שנשמע למוכרי הבירות כ"אביר". כך התגלגל השיבוש בין השפות למותג המוביל של "מבשלת שיכר לאומית"[18][19].

מבשלת שיכר לאומית ייצרה כמה סוגי בירה תחת המותג "אביר". בירה אביר הרגילה נמכרה עם תווית אדומה, וגרסת המאלט שלה נמכרה עם תווית ירוקה. בנוסף שווקו "אביר רויאל" (משנת 1962)[20], "אביר דה לוקס" ו"אביר אקסטרא". אחת מהסיסמאות של הקמפיינים של אביר הייתה "אין מעל - אביר רויאל".

בשנת 1960 החלה החברה לייצר משקה קל בשם "פפ", העשוי מלתת, אורז, כשות וחומרים נוספים[21]. ייצור המשקה נפסק לאחר שנים אחדות.

בשנת 1964 השיקה מבשלת שיכר לאומית במסגרת קרטל הבירה הישראלית, את בירה מכבי[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היחיד והציבור, חרות, 23 באוקטובר 1952
  2. ^ 2.0 2.1 א. אביעל, מפעל שני לייצור בירה, מעריב, 24 ביוני 1953
  3. ^ ביהח"ר לבירה "אביר" החל בייצור, חרות, 8 ביולי 1953
  4. ^ הורחב בית־החרושת " אביב" בנתניה, דבר, 22 ביוני 1961
    מבשלת אביר מפרטת את תכניותיה להרחבה, חרות, 11 בפברואר 1965
  5. ^ ארנון מגן, דאגות המזון של פועלי המזון, דבר, 18 במרץ 1977
  6. ^ 6.0 6.1 עמירם פליישר, טמפו השתלט על הבירה, מעריב, 23 ביולי 1985, המשך
  7. ^ משטח פלסטי חדש כובש את השוק, דבר, 28 ביולי 1978 (מודעה)
  8. ^ עודד שורר, בירה אמריקאית נגד "חוצפה ישראלית", מעריב, 30 באפריל 1984, המשך
  9. ^ חן שמילוביץ, ‏מבשלות בירה בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 23 באפריל 2012
    בקשה לבחינה ורישום מחדש של כינויי מקור מס' 49-52- "BUDWEISER", באתר של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
  10. ^ 74 שנות בירה ישראלית, בירדי
  11. ^ מחר יוחלט על הקארטל, דבר, 17 במאי 1961
  12. ^ מועצת הקרטלים תבדוק אם קרטל־הבירה הוא לטובת הציבור, דבר, 20 בדצמבר 1963
  13. ^ מו"מ לאיחוד מפעלי הבירה, מעריב, 10 במרץ 1965
  14. ^ י. שדמי, עצת התאחדות הסוחרים הסעירה יצרני משקאות, מעריב, 20 בספטמבר 1966
  15. ^ כלכלת תעשייה, יחידות 4-6, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה עמ' 256
  16. ^ צו בדבר דרכי הספקה של בירה, ק"ת 2589 מ-23 ביולי 1970
  17. ^ הסתדרות התעשיינים תובעת, מעריב, 9 במאי 1983
  18. ^ פורטל מזון ומשקה, אתר נוסטלגיה
  19. ^ אדם גלס ועומר פרבר, שובו של האביר: הבירה של פעם עושה קאמבק, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), אפריל 2012
  20. ^ אביר - מפעל הבירה הנתנייתי, חרות, 13 באפריל 1962
  21. ^ ביח"ר "אביר" ייצר "קוקה קולה", דבר, 23 ביוני 1960
  22. ^ בירה מכבי לרוויה ולהנאה, חרות, 12 באוגוסט 1964