מגן ברושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגן ברושי
אין תמונה חופשית
לידה 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 2020 (בגיל 91 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, ארכאולוגית של התנ"ך, אוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגן ישראל ברושי (192914 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל. כיהן כחבר בוועדת השמות הממשלתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל לאסתר לבית וולך ועזריאל ברושי, איש העלייה השלישית, מחלוצי אנשי ידיעת הארץ ומדריכי הטיולים בתקופה שלפני קום המדינה.

במשך כשלושים שנה, בין השנים 1964 – 1994, היה מגן ברושי האוצר הראשי של היכל הספר. ברושי נחשב אחד מבכירי החוקרים של תקופת בית שני וההתיישבות במדבר יהודה. היה חבר "ועדת המגילות" שעסקה בטיפול ושימור ופרסום המגילות הגנוזות, בפרט אלה שהיו במוזיאון רוקפלר ועברו לרשותה של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. ברושי מונה כאחראי לעניין כדי לזרז את ההליך שיאפשר את פרסום מגילות אלה, בעקבות לחץ בינלאומי לסיום השתהות פרסום המגילות[1].

כשעלו קולות מקרב היסטוריונים שהטילו ספק בקיומה של כת האיסיים בקומראן, התייצב ברושי להגן על העמדה המקובלת[2][3]. ברושי הגדיר את קומראן כ"מנזר הקדום ביותר בעולם המערבי".

בשנות השבעים עמד ברושי בראש החפירות הארכאולוגיות סמוך לחומות העיר העתיקה. הוא חשף את הימצאותן של כתובות ערביות המעידות על בניית מגדלים ושיקום חומות העיר על ידי השליט האיובי אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא בן המאה ה-13. המגדל הראשון מדרום לשער יפו והשני ממזרח לשער ציון[4][5].

בשנת 1973 עסק ברושי בחפירת הצלה באזור העיר רמלה, באזור בו נתגלתה רצפת פסיפס מהמאה ה-8 ובה בין היתר תשליבים גאומטריים ופסוק מהקוראן.

ברושי חקר את מעמדו של היין בארץ ישראל לאורך תקופה בת למעלה מ-5,000 שנה, בחברה, בדת ובפולחן. את מחקריו פרסם בספר "על היין בארץ-ישראל הקדומה".

ברושי היה חבר מועצת המערכת של כתב העת לספרות וחברה "מקרוב" שבהוצאת מכללת ספיר.

ברושי נפטר ב-14 ביולי 2020[6]. היה נשוי למוזיקאית עופרה ברושי, בתו של יריב אזרחי, מנהל קונסרבטוריון רון שולמית. בשנות השבעים ייסדה עופרה ברושי את שלוחת הקונסרבטוריון בירושלים. גיסו של מגן ברושי היה פרופסור ירון אזרחי.

למגן ולעופרה ברושי בת ושני בנים: מיכל ברושי (נולדה ב-1958), אוצרת מוזיאונים ומרצה באקדמיה לאמנות בצלאל; עודד ברושי (נולד ב-1960), מפתח המצאות, מוזיקאי ויזם סטארט-אפ. היה בעבר מבקר האמנות של עיתון ידיעות אחרונות; וד"ר יואב ברושי (נולד ב-1962), פסיכולוג קליני, מטפל ומרצה בבתי ספר לפסיכותרפיה. עסק בעבר בהפקה בתחום הקולנוע.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאוצרות ארם צובה
  • מגילות מדבר-יהודה: ארבעים שנות מחקר, ירושלים, תשנ"ב (1992)
  • מגילת תהילים מקומרן, 1999
  • המגילות הגנוזות, הוצאת יד בן צבי
  • מדריך לטיולים החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה (1957)
  • ספריית אדם ועמלו: על היין בארץ-ישראל הקדומה
  • בין חרמון לסיני, קובץ מאמרים בידיעת הארץ, בעריכת מגן ברושי
  • Bread, Wine, Walls and Scrolls, Sheffield Academic Press, 2001[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היקום של אלי אשד
  2. ^ עמירם ברקת, ארכאולוגים שסיימו חפירות בקומראן: האיסיים לא חיו שם ולא הם כתבו המגילות, באתר הארץ, 30 ביולי 2004
  3. ^ מגן ברושי, גילוין של מגילות מדבר יהודה וזיהוי בעליהן
  4. ^ חפירות חדשות לאורך חומות ירושלים, קדמוניות, 34-35, 1976, עמ' 77
  5. ^ עדותה של כתובת חדשה, ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, יט, ירושלים, תשמ"ז, עמ' 299
  6. ^ מגן ברושי ז"ל | הארץ, מנוח, מודעות אבל, ‏15 ביולי 2020
  7. ^ יעקב שביטתורה וקמח - ומה שביניהם, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2002