מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בע"מ
MOLAD LOGO.png
מדינה ישראל
פעילות מכון מחקר
מנכ"ל ליאת שלזינגר
יו"ר אבנר ענבר ואסף שרון
שנת ההקמה 2012
מייסדים אבנר ענבר ואסף שרון
מיקום המטה עמק רפאים 20, ירושלים, 9310510
www.molad.org

מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בע"מ הוא חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנת 2012 בירושלים ומציגה עצמה כ"מרכז חשיבה ומכון מחקר עצמאי המוקדש להתחדשות רעיונית בכל תחומי החיים הציבוריים בישראל. החזון של מולד משלב ערכים פרוגרסיביים עם גישה ריאליסטית לאתגרים הפוליטיים והגיאופוליטיים של המציאות הישראלית." עבודת המרכז מתחלקת לשלושה תחומים: חוץ וביטחון, אזרחות וקהילה, חברה וכלכלה. בכל אחד מהתחומים ישנו עיסוק מחקרי ועיסוק בעיצוב מדיניות ובהנחלתה.[1]

המכון שואף בין היתר לשכנע את הציבור בישראל כי פתרון המדינה הפלסטינית הוא הפתרון הישים היחיד.[2] הוא עוסק גם בדרכים שבהן יוכל להתחזק מחנה השמאל בישראל.[3]

פעילות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי פרשן "הארץ", יוסי ורטר, מטרת "מולד" היא "להחיות מחדש את מחנה השמאל הישראלי, שקרס בעקבות כישלון המשא ומתן בקמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה".[3]

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש המועצה הציבורית הראשון היה אברהם בורג.[3] יושבי ראש ההנהלה הם ד"ר אבנר ענבר וד"ר אסף שרון. מנכ"ל המרכז היא ליאת שלזינגר.[4] בוועד המנהל של הארגון חברים, בין השאר: פרופ' פרד טאובר (יו"ר הוועד המנהל), פרופ' אבישי מרגלית, פרופ' מנחם יערי וד"ר יעל שטרנהל.[5]

סקר מולד 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 2012 ערך "מולד" סקר דעת קהל רחב היקף בציבור הישראלי, שבו נבחנו עמדות בנושאים הנוגעים למחנות פוליטיים ולסוגיות פוליטיות. בין היתר נבחן הדימוי הציבורי של הגושים הפוליטיים בישראל, עמדות הציבור בנושאים מרכזיים וזיהוי עמדות והצעות מדיניות עם השמאל או עם הימין. המסקנות המרכזיות של הסקר היו כי השמאל בישראל סובל מדימוי ציבורי שלילי ורוב הישראלים סולדים ממנו. במקביל, כמחצית מהציבור "רואה חשיבות קריטית בהסדר מדיני" ואחוז דומה מחזיק במה שהגדירו עורכי הסקר "עמדות המפתח הכלכליות של השמאל".[6][3]

ניתוח מערך ההסברה הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר זה בחן את מערך הסברה הישראלי לאור שבעה מדדים מקובלים בעולם הדיפלומטיה: תיאום מסרי הסברה וניהולם, הסברה לא פורמלית, שיתופיות ומיתוג, שיתוף פעולה ארוך טווח, אסטרטגיית תקשורת רב-ממדית, דינמיות והתמודדות עם משברים ומיקוד אסטרטגי. נמצא כי בעקבות הרפורמות שבוצעו במערך ההסברה לאור דוח מבקר המדינה על תפקודו במהלך מלחמת לבנון השנייה,[7] הוא פועל כיום באופן מתואם ויעיל. זאת, בפרט בהשוואה לשלל הגופים שעוסקים בדיפלומטיה ציבורית נגד ישראל. טענת החוקרים הייתה כי לאור ממצאי המחקר, לא נכון לתלות את קשייה הדיפלומטיים של ישראל בהסברה לקויה אלא בפער בין המדיניות הישראלית לציפיות הבינלאומיות ממנה.[8]

תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להצהרת אחד ממקימי "מולד", אבנר ענבר, אחת ממשימות המכון היא "להאבק בתזת אי-ההפיכות" של המצב בזירה הפלסטינית. לדבריו, הפתרון היחיד לסכסוך הוא הקמת מדינה פלסטינית.[2] עמדה זו באה לידי ביטוי במאמרים שפרסמו אנשי המרכז[9] ובמחקרים שלו שעסקו בביקורת על הטענה כי פתרון שתי המדינות לא ישים עוד. טענת "מולד" היא שחוסר ההצלחה להגיע לפתרון זה עד כה נובע מן הדרך בה ניסו לממש אותו, משא ומתן בילטרלי. לאור זאת, הציעו חוקרי המכון להתבסס על יוזמות רב צדדיות דוגמת יוזמת השלום הערבית.[10]

תורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התורמים ל"מולד" נמנים הקרן החדשה לישראל, שהעבירה $701,000 בשנת 2013,[11] המיליארדר ג'ורג' סורוס, שהעביר שני מענקים על סך מאה אלף דולר כל אחד, שאחד מהם יועד "לגייס תמיכה פוליטית וציבורית בישראל נגד ההתנחלויות, באמצעות מחקר על ההשלכות הכלכליות שלהן",[12] קרן האחים רוקפלר,[13] [ה- Skoll Global Threats Foundation.[14] וממשלת שווייץ (באמצעות משרד החוץ השווייצרי) שהעבירה כ־170,000 ש"ח בשנת 2013.[15]

ב-2016 החליט "מולד" למשוך את בקשתו למימון מהקרן החדשה לישראל, שכאמור הייתה תורמת מרכזית של הארגון קודם לכן, בנימוק של "חילוקי דעות אסטרטגיים מתמשכים."[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מי אנחנו באתר מולד.
  2. ^ 2.0 2.1 Harriet Sherwood, Israel's cranes reprove Barack Obama's failure to pursue two-state solution The Guardian, 22 October 2012.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 יוסי ורטרסקר: רוב הישראלים מחזיקים בעמדות שמאליות, אבל סולדים מהשמאל, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
  4. ^ הצוות באתר מולד
  5. ^ ועד מנהל באתר "מולד".
  6. ^ סקר מולד 2012 (מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, 2012).
  7. ^ מבקר המדינה, היבטים בהיערכות גורמי ההסברה ובתפקודם במלחמת לבנון השנייה, בתוך: דוח שנתי 58א', לשנת 2007.
  8. ^ שיבי גרינפילד, ההסברה הישראלית: מיתוס ומציאות - דין וחשבון על מערך ההסברה הישראלי 2012 (ירושלים: מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, 2012); ברק רבידמחקר: הדימוי של ישראל ירוד, אך לא בגלל ההסברה, באתר הארץ
  9. ^ Avner Inbar and Assaf Sharon, Skepticism and the Future of the Peace Process The Daily Beast, 25 September 2013.
  10. ^ מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, היוזמה הערבית – החמצה אסטרטגית והזדמנות היסטורית, מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, 2013.
  11. ^ לפי פירוט מענקי 2013 באתר הקרן החדשה לישראל
  12. ^ גדעון דוקוב, "מחקר נגד ההתנחלויות מומן על ידי מיליארדר אמריקאי", פורסם ב-nrg ב-19/8/2016
  13. ^ $50,000 בשנת 2012, לפי MOLAD-The Center for the Renewal of Democracy אתר קרן האחים רוקפלר.
  14. ^ מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה באתר NGO-Monitor.
  15. ^ מסמך שהוגש על ידי העמותה] לרשם העמותות
  16. ^ פוסט בדף הפייסבוק של מולד