מונרייקר
 | |
| מבוסס על |
מונרייקר  |
|---|---|
| בימוי |
לואיס גילברט |
| הופק בידי |
אלברט ברוקולי |
| תסריט | כריסטופר ווד |
| עריכה |
ג'ון גלן |
| שחקנים ראשיים | רוג'ר מור, לואיס צ'ילס, ריצ'רד קיל, בלאנש ראוואלק |
| מוזיקה |
ג'ון בארי, האל דייוויד |
| צילום |
ג'ין טורנייה |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
הפקות Eon, יונייטד ארטיסטס |
| חברה מפיצה |
InterCom, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 26 ביוני 1979 |
| משך הקרנה |
126 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פעולה מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, סרט פעולה, סרט הרפתקאות, סרט ריגול, מותחן |
| תקציב | 34 מיליון דולר |
| הכנסות | 210.3 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | moonraker |
| סרט קודם | המרגלת שאהבה אותי |
| סרט הבא | לעינייך בלבד |
| סרטים בסדרה | ג'יימס בונד |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מונרייקר (באנגלית: Moonraker) הוא סרט קולנוע מסדרת ג'יימס בונד. הסרט הוא ה-11 בסדרת סרטי ג'יימס בונד והרביעי בו מככב רוג'ר מור כסוכן MI6 האגדי. את הסרט ביים לואיס גילברט.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסצנת הפתיחה, החללית "מונרייקר" נחטפת ומפוצצת את החללית הגדולה שמחזיקה אותה. לאחר מכן - מודיע M, ראש האם. איי.6, לשר ההגנה, שהוא ימנה את 007 ("הסוכן הטוב ביותר", לטענת M), למשימה: לחקור - מה קרה למונרייקר? במקביל, 007 - בונד, בדיוק חוזר במטוס ממשימה באפריקה. אך לפתע, מגלה בונד שהטייס עובד עם האויבים, והטייס צונח עם מצנח ומשאיר את בונד להתרסק יחד עם המטוס. מלתעות (העוזר-נבל עם השיניים החדות, אותו אנחנו כבר ראינו בסרט הקודם - "המרגלת שאהבה אותי"), מגיע מאחורי בונד, ומפיל אותו מהמטוס. בונד מרחף באוויר, ומצליח למצוא ולהיאבק עם הטייס עם המצנח, ולאחר קרב מתיש - מצליח בונד להרוג את הטייס, ולקחת את המצנח, ובכך לשרוד.
בהמשך הסרט, בונד מגיע למשרד של M, ומקבל את המשימה, ובנוסף, גם חצים אשר מחוברים למפרק היד של בונד והוא יכול להרוג אנשים בעזרתם - שאת זה נותן "קיו", ראש האמצעים הטכנולוגיים של האם. איי.6. בונד מחליט שהוא יטוס, ראשית, לקליפורניה, לפגוש את הוגו דראקס (מייקל לונסדייל), האדם המייצר את המונרייקר. כשבונד מגיע לאחוזה של דראקס, ולאחר כמה ניסיונות התנקשות (כושלים) בו - מתחיל לחשוד בונד שדראקס הוא החשוד העיקרי.
בונד מגלה שלדראקס יש מעבדת מחקר בריו דה ז'ניירו, והוא טס לשם. בריו, פוגש בונד בסוכנת של הסי.איי.אי - הולי גודהד (לואיס צ'ילס) - אשר אותה הוא כבר פגש קודם לכן כ"דוקטור" באחוזה של דראקס, אבל כעת הוא מבין שהיא רק הוטמנה שם בידי הסי.איי.אי, וביחד - מגלים השניים מזימה שטנית של דראקס, הזוממת לשלוח כדורים בעלי חומר רעיל אל כדור הארץ מהחלל, ובכך להשמיד את אוכלוסיית העולם וליצור מחדש את האנושות עם גזע על. באמזונס, כשדראקס מתחיל לשלוח את החלליות שלו להתמקם בחלל - בונד והולי מסתננים בשקט, והופכים להיות שני הטייסים באחת מהחלליות. במהלך הטיסה לחלל, קולטים השניים עיר שלמה בחלל, אשר במפה, לא רואים דבר. כשכולם נוחתים ומתמקמים בעיר, מצליחים בונד והולי לחדור לחדר המכ"ם, ובכך לגרום לכך שיראו את העיר מכדור הארץ. כשהעיר מתגלה לעולם, האמריקאים שולחים חללית שלהם, במטרה ליירט את העיר של דראקס. האמריקאים מצליחים להיכנס אל העיר שבחלל, ולהילחם מול האנשים של דראקס. קולונל סקוט, ראש החללית האמריקאית, מצליח לבטל את שיגור הכדורים הרעילים לכדור הארץ, אך הוא אינו מצליח לבטל שלושה כדורים שכבר שוגרו. בונד מחסל את דראקס בעזרת החצים שהביא לו "קיו", ולברוח ביחד עם הולי מהעיר.
בסצנת הסיום - העיר מתפוצצת, ובעזרת לייזר - מצליחים בונד והולי ליירט את שלושת הכדורים הרעילים ששוגרו.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפיקי סדרת סרטי ג'יימס בונד התכוונו במקור לעשות את מונרייקר עם רוג'ר מור ב-1973 וכך היה אמור הסרט להיות הופעת הבכורה של מור בסדרה, אבל הם המתינו עם הפקת הסרט והציגו אותו לראשונה ב-1979, בד בבד עם עליית סוגת המדע הבדיוני בעקבות הסרט מלחמת הכוכבים. בסוף הסרט הקודם בסדרה, "המרגלת שאהבה אותי", הופיעו קרדיטים אשר ציינו שהסרט הבא בסדרה מתוכנן להיות "לעינייך בלבד".
ההפקה החלה ב-14 באוגוסט 1978. צילומי האולפן עברו מלונדון לצרפת. הסרט צולם בלונדון, פריז, שאטו וו-לה-ויקונט (בצרפת), ונציה, ריו דה ז'ניירו, טיקאל (בגואטמלה), פאלמדייל ופורט סנט לוסי.
שיר הנושא בסרט היה השיר השלישי בסדרה שבוצע על ידי שירלי באסי (לאחרי גולדפינגר ויהלומים לנצח). באסי הקליטה בהתראה קצרה מאוד בסוף ההפקה, ועובדה זו מיוחסת לחוסר הפרסום של השיר. הפסקול הולחן על ידי ג'ון בארי והוקלט בפריז.
הפצת הסרט וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרנת הבכורה התקיימה ב-26 ביוני 1979 בלונדון. שלושה ימים לאחר מכן הסרט נחנך בארצות הברית.
מונרייקר היה הסרט הרווחי ביותר בסדרה עד לסרטו של פירס ברוסנן גולדן איי. מונרייקר הכניס סכום כולל של 210 מיליון דולר ברחבי תבל וגם היה ההפקה היקרה ביותר בסדרה, שעלותה הייתה כמעט כפולה מהסרט הקודם, "המרגלת שאהבה אותי". לעומת זאת, הביקורות היו מעורבות מאוד.
דרק מדינג, שהיה מזה זמן רב שותף לעשיית סדרת ג'יימס בונד, היה מועמד לפרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר על האפקטים שהשתמשו בהם בסרט ובסצינות החלל שלו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מונרייקר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מונרייקר", באתר נטפליקס
"מונרייקר", באתר AllMovie (באנגלית)
"מונרייקר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מונרייקר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "מונרייקר", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מונרייקר", באתר אידיבי
"מונרייקר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "מונרייקר (1979)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
| סרטי ג'יימס בונד | ||
|---|---|---|
| שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | 
|
| ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
| רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
| טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
| פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
| דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
| הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) | |
