מוסטפא סמואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מוסטפא חסן עבוד (סמואלי) (1922 - 10 במרץ 1956) היה תושב ירדן שנהג להסתנן לאזור פרוזדור ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 לצורכי שוד ורצח. מיוחסת לו הריגתם של כ-21 יהודים בין השנים 1949-1956.

נולד בכפר נבי סמואל בשנת 1922, והתגורר בו (ומכאן כינויו – סמואלי), דודו היה מוכתר הכפר. בנעוריו עבד בירושלים וכך למד לדבר עברית. החל משנת 1949 שימש מורה דרך לכנופיית גנבי בהמות בראשות אברהים אל-ג'וג'. בשנת 1949 חוסלו חברי הכנופיה וסמואלי הפך עצמאי. במשך 6 שנים נהג לחדור בלילות, בראש חוליות קטנות, לפרוזדור ירושלים, לעתים תוך חצייתו מצפון לדרום. הם שדדו צאן ורכוש ורצחו אזרחים וחיילים כשהם נוטלים את כלי נשקם. רוב מעשי הרצח בוצעו במארב ומטווח קרוב. לצד מניעיו הפליליים, פעל סמואלי כנראה גם מתוך מוטיבציה לאומנית. נפוצו שמועות שהוא נשבע להרוג 100 יהודים כנקמה על מות אחיו במלחמת העצמאות[1], גרסה אחרת טוענת שרצה לנקום את מות חותנו שנהרג במהלך הסתננות[2].

בהדרגה הפך סמואלי למבוקש מרכזי של המודיעין הישראלי ולגיבור עממי בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. במקביל לתיעוב כלפיו כשודד ורוצח, זכה סמואלי גם להערכת המחפשים אחריו כלוחם אמיץ וערמומי וכאיש שטח מוכשר. הוא התחמק ממארבים רבים (בהם ייתכן שנפצע), ואף פרסם מודעות אבל בדבר מותו כדי להטעות את רודפיו. בין השנים 1952-1953 הוא נמנע מהרג יהודים, וייתכן ששימש כמודיע ישראלי[3]. אחר כך, במקביל לעיסוקיו הפליליים, הפך גם לסוכן איסוף של הלגיון הירדני. במאי 1953 שב סמואלי לפעילות עוינת ורצח שני שומרים במושב אבן ספיר. בתגובה, אורגנה ב-12 ביולי 1953 פעולת תגמול צבאית למחצה כדי לפגוע בו. אריק שרון שבדיוק היה סטודנט באוניברסיטה העברית ושובץ למילואים בחטיבה הירושלמית, המח"ט מישאל שחם הציע לו לנסות לחסל אותו. אריק גייס שישה מחבריו ובהם שלמה באום וגוליבר לפשיטה על ביתו של סמואלי בנבי סמואל. הבית נמצא ריק ופוצץ (ייתכן שלא היה ביתו של סמואלי כלל)[4]. על בסיס המשתתפים בפעולה נוסדה באוגוסט 1953 יחידה 101. ביולי 1953, כנראה בתגובה להתקפה על כפרו, פרצו סמואלי ועוזריו למחנה סטף של יחידה 101, הרגו שני זקיפים, צבי אדלר ומשה סעדי, וגנבו משם תתי מקלע סטן.

החל מ-1954 קיבלו יחידות של משמר הגבול שהוקם זה מכבר את האחריות על אזורי הספר סביב ירושלים. סמואלי המשיך לבצע מעשי שוד ורצח, בין השאר בכסלון, מוצא, מעוז ציון, עגור, משמר איילון וקריית משה. ב-10 במרץ 1956 רצח סמואלי יהודי במושב נחם, במהלך שוד כבשים. כוחות משמר הגבול הציבו לו מספר מארבים על הגבול הירדני ופצעו אותו כשניסה לשוב לכפרו. סמואלי ניסה להיכנע, אך כשהכוח לא נעתר לבקשתו, פתח באש ונהרג. מפקד הכוח שחיסל אותו היה איסמעיל קבלאן, מראשוני הלוחמים הדרוזים בכוחות הביטחון, שהגיע מהר הדרוזים והצטרף לצה"ל אחרי קרב רמת יוחנן. על גופתו של סמואלי נמצא תת-מקלע אמריקאי מסוג M3 ("מגרזה") בעל משתיק קול.

בניגוד למנהגם עם גופות מסתננים, ביקשו שלטונות ירדן לקבל את גופת סמואלי מיד, עובדה שנתפסה בישראל כאישור שסמואלי פעל בשליחות הלגיון הירדני. גופתו הועברה דרך מעבר מנדלבאום הוא נקבר בלוויה צבאית רבת משתתפים בירושלים העתיקה.

בנאומו בכנסת לקראת הסכם השלום עם ירדן הזכיר יצחק רבין את סמואלי כדוגמה לתקופות בהן שררה עוינות בין העמים.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילאיל באום, הרוח הגדולה של אבא, "ידיעות ירושלים", 1.5.2009.
  2. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956: ההסתננות הערבית, פעולות הגמול והספירה לאחור למבצע קדש, הוצאת עם עובד, 1996.
  3. ^ יוסף ארגמן, הגבול: פרשיות בתולדות מג"ב, הוצאת משרד הביטחון, 1996
  4. ^ יואל בן-דב, נבי סמואל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
  5. ^ נאום יצחק רבין לקראת הסכם השלום עם ירדן