כסלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כסלון
Ksalon.jpg
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎606 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 428 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.4% בשנה עד סוף 2018

כְּסָלוֹן הוא מושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה ומהבחינה הארגונית לתנועת האיחוד החקלאי.

היסטוריה

הכפר הערבי כסלא, ששכן כחצי קילומטר מצפון ליישוב הנוכחי, ננטש ביולי 1948. המושב הוקם בתקופת מבצע על כנפי נשרים (19491950), כמעברה לעולים מתימן על אדמותיו.[2][3][4][5][6] בשנת 1952 הפכה המעברה למושב בה יושבו עולי תימן שעזבו את עגור. לאחר זמן עברו עולי תימן למושב נחלה[7] ולמושב הגיעו 37 משפחות של עולים מרומניה[8].

בסוף מרץ 1954 נרצח שומר המושב, משה ליאון, בהתקלות עם מסתננים שגנבו בעלי חיים[9]. הרצח הוזכר כאחת הסיבות לפעולת תגמול שבוצע ב-28 במרץ 1954 על ידי כוח חטיבת הצנחנים בנחאלין[10].

לאחר זמן קצר נטשו תושבי המקום את היישוב והוא אוכלס מחדש בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה ומרוקו. בדצמבר 1956 נחנך בית הכנסת במושב[11]. בשנת 1960 נקנסה האגודה השיתופית על שלא קיימה באופן סדיר אסיפות שנתיות[12].

בעשור הראשון לקיומו חובר המושב לכביש 395 בדרך עפר באורך של כ-2.5 קילומטר באיכות ירודה כך שבחלק מהזמן לא נכנסו אוטובוסים למושב[13].

נכון ל-2017 מתגוררות במושב כ-70 משפחות.

פרנסה

מפאת הסביבה ההררית, היו יחידות המשק במקום קטנות ביחס של 4 דונם בלבד[14] ונטען שלא הספיקו כדי לאפשר פרנסה בכבוד[15]. עיקר פרנסת התושבים הייתה על ענף הלול, ולמושב ניתנו מכסות גדולות כדי לאפשר פרנסה לתושבים. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[16]. בשנת 1961 הוכנס ליישוב ענף פיטום אווזים[17]. במקביל נדונה האפשרות של הפיכת היישוב לכפר עבודה תוך צמצום מספר היחידות המשקיות במקום[18].

שם

מבקרים במעברת כסלון, 1950

שמו של המושב הוא כשם "כסלון" המקראית, הנזכרת בספר יהושע בתיאור נחלת שבט יהודה: "וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל-הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה"[19]. אוסביוס באונומסטיקון הזכיר כי גם בתקופתו (תחילת המאה ה-4 לספירה) היה היישוב קיים. שם היישוב הקדום השתמר בשם הכפר הערבי "כסלא", שתושביו נמלטו ממנו בזמן מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בתחילה, ביקשה ועדת השמות הממשלתית להעניק את השם "כסלון" לרמת רזיאל, אולם לאחר סירוב תושביו לוותר על הנצחתו של דוד רזיאל, הועבר השם למושב כסלון, שנקרא קודם "שופה" או "חורבת שופה"[20].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ דוד גלעדי, ויסעו מעין שמר ויחנו בכסלון, מעריב, 28 ביולי 1950
  3. ^ 10 ישובים חדשים הוקמו בחודש מאי, 9 ביוני 1950
  4. ^ Khalidi, Walid. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992, page 299
  5. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 483
  6. ^ זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 172
  7. ^ אין מנוחה בנחלה..., מעריב, 17 במאי 1960
  8. ^ א. בן דוד, משה ליאון ירה עד הנשימה האחרונה, מעריב, 28 במרץ 1954
  9. ^ משה ליאון תושב הכפר כסלון נרצח בידי אויב מן המארב, חרות, 28 במרץ 1954
  10. ^ כפר ירדני הותקף הלילה, מעריב, 29 במרץ 1954
  11. ^ תכניות לחנוכה תשי"ז, הצופה, 28 בנובמבר 1956
  12. ^ כפר שלא קיים אסיפותיו נקנס, מעריב, 2 במרץ 1960
  13. ^ חודשה התחבורה למושב כסלון, דבר, 1 בספטמבר 1959
  14. ^ מציעים לשלב את היער, דבר, 16 באוגוסט 1962
  15. ^ תנועות ההתיישבות דורשות סקר מהימן של אדמת עדולם, דבר, 25 באפריל 1957
  16. ^ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961
  17. ^ אווזים לפיטום במשקי הפרוזדור, מעריב, 22 ביוני 1961
  18. ^ מחלקת ההתישבות מתנגדת, דבר, 12 באוקטובר 1961
    תכנית לצמצום ההתישבות, מעריב, 17 באוקטובר 1961
  19. ^ ספר יהושע, טו, י.
  20. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 648, 654