רפי סיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי סיטון
Rafi Sutton.png
לידה 1931 (בן 90 בערך)
סוריהסוריה  סוריה
תאריך עלייה 1949
השתייכות

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל

ShabakLogo.svg  שירות הביטחון הכללי

Mossad seal.svg  המוסד
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
  • מפקד מרחב ירושלים - יחידה 504
  • יועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
  • אחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה
  • מורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השב"כ
  • מורה ומדריך במשרד החוץ להכשרת דיפלומטים ועובדי מחקר בתחומי השפה והתרבות הערבית
  • סופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפי סיטון (במקור סתהון, נולד בשנת 1931) הוא איש מודיעין וביון בכיר שמילא לאורך 55 שנים תפקידים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד. בין היתר היה מפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 בדרגת סא"ל (1963-1969), ואחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל סתהון (לימים רפי סיטון) נולד בחלב שבסוריה בשנת 1931[2]. אביו, משה סתהון, היה סוחר שירד מנכסיו, ואימו, פרידה לבית ג'מוס, הייתה בת למשפחת יהלומנים. בשנת 1941 עלתה משפחת סתהון לישראל והתיישבה בתל אביב, אך עקב קשיים כלכליים בחרו הוריו לשוב לחלב ב-1942. רפי סיים את בית הספר "אליאנס" בחלב כשהוא שולט בערבית, בצרפתית ובעברית.

עלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1949 קיבל סיטון הודעה משלטונות סוריה כי עליו להתגייס לצבא הסורי. כדי לחמוק מכך הוא נשלח על ידי הוריו לדודיו מצד אימו שהתגוררו בביירות, ובמהלך שהייה בת מספר חודשים שם חיפש דרכים יצירתיות לעלות בשנית למדינת ישראל. בביירות גייס בהצלחה את הסוכן הראשון שלו, דייג נוצרי בעל סירה שהסכים תמורת תשלום להעבירו בדרך הים. לאחר שדיווח על כך לנציגי הקהילה היהודית בביירות, שוכנע בעל הסירה לגייס סירות ושייטים נוספים, כך שבערב ראש השנה בספטמבר 1949 יצאה בסירות מחוף ביירות קבוצה המונה 168 יהודים וסיטון בתוכם. קו ההברחה הזה שראשיתו ביוזמת סיטון, המשיך להתקיים לאורך מספר חודשים ולהעביר מאות יהודים מחופי לבנון לחופי ישראל.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיטון התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת במחזור א' של הנח"ל כסמל פלוגה שהייתה פרוסה בקיבוצים נגבה, חפץ חיים, קבוצת יבנה ויד מרדכי. לאחר שנה עבר לחיל המודיעין. לאחר הכשרה קצרה, סופח ליחידת מודיעין 10 בירושלים שעסקה בגיוס ובהפעלת סוכנים בארצות ערב, שם היה חניכו של יצחק שושן (אבו סחיק). לאחר שירות של כשנתיים ביחידה זו נשלח רפי לקורס קציני חי"ר במחנה 80, לקורס קציני מודיעין לאחר מכן. סיטון חזר כקצין מבצעים ליחידתו בירושלים, ושימש כאחראי לפעילותם של סוכנים בארצות ערב.

בשנת 1956 הושאל סיטון לשירות הביטחון הכללי ועבד כאיש שטח בירושלים וסביבותיה. עם חזרתו ליחידתו בירושלים לתפקיד סגן מפקד היחידה, היה סיטון אחראי להפעלת סוכני השטח במרחב.

בין השנים 19631969 שימש סיטון כמפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 והמוסד שהיה אחראי על אזור ירדן ופעל בנושא ההגנה על השיירות להר הצופים, של יחידת מצוף 247[3].

סיטון מספר: "הקמנו מערכת התראה משוכללת ומצוינת שבה מיקמנו סוכנים מהימנים ומאומנים שתפקידם היה להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות או איזה שהוא חשש לשלום השיירה. המערכת הזאת הייתה מצוידת במיטב הציוד החל ממכשירי קשר ועד לאמצעים עתיקים ביותר מימיו של נח כמו יוני דואר… ובדברים האלה נעשה שימוש והדברים האלה הועילו במשך הזמן"[4][5],

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים היה סיטון אמור להיות מצורף לחטיבת הצנחנים ולהדריך אותם בעיר שבה הוא הכיר כל סמטה ואבן. אך בעת ההמתנה להוראה לפרוץ לעיר, נקרא סיטון למטה במחנה שנלר שם המתין לו מברק מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין, ובו הוטל עליו להקים צוות מיוחד שמיד עם הכניסה לעיר יאתר סוחר עתיקות שמחזיק בידו חלק מן המגילות הגנוזות. סיטון הצליח לאתר את שלוש המגילות אשר הסתבר שהן חלקים מחיבור אחד, "מגילת המשכן" המוצגת היום בהיכל הספר[6][7]. קציני היחידה, בראשות המפקד שמואל גורן, סיטון, סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, שבסיומן נלקחו המגילות ב-1967 מסוחר העתיקות בבית לחם כנדו, שהחזיק בהן למעלה מ-20 שנים[8].

לאחר מלחמת ששת הימים השיגה יחידתו של סיטון את הסטנוגרמה הסודית (ההחלטות הסודיות שהתקבלו) של ועידת חרטום, שהתכנסה כוועידת פסגה של ארצות ערב לדיון בתוצאות מלחמת ששת הימים. תוכני הסטנוגרמה הגיעו לידי גורמי המודיעין הישראלים ביום השלישי של הוועידה ועוד בטרם ננעלה ועידת חרטום.

במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 הושאל סיטון למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונשלח לשלוחת המוסד בפריז. ב-1970 מונה כאחראי על שלוחת המוסד בשווייץ ובאוסטריה. הוא עסק בגיוס ובהפעלה שוטפת של סוכנים ומקורות, מהם שהיו קשורים לארגוני הטרור הפלסטינים בתקופת שיא פעילותם באירופה, ומהם שהיו מקורבים לגורמי השלטון בארצות ערב.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל ב-1967

בשנת 1975 חזר סיטון לישראל והתמנה ליועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון, תפקיד בו כיהן כשנתיים.

סיטון השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

בשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 פרש סיטון לגמלאות ונתבקש על ידי השב"כ לשמש כמורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השירות.

בשנת 1979 התבקש סיטון על ידי משרד החוץ ובהסכמת ראש השב"כ, להכשיר דיפלומטים ועובדי מחקר של משרד החוץ בתחומי השפה והתרבות הערבית.

במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 כיהן סיטון בשירות מילואים כיועץ וכמושל אזור בחמדון ועאליי בלבנון.

ב-1990 גויס על ידי אורי בר-לב להקמת יחידת המסתערבים של משטרת ישראל, "הגדעונים". סיטון שימש יועץ ומומחה להוראת השפה הערבית ותורת ההסתערבות, לאורך 6 שנים.

בשנת 2005 פרש סיטון סופית לגמלאות, ומשמש כמרצה אורח לאזרחי העיר מודיעין בנושאים שונים[9].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות החמישים נישא לרינה. מרבית השנים התגוררו בירושלים, שם נולדו 3 בניהם. בשנים האחרונות הזוג מתגורר במודיעין.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספרים של רפי סיטון, באתר "סימניה"
  • "אנשי הסוד והסתר" - מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול (ביחד עם יצחק שושן), הוצאת ידיעות אחרונות, 1990
  • "ההחמצות הגדולות הזדמנויות מדיניות ויוזמות לשלום שישראל החמיצה" - הוצאת מעריב, 1994
  • "כללי התנהגות חברתיים בארצות ערב ובחברה הערבית" (1997)[10]
  • "מוכר הסחלב - אוטוביוגרפיה ומבצעים בשירות הביון והמוסד הישראלי", הוצאת לביא פ. אנטרפרייז, שנת 2012 (249 עמודים)[11]
  • 4 ספרי לימוד לערבית מדוברת, ספרים המשמשים את לוחמי יחידות המסתערבים ואת אנשי משרד החוץ הישראלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפי סיטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]