מורגן לה פיי
מורגנה לה פיי (באנגלית: Morgan le Fay; נקראת גם מורגנה או פה מורגיין) היא פיה, דרואידית, קוסמת או מכשפה מהרומנסות והאגדות הקשורות בחצרו של המלך ארתור. מקור הביטוי פטה מורגנה הוא בתרגום שמה לאיטלקית. שמה מוכר גם כמורגנה לה פיי (באנגלית Morgana Le Fay) מכשפה בהיותה אחותו של המלך ארתור הנקראת בשמות רבים גם 'מלכת התעתועים' ו'אם המפלצות' באבא יגה האישה החיורת ועוד שמות רבים כמו המוות והיא הייתה משתתפת בסדרה בשם ציידי הטרולים עדיין כמורגנה וגם הישתתפה בסדרה מרלין.
תיאור הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותה מופיעה לראשונה, תחת השם מורגן (Morgen) בספר "חיי מרלין" של ג'פרי ממונמות' (בערך 1150).[1] בספר מוצגת מורגן כבכירה והיפה מבין תשע אחיות, כולן בקיאות במלאכת הריפוי, השולטות באי המזל הטוב אבלון, שהוא מעין גרסה מוקדמת של "ארץ העוגות" בה לעולם לא שולט המחסור. בסיפורו של ג'פרי היה האי אבלון המקום אליו הובא המלך ארתור כדי להחלים, אחרי שנפצע בקרב האחרון שלו. מורגן, שנוסף על כישורי הריפוי שלה ידעה גם לשנות את צורתה כרצונה ואף לעוף, אומרת לארתור כי תוכל לרפאו, אך רק אם יבטיח להישאר עמה זמן רב וללמוד את חכמת הרפואה ממנה.
מורגן שבה ומופיעה אצל אבי הרומנסה החצרונית, הצרפתי כרטיין דה טרואה. ברומנסה "ארק ואניד" (1165–1170),[2] הראשונה מבין חמש הרומנסות המיוחסות לכרטיין, מוצגת מורגן כידידתו הטובה של גיגומאר, שליט האי אבלון,[3] וכמי שהעניקה לאחיה, ארתור, מטבע זהב פלאי, שירפא כל אדם בתוך שבוע.[4]
מורגן היא בתה של אמו של ארתור, הגבירה איגריין ובעלה הראשון, גורלואה, הדוכס של קרונוול; דבר ההופך אותה לאחותו למחצה של המלך ארתור, בנם של איגריין ואות'ר פנדרגון. למורגן היו שתי אחיות: אליין ומורגאוס; ובכך היא הייתה חלק משלישייה, שילוב נפוץ במיתולוגיה הקלטית. בספר "מות ארתור" של סר תומאס מלורי וסיפורים מאוחרים יותר מורגן נאלצה להינשא למלך אוריין מגור וללדת לו בן בשם אואיין.
ברוב הגרסאות של אגדות המלך ארתור, מורגן היא זו שמפתה את ארתור על מנת ללדת ילד מרושע בשם מורדרד, על אף שבסיפור של מלורי זוהי מורגאוס ששוכבת עם ארתור. בסופו של דבר היה זה מורדרד שהביא לסופו של ארתור ולקץ ממלכתו.
בעקבות השתלטות הנצרות על האגדות הארתוריאניות, נוצר קושי לקבל מכשפה טובה, כך מציין בריאן רייס [1]. בעקבות עליית הנצרות ושלטון הכנסייה הטהרני, החלו סופרים לשכתב את אגדות ארתור הפאגאניות על מנת שיתאימו יותר לעולם הערכים הנוצרי. אחד השינויים העיקרים היה שינוי דמותה של מורגן מפיה קלטית המרפאת את ארתור למכשפה נקמנית ובוגדנית המנסה להפילו.
במחזור וולגייט של אגדות ארתור (Vulgate Cycle of Arthurian tales) מתוארת מורגן ביחסים טובים עם ארתור אך כועסת על המלכה גווינבר, שהרסה לה רומן עם אחד ממאהביה. כנקמה, מורגן מנסה לגרום ללנסלוט לחשוף את הרומן שלו עם המלכה, זאת היא עושה גם באמצעות קסמים. בפרוזה טריסטאן (Prose Tristan) היא מביאה לחצרו של ארתור קרן שתייה קסומה, שמאפשרת לזהות נשים נואפות באמצעות העובדה שאשה שבגדה בבעלה לא יכולה לשתות ממנה מבלי לשפוך.
בעקבות מחזור וולגייט, הסביר מלורי את הכעס של מורגן כלפי ארתור בכך שהוא הרג את אחד ממאהביה. כנקמה, באמצעות עורמתה ולחשי הקסם שלה היא מתכננת ומארגנת את נפילתו. בין השאר היא מבריחה את החרב אקסקליבר למאהב שלה אקולון (Accolon) ושולחת אותו להשתמש בה על מנת להרוג את ארתור בדו-קרב. ארתור מביס אותו ולוקח בחזרה את אקסקליבר, ואילו מורגן, שזעמה על כישלונה, זרקה את הנדן הקסום המגן על אקסקליבר ובעליה לאגם.
בסוף האגדה על סר גאווין והאביר הירוק (Sir Gawain and the Green Knight) מתגלה שכל ההרפתקה העל-טבעית היה מבחן שארגנה מורגן לארתור ואבירי השולחן העגול.[5]
בסרט "אקסקליבר" של ג'ון בורמן שיצא ב-1981 מגולמת מורגן על ידי הלן מירן ומושם דגש על ניסיונה של מורגן להתחרות בדרואיד מרלין ולרשת את מקומו. לעומת זאת, הספר "ערפילי אבלון" של מריון זימר בראדלי, מתאר את כל האגדות הארתוריאניות מנקודת מבטה של מורגן, המוצגת ככוהנת דרואידית פמיניסטית וקנאית של "הנשיות הקדושה" הנאבקת נגד שלטון הגברים והאלוהים הנוצרי המדכא שלהם.
מקורה של מורגן במיתולוגיה האירית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המייחסים את דמותה של מורגן לדמות שמקורה במיתולוגיה האירית. רבים מזהים אותה עם אלת המלחמה האירית מוריגן (Morrigan) אך מלומדים החוקרים את אגדות ארתור סוברים שמקור הדמות של מורגן הוא כנראה מודרון (Modron), האמא האלה ("הנשיות הקדושה") במיתולוגיה הקלטית, או המורגנות (Morganes), קבוצה של פיות מים ברטוניות.
לעומת זאת, יש חוקרים המחפשים את מקורה של מורגן באמצעות סיפורים על פיה המתאהבת באביר, כולאת אותו בטירתה ולבסוף משחררת אותו לטורניר ומציידת אותו בסוס ושריון. באגדות המלך ארתור מופיע סיפור במתכונת זו לגבי מורגן והאביר לנסלוט איש האגם (Lancelot de Lake).
סיפור דומה קיים במיתולוגיה האירית על בתו של מלך אבלון ואביר בשם סר לאונפל. אבלון מזוהה כאי של מורגן לה פיי. אימו המאמצת של לנסלוט ב'לנזלט', מלכת הים, הייתה אימו של מאבוז (Mabuz) (דמות מהרומנסה הארתוריאנית). השם מאבוז לקוח מדמות שמופיע ב"מבינוגיון כ"מאבון" (Mabon) (מאבון נחשב לפטרון הקלטי של המוזיקה וההרמוניה וחלק בלתי נפרד מהקוסמולוגיה הדרואידית). אימו של מאבון על פי המיתולוגיה נקראת "מודרון" (Modron) והיא בתו של אבאלווכ' (Avallach). מעבר לדמיון האטימולוגי בין מורדון למורגן, מורגן לה פיי הייתה בתו של אבאלוכ' (Avalloc). על כן יש יסוד סביר להניח שהפיות בסיר לאונפאל וב'לנזלט הן מורגן לה פיי שמופיעה באופן ישיר כפייה שכולאת את האביר בוולגט לנסלוט.
ישנו דמיון חזק בין גבירתו של לאונפאל לדמות מרכזית במיתולוגיה הקלטית, מאכה (Macha). מאכה בתו של אל הים מעניקה לגיבור הקלטי קו חולין (Cuchulainn) סוס אפור שמקביל לבלוצ'ארד של לאונפאל. גם מאכה וגם גבירתו של סיר לאונפאל מתאהבות באביר בן תמותה. אולם ישנם כאן נקודות חשובות מעבר להבדלים בין שתי דמויות של פיות. דמותה של מאכה יכולה להיות המקור האפשרי לדמותה של מורגן לה פיי. במיתולוגיה מופיעה מאכה כעורב אפור עם ראש שחור כאחת משלוש אלות. כאמור בוולגט לנסלוט, מורגן עצמה מופיעה לפני לנסלוט כאחת משלוש פיות. כמו מאכה שמתאהבת בקו חוליין, מורגן מתאהבת בלנסלוט. בנוסף, ואולי כנקודה החשובה ביותר שמה של מאכה מופיע במקומות רבים כמוריגן (Morrigan). גם מוריגן וגם מאכה הופיעו בצורת עורב, לשתיהן היו יחסי אהבה-שנאה עם הגיבור קו חוליין. שתיהן מופיעות פעמיים רבות מלוות בעוד שתי אלות שנקראו ה-Matres, אמהות נותנות החיים במיתולוגיה הקלטית: באדב (Badb), נמיין (Nemain) ומוריגן. כזכור מורגן לה פיי מופיעה בסיפורים שונים כשהיא מלווה בעוד שתי פיות.
נקודה נוספת שיכולה לשפוך אור לגבי הקשר בין מאכה / מוריגן למורגן לה פיי היא ההתייחסות למוריגן במיתולוגיה הגאלית כמלכה של תשע פיות המתגוררות על אי קסום, שמסוגלות לשנות צורה לכל חיה ובעלות כושר ריפוי על טבעי. בנקודה זאת רצוי לחזור לתחילת הפרק, ל'חיי מרליניוס' של ג'פרי מונמאוט. כאמור ג'פרי מספר על פייה בשם מורגן לה פיי שהתגוררה עם עוד שמונה פיות באי אבלון, פיות שהחזיקו בכוחות ריפוי קסומים וביכולות על טבעיות של מטא-מורפוזה.
מורגן באגדות המלך ארתור (גרסת תומאס מאלורי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורגן היא בתם של איגריין וגורלואה, הדוכס של קרונוול, כלומר אחותו למחצה של המלך ארתור מלכה האגדי של קמלוט. על פי האגדה, מורגן הייתה תלמידתו של הקוסם מרלין הדרואיד והוכשרה על ידו כאוצרת כוחו של אבלון, האי המקודש במיתולוגיה הקלטית. בעקבות אכזבות רומנטיות המשתנות מגרסה לגרסה (ארתור הרג את המאהב שלה, גווינבר גנבה לה את המאהב, גווינבר גנבה ממנה את אהבתו של לנסלוט וכדומה) מורגן פנתה לרשע וניסתה להשתלט על הממלכה של ארתור. פיתתה את ארתור באמצעות קסם, מיניות ועורמה ושכבה איתו. כתוצאה מכך ילדה לארתור בן בשם מורדרד אך החביאה אותו מארתור עד שהיה מבוגר דיו לתבוע בעלות על הכתר ולמרוד באביו. היא ציידה את מורדרד בשריון שאף נשק שחושל בידי אדם לא יכול לחדור ושלחה אותו לטעון לכתר ולהשתלט על ממלכתו של ארתור, שנחלש בעקבות בגידתם של לנסלוט וגווינביר ומותם של עשרות אבירי השולחן העגול בחיפוש אחר הגביע הקדוש. בסופו של דבר, ארתור ומורדרד הורגים אחד את השני (האקסקליבר, חרבו של ארתור, חושלה בידי הדרקון ולא בידי אדם) ואילו מורגן מובסת על ידי חיזיון של מרלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מורגן לה פיי, טקסטים ותמונות, באתר פרויקט קמלוט של אוניברסיטת רוצ'סטר
- מורגן לה פיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ vita merlini, בלטינית, The Life of Merlin, באנגלית
- ^ Erec et Enide בתרגום לאנגלית
- ^ שורות 1,915–2,024
- ^ שורות 3,931–4,280
- ^ ראו בעניין זה, מאמרה של דניאלה גורביץ' "המסע לעצמי: שלבים של טראומה וחניכה ב"סר גווין והאביר הירוק", בתוך: טיפול באומנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, אוניברסיטת חיפה, כרך 4 גיליון 2, דצמבר 2014, עמ' 435–446; https://www.academia.edu/9998875
