אקסקליבר (סרט, 1981)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | מות ארתור - תומאס מלורי |
|---|---|
| בימוי |
ג'ון בורמן  |
| הופק בידי |
ג'ון בורמן |
| תסריט |
רוספו פלנברג, ג'ון בורמן |
| עריכה |
ג'ון מריט |
| שחקנים ראשיים |
נייג'ל טרי (המלך ארתור) פול ג'פרי (פרסיבל) קתרין בורמן (איגריין) קירן היינדס (King Lot) צ'רלי בורמן (מורדרד) קורין רדגרייב (גורלואה) קלייב סוויפט (סר אקטור) קית' באקלי (Urien Rheged) פטריק סטיוארט (לאודגראנס) גבריאל ביירן (אות'ר פנדרגון) ניקולס קליי (סר לנסלוט דו לאק) הלן מירן (מורגן לה פיי) ליאם ניסן (גאווין) ניל או'בריאן (סר קיי) ניקול ויליאמסון (מרלין) שרי לונגי (גווינביר) רוברט אדי (מורדרד) בריד ברנן |
| מוזיקה |
טרבור ג'ונס |
| צילום |
אלכס תומסון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, אירלנד |
| חברת הפקה |
סרטי אוריון |
| חברה מפיצה |
האחים וורנר, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
10 באפריל 1981 |
| משך הקרנה |
135 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פנטזיה, חרב וכושפות, סרט שמבוסס על ספרים, סרט דרמה, סרט פעולה, סרט תקופתי (ימי הביניים) |
| תקציב | $11,000,000 |
| הכנסות | $34,967,437 |
| הכנסות באתר מוג'ו | excalibur |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אקסקליבר (באנגלית: Excalibur) הוא סרט דרמת פנטזיה משנת 1981 שבויים על ידי ג'ון בורמן המספר את קורותיו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. הסרט מבוסס על הרומן "מות ארתור" שנכתב במאה ה-15 על ידי סר תומאס מלורי.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אותר פנדרגון, ברון ומצביא בריטני, גובר בקרב על גורלואה, הדוכס של קורנוול בעזרתו של המכשף מרלין הדרואיד שהעניק לו את חרב המלכים - אקסקליבר וקרא לעזרתו ל"דרקון". אותר וגורלואה חותמים על הסכם שלום שם מציג גורלואה את אשתו איגריין בפני אותר. אותר הוכה הלם מיופייה המסחרר של איגריין וחש כלפיה תשוקה בוערת. הוא פונה אל מרלין כדי שיעזור לו לממש את תאוותיו. מרלין מסכים, אך דורש ממנו את תוצר האהבה בינו לבין איגריין. אותר מסכים ומרלין משנה את מראהו של אותר לזה של גורלואה. איגריין ואותר מתנים אהבים. הסוד מתגלה וגורלואה הזועם תוקף את מחנהו של אותר, אך נפצע פצעים אנושים ומת. תשעה חודשים לאחר מכן, איגריין יולדת את ארתור ומרלין לוקח אותו. אותר מותקף על ידי אביריו של גורלואה ובשארית כוחותיו נועץ את אקסקליבר בסלע ומת. את החרב לא ניתן לחלץ ומרלין מתנבא כי מי שישלוף את החרב מן הסלע יהא מלך.
סר אקטור אימץ את ארתור בסתר ושנים לאחר מכן, הוא לוקח אותו לתחרות הפלה ברומח כדי להיות נושא הכלים שלו ושל בנו הטבעי קיי. המנצח הוא לאודגראנס והפרס הוא הזכות לנסות לשלוף את אקסקליבר מן הסלע, אך לאודגראנס כושל. חרבו של קיי נגנבת וארתור שרודף אחרי הגנב שולף את אקסקליבר מן הסלע ונותן אותה לקיי. השמועה מתפשטת ומרלין מכריז לקהל כי ארתור הוא בנו של אותר ולכן בעל זכות לשלוט. לאודגראנס מכריז מיד על נאמנותו למלך החדש, אך לא כולם מסכימים. כשפורץ ויכוח, מרלין לוקח את ארתור למעבה היער ואומר לו כי הוא המלך החדש וכי המלך והארץ הם אחד. ארתור ההמום שוקע בשינה וכשהוא מתעורר הוא אץ לעזור ללאודגראנס שמתנגדיו של ארתור, בהנהגת יורינס, צרים על טירתו. ארתור מביס את יורינס בקרב ודורש ממנו להצטרף אליו. יורינס אומר כי הוא לא ישתחווה לנושא כלים. ארתור מבין כי יורינס צודק ונותן לו את חרבו ואומר לו למשוח אותו לאביר. יורינס ההמום נופל על ברכיו ומצהיר על נאמנותו, ובכך גם אחרון המתנגדים עושה כמוהו. ארתור פוגש בגווינביר - ביתו של לאודגראנס - ומתאהב בה, אך מרלין צופה כי הדבר יגרום לבעיות בעתיד.
שנים לאחר מכן, ארתור ואביריו תרים את הארץ ומגיעים לגשר עליו שומר סר לנסלוט מן האגם. לנסלוט לא מוכן לסור מדרכם עד שלא יובס, כך ימצא מלך שיהא ראוי לחרבו. לנסלוט מביס את ארתור ברומח ובסייף, וארתור קורא לכוחה של אקסקליבר ומכה את לנסלוט לקרקע, אך החרב נשברת. ארתור חש אשמה על שהשתמש באקסקליבר לשם יוהרתו ומשליך את החרב השבורה למים. גבירת האגם מתקנת את החרב, לנסלוט מתאושש ומצטרף לאביריו וביחד הם מאחדים את הארץ. ארתור בונה את השולחן העגול וסביבו את טירת קמלוט. ארתור נושא את גווינביר לאישה, אך לנסלוט מתאהב בגווינביר. מורגנה, אחותו למחצה של ארתור, היא מכשפה צעירה שזוכה להערכתו של מרלין ומקווה ללמוד ממנו את קסם היצירה. מורגנה נוטרת טינה לארתור על נסיבות לידתו שגזלו ממנה את אביה. בגלל שבועותיו כאביר, יודע לנסלוט כי לא יוכל לממש את תשוקותיו, ועל כן הוא מתרחק מקמלוט, כדי לא לפגוש בגווינביר. לנסלוט נרדף על ידי מחשבותיו ומוצא את עצמו בקרב עם אביר. האביר פוצע אותו ברגלו ולנסלוט הורגו, ומגלה בתוך קסדתו את פניו שלו. מתברר כי הוא פצע את עצמו בחרבו שלו. הוא פוגש בפרסיבל, נער איכרים, ולוקח אותו לקמלוט כדי להפוך לשוליית אביר. עם הגעתו, סר גאווין, שנמצא תחת השפעת כישופה של מורגנה מאשים את גווינביר שהיא הגורם לריחוקו של לנסלוט בגלל תשוקתה. לנסלוט נאלץ להגן על כבוד מלכתו וקורא לו לדו-קרב. לנסלוט הפצוע מאחר לדו-קרב וארתור מושח את פרסיבל לאביר כדי שיוכל להילחם בגאווין. לנסלוט מופיע ברגע האחרון ומביס את גאווין שמכריז כי המלכה חפה מפשע, אך כמעט ומת מפצעיו. מרלין מרפא את פצעיו של לנסלוט והלה רוכב חזרה אל מעבי היער. גווינביר עוקבת אחריו והם מתנים אהבים. מרלין שחושד במורגנה, מפתה אותה להגיע אל מלכודת שהכין לה בחשדו שהיא זוממת כנגד ארתור.
ארתור יצא לחפש את אלופו ואשתו ומצא את השניים ישנים יחדיו, חבוקים ועירומים. הוא נועץ את חרבו עמוק באדמה ודעתו של מרלין מוסחת מפני שחש בכך. מורגנה מנצלת את ההזדמנות ולוכדת את מרלין בתוך קריסטל. מורגנה עוטה את מראה של גווינביר ומפתה את ארתור לשכב עימה. היא יולדת בן בשם מורדרד ומפאת חטא לידתו בגילוי עריות הארץ מוכה ברעב ומחלות. מורגנה מטפחת את בנה להיות מצביא וקוסמת כי שריונו הזהוב יהא בלתי חדיר לכלי נשק שחושלו בידי בני אדם.
ארתור מוכה הצער שולח את אביריו למסעי תלאות כדי למצוא את הגביע הקדוש ומקווה כי בעזרתו תחלים הארץ. רבים מאביריו מכושפים על ידי מורגנה שלוכדת גם את פרסיבל. פרסיבל מצליח להימלט בקושי רב ופוגש בגבר זקן, כעור ומזוקן שעוטה שריון תחת גלימות בלויות. האביר הבלוי אומר כי הארץ נפלה בשל חטא הגאווה. פרסיבל מזהה לבסוף כי זהו לנסלוט. הוא מנסה לשכנעו לבוא לעזרתו של ארתור, אך הוא ותומכיו משליכים את פרסיבל לנהר. פרסיבל ההוזה רואה חיזיון של הגביע הקדוש ומבין כי ארתור והארץ הם אחד. פרסיבל פתר את החידה ומבין שכדי לרפא את הארץ יש לרפא את ארתור. הוא לוקח את הגביע מן החיזיון ונותן לארתור לשתות ממנו והארץ פורחת.
ארתור מוצא את גווינביר במנזר והם משלימים. היא נותנת בידיו את אקסקליבר עליה היא שומרת מהיום בו נמלטה. מרלין שהיה קפוא בתוך הקריסטל כל השנים, מתעורר לאחר שארתור קורא לו לעזר. מרלין מופיע בחלומה של מורגנה וגורם לה לכסות את הארץ בערפל כנגד תוכניותיו של מורדרד. מורדרד נכנס לאוהלה של אימו, אך הקסם ששמר את מראה צעיר תש והיא נראית כזקנה ובלה ומורדרד הורג אותה במו ידיו.
כוחותיהם של ארתור ומורדרד מתנגשים בקרב קמלן והערפל מסתיר את מספרם הקטן יותר של כוחותיו של ארתור. לנסלוט מופיע לפתע ומשנה את מהלך הקרב וגורם לכך שידו של ארתור תהא על העליונה, אך מתברר כי הוא מעולם לא החלים מן הפצע הישן שגרם לעצמו והוא מתמוטט ומת. ארתור ומורדרד נלחמים האחד בשני ומורדרד נועץ חנית בגופו של אביו. ארתור משפד את עצמו על החנית כדי להתקרב למורדרד והורג אותו בעזרת אקסקליבר. ארתור מבקש מפרסיבל להשליך את אקסקליבר לאגם. הוא מסכים, אך בהגיעו לאגם אינו מסוגל להגשים את משאלתו של ארתור בסרבו לאבד את חרב המלכים היקרה. הוא חוזר לארתור ומדווח לו על כישלונו ואילו ארתור אומר לו כי יום יבוא ומלך חדש יגיע, אז החרב תשוב. פרסיבל משליך את החרב לאגם של מים שקטים וצופה בידה של הגבירה מן האדם תופסת את החרב ומושכת אותה למעמקי האגם. פרסיבל שב לארתור ורואה כי הוא שוכב על סירה ומטופל על ידי שלוש נשים העוטות לבן ומשיטות אותו אל האי אבלון.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט קיבל ביקורות חיוביות מאוד. האתר Rotten Tomatoes נתן לסרט תוצאה של 82%, המבוססת על ידי 38 מבקרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אקסקליבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אקסקליבר", באתר נטפליקס
"אקסקליבר", באתר AllMovie (באנגלית)
"אקסקליבר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אקסקליבר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "אקסקליבר", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אקסקליבר", באתר אידיבי
"אקסקליבר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
