מחאת הקוטג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחאת הקוטג'
התמונה שפורסמה במקור בפייסבוק כמחאה על העלאת מחיר הקוטג'
התמונה שפורסמה במקור בפייסבוק כמחאה על העלאת מחיר הקוטג'
התמונה שפורסמה במקור בפייסבוק כמחאה על העלאת מחיר הקוטג'
תאריכי המאבק 1 ביוני 2011 – 2 באוקטובר 2011 (17 שבועות ו־5 ימים)
מקום ברחבי ארץ ישראל
עילה העלאת מחירי הקוטג' על ידי חברת תנובה ל-8 ש"ח
מטרה הורדת מחיר הקוטג', והורדת יוקר המחיה בישראל
שיטת המאבק חרמות, הפגנות, הפצת מידע במדיה חברתית
תוצאה ירידת מחיר הקוטג', עליית מחירים במוצרי צריכה אחרים.
הצדדים במאבק
קבוצת המחאה בפייסבוק
"ישראל יקרה לנו"
אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
התאחדות הסטודנטים בישראל
חברת תנובה
דמויות בולטות
איציק אלרוב זהבית כהן

מחאת הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחיר המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, היא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבינת קוטג' היא מצרך פופולרי בישראל. חברת "תנובה" שולטת ביותר מ-70% משוק הגבינות מסוג זה בישראל, וחברות שטראוס גרופ וטרה בשאר השוק. באוגוסט 2008 החליטה ועדת המחירים במשרד האוצר בראשות שר האוצר אברהם הירשזון על הסרת הפיקוח הממשלתי על מחירה של גבינת הקוטג', שעמד על 4.82 ש"ח, לטענתו על מנת לעודד את התחרות בשוק זה.[1] בניגוד למצופה, תוך שלוש שנים עלה מחירה של הגבינה בכ־48% עד למחיר של כשבעה שקלים.

המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 פתח איציק אלרוב קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג', כצעד ראשון בדרך להורדת יוקר המחיה בישראל. החרם שיועד להתחיל ב-1 ביולי 2011 זכה לפרסום בכלי התקשורת[2] ותוך זמן קצר הצטרפו לקבוצת המחאה בפייסבוק עשרות אלפי גולשים עד שמספרם עבר את סף 100,000. בשל ההענות המרובה, הוקדמה החרמת גבינת הקוטג' לאמצע יוני. מאוחר יותר פורסמה בקבוצה זו קריאה לרכוש את הקוטג' רק במחיר של פחות מ-5 שקלים. בהמשך פורסמו קריאות להחרים גם מוצרי חלב נוספים.[3]

חרם הצרכנים על תנובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שזהבית כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטית אייפקס פרטנרס ישראל, שהיא בעלת השליטה בתנובה, הודיעה שלא תוריד את המחיר, נפתחו קבוצות נוספות שקראו להחרים את כל מוצרי תנובה.[4] ארגוני הסטודנטים בישראל החליטו לארגן חרם צרכנים החל מיום 13 בספטמבר 2011 על כל מוצרי חברת תנובה ועל פי פרסומים באמצעי תקשורת בישראל, חלה ירידה מסוימת במכירות תנובה עוד טרם כניסתו לתוקף.[5] ב-2 באוקטובר 2011, הודיעה זהבית כהן על התפטרותה מתפקיד יושבת ראש הדירקטוריון של חברות תנובה ופסגות בית השקעות, ועל הורדת מחירים קבועה של כ-15%.[6]

בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המחאה הציבורית יזמה האופוזיציה דיון בכנסת.[7] שר האוצר, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו כי יחלו בבחינת האפשרות לייבא מוצרי חלב מחו"ל, במטרה לעודד תחרות בשוק החלב הישראלי. בנוסף הודיע שר האוצר כי מוצרי החלב שמחירם בפיקוח המדינה לא יוצאו ממנו לעת עתה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס הודיע גם הוא כי יבדוק את העלייה במחירי מוצרי החלב.[8] שר התמ"ת הודיע שירחיב את בדיקת הריכוזיות בשוק החלב לשוק המזון כולו.[9] יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין תקף את חברת "תנובה" באומרו כי "קונים כחול-לבן, אבל הכסף לחו"ל".[10]

שר האוצר, יובל שטייניץ, דחה הצעה לעסקת חבילה עם יצרני החלב במטרה להוריד את המחירים, וטען כי על הממשלה לטפל בכל משק החלב.[11]

במסגרת ההתייחסות הכוללת למשק החלב הוגשו לממשלה המלצותיה של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, ולפיהן עליית המרווח הקמעונאי של רשתות השיווק היא הגורם העיקרי לעליית המחירים, אחריו תרם לכך המרווח של המחלבות הגדולות, ולמחיר החלב שנמכר על ידי הרפתנים התרומה הקטנה ביותר לעליית המחירים.[12] כצעד ראשון בעקבות המלצות אלה חתם שר האוצר על צו להפחתת המכס על יבוא גבינות קשות.[13] הרפתנים, שראו עצמם נפגעים מהמלצות הוועדה, פתחו בצעדי מחאה.[14]

תגובת החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות השיווק דיווחו כי נרשמה ירידה במכירות הקוטג' בעקבות המחאה ולכן הודיעו מספר רשתות שיווק על הוזלות ומבצעים במחירי גבינת הקוטג' וגבינה לבנה.[15]

לאחר ימים רבים של שתיקה מצד בעלי חברות החלב, שברה את השתיקה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ: "טעינו. יוקר המזון הוא מכה" וכי "ההבדל בין היי-טק למוצרי צריכה זה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה לאנשים".[16] למחרת, יו"ר חברת תנובה, זהבית כהן, הודיעה שתנובה לא תעלה את מחיר הקוטג' עד סוף השנה, אך גם לא תוריד את המחיר.[17] למרות זאת, חמישה ימים לאחר הצהרתה נכנעה תנובה לחרם והודיעה על הוזלת מחירי הקוטג' בכ-12.5% למחיר לצרכן של 5.90 ש"ח. עם זאת יוזמי המחאה טענו כי המחיר עדיין גבוה מדי וכי החרם יימשך עד שמחיר גביע קוטג' ירד ל-5 שקלים. זמן קצר לאחר מכן, הודיעו כל חברות החלב על הוזלת הקוטג'.[18] גם רשת מגה קמעונאות הודיעה כי תוזיל ב-10% את מוצרי היסוד וכן שופרסל הודיעה על הוזלת הקוטג' ל-5.9 שקלים.[19]

לנוכח מחאת הקוטג' הודיעו גם חברות נוספות שאינן מתחום מוצרי החלב - זוגלובק ואסם - כי ישעו את עליית המחירים שתכננו למוצריהן.[20]

לאחר שנסתיימו מבצעי חג ראש השנה של החברות, הודיעה תנובה על הורדות מחיר של כ-15% ומיד באותו היום הודיעו גם שטראוס וטרה על הורדות מחירים דומות אך מעשית עלו מחירי מוצרי החלב של כל החברות בהשוואה למחיריהם בערב החג.[21]

תובענה ייצוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגד "תנובה" הוגשה תובענה ייצוגית להשבת 125 מיליון ש"ח לצרכנים, בטענה לגביית מחיר לא הוגן, תוך ניצול לרעה של מעמדה של תנובה בשוק מוצרי החלב, ובפרט בשוק גבינת הקוטג',בניגוד לחוק התחרות הכלכלית. במרץ 2020 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את התביעה ונפסק שעל "תנובה" לשלם 20 מיליון ש"ח לקרן של משרד המשפטים.[22] "תנובה" ערערה על פסק הדין[23] והוא בוטל פה אחד בבית המשפט העליון בפסק דין שנכתב על ידי השופטת יעל וילנר[24].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yossi Spiegel. Antitrust Enforcement of the Prohibition of Excessive Prices: The Israeli Experience. 3.3. The Cottage Cheese Class Action Case // Excessive Pricing and Competition Law Enforcement / eds. Yannis Katsoulacos, Frédéric Jenny. — Cham: Springer International Publishing, 2018. — P. 127–158. — ISBN 9783319928319. — DOI:10.1007/978-3-319-92831-9_5.
  • Shay Hershkovitz. “Not Buying Cottage Cheese”: Motivations for Consumer Protest — the Case of the 2011 Protest in Israel // Journal of Consumer Policy. — 2017. — December (vol. 40, iss. 4). — P. 473–484. — ISSN 0168-7034. — DOI:10.1007/s10603-017-9340-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי לביא, הקוטג'גייט: שש הערות לסדר היום, באתר ynet, 19 ביוני 2011
  2. ^ אביאל מגנזי, קוטג' כמו ליטר בנזין: "הגיעו מים עד נפש", באתר ynet, 14 ביוני 2011
  3. ^ עדי דברת-מזריץ, רינה רוזנברג, רוני לוין, ערן אזרן, אורה קורן, צבי זרחיה, הקוטג' הוא הסימפטום: "הצרכנים משלמים את מחיר הריכוזיות", באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2011
  4. ^ אילנית חיות, ‏הציבור רותח: קבוצות בפייסבוק קוראות להחרים את תנובה, באתר גלובס, 26 ביוני 2011
  5. ^ עדי דברת-מזריץ, עוד לפני כניסת החרם לתוקף: ירידה במכירות תנובה בחלק מהרשתות, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2011
  6. ^ מיכאל רוכוורגר, אורה קורן, עדי דברת-מזריץ, התפטרות זהבית כהן: מה יקרה לבורסה ולחשבון הבנק של הציבור?, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2011
  7. ^ עמרי נחמיאס, קוטג' הוגש לנתניהו בעקבות המחאה. חברי כנסת: "בזיון וזילות", באתר nana10‏, 15 ביוני 2011
  8. ^ עמרי נחמיאס ומתן חודורוב, מבקר המדינה יבדוק את מחירי הקוטג', נתניהו: "נשקול לייבא מוצרי חלב", באתר nana10‏, 20 ביוני 2011
  9. ^ מירב קריסטל, שמחון: בדיקת שוק החלב תורחב לשוק המזון כולו, באתר ynet, 23 ביוני 2011
  10. ^ מורן אזולאי, ריבלין נגד תנובה: קונים כחול, באתר ynet, 28 ביוני 2011
  11. ^ מוטי בסוק, שטייניץ דחה הצעת תנובה לעסקת חבילה: נפעל לטובת המשק והצרכנים, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2011
  12. ^ הוועדה לבדיקת משק החלב ממליצה: הורדת מחיר המטרה והגדלת היבוא, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2011
  13. ^ טל ליטמן ומארק שון, צעד ראשון באימוץ מסקנות קדמי: שטייניץ חתם על צו לפתיחת משק החלב לייבוא, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2011
  14. ^ בועז פיילר, 5,000 רפתנים צעדו: "העם דורש חלב ישראלי", באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
  15. ^ מירב קריסטל, שופרסל תמכור 2 קוטג' ב-10 ש' ללא הגבלת זמן, באתר ynet, 20 ביוני 2011
  16. ^ תני גולדשטיין, עפרה שטראוס: "טעינו; יוקר המזון הוא מכה", באתר ynet, 20 ביוני 2011
  17. ^ זהבית כהן שוברת שתיקה: "לא נוריד מחירים", באתר גלובס, 24 ביוני 2011
  18. ^ תני גולדשטיין ומירב קריסטל, אחרי תנובה: כל חברות החלב הוזילו את הקוטג', באתר ynet, 29 ביוני 2011
  19. ^ עדי דברת-מזריץ, מגה: נוזיל ב-10% את מוצרי היסוד; שופרסל: הקוטג' יוזל ל-5.9 שקלים, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2011
  20. ^ מירב קריסטל, הצלחה למאבק: זוגלובק ואסם לא יעלו מחירים, באתר ynet, 22 ביוני 2011
  21. ^ יוסי ניסן, אילנית חיות, טרה מיישרת קו עם ההוזלות של תנובה ושטראוס, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 באוקטובר 2011
  22. ^ תומר גנון, פסק דין דרמטי בתביעת הקוטג': תנובה תפצה צרכנים בעשרות מיליוני שקלים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
    נורית קדוש, "גבתה מחיר מופרז ולא הוגן": נחשף פסק הדין המלא בייצוגית על העלאת מחיר הקוטג', באתר כלכליסט, 22 ביוני 2020
    תצ (מרכז) 46010-07-11 אופיר נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, ניתן ב-22 ביוני 2020
  23. ^ ע"א 5036/20 תנובה נ' אופיר נאור, ניתן ב־9 באוגוסט 2020
  24. ^ ע"א 4120/20 אופיר נאור עו"ד נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, ניתן ב־20 במרץ 2023