מוראט הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוראט הרביעי
مراد رابع
לידה 27 ביולי 1612
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1640 (יוליאני) (בגיל 27)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ayşe Sultan
Ayşe Mahziba Sultan
Fariha Islam
Şemsişah Sultan עריכת הנתון בוויקינתונים
Sanavber Hatun
Şemsperi Sultan עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת העות'מאנית
אב אהמט הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קסם סולטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ismihan Kaya Sultan
Gevherhan Sultan
Rabia Sultan עריכת הנתון בוויקינתונים
סולטאן האימפריה העות'מאנית
10 בספטמבר 1623 – 9 בפברואר 1640
(16 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוראט הרביעיטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, ‏ 27 ביולי 16128 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו. הוא נחשב לסולטאן אכזר וחזק, שהשיב את סמכות המדינה לאחר מספר סולטאנים חלשים, חולים או ששלטו תקופות קצרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוראט הרביעי היה בנו של הסולטאן אהמט הראשון והוולידה סולטאן היווניה קסם סולטאן (Kösem Sultan). הוא הומלך בגיל 11 בלבד בדרכי תככים ולאחר שדודו החולה מוסטפא הראשון הודח בפעם השנייה. בשנות שלטונו המוקדמות שלטה הוולידה סולטאן באימפריה באמצעותו. שנים אלה התאפיינו באנרכיה - הספווים פלשו לתחומי האימפריה במזרח, התקוממויות התרחשו בצפון אסיה הקטנה ובשנת 1631 התקיפו היניצ'רים את הארמון והרגו מספר אנשים ובהם הווזיר הגדול. כדי להימנע מגורלו של אחיו עות'מאן השני, שהוצא להורג באכזריות בידי היניצ'רים, החליט מוראט הרביעי לבסס את שלטונו, ורצח שלושה מאחיו.
מנגד הוא נלחם בשחיתות, הנהיג בקרה על הוצאות השלטון ואסר על צריכת אלכוהול, טבק וקפה באיסטנבול - העונש למפרי החוק היה מוות, כל זאת אף על פי שעל פי ממצאים שונים היה אלכוהוליסט בעצמו[1]. הוא נהג להסתובב ברחובות העיר במסווה כדי לבחון את אכיפת הוראותיו, והרג במקום חיילים שתפס בהפירם את החוק. הוא נודע בממדיו הגופניים הגדולים, בכוחו הפיזי הרב ובכישרונו בהיאבקות ובלוחמת מגע.

מוראט הרביעי כבש חזרה את אזרבייג'ן ואת ירוואן מידי הספווים ב-1635, את טבריז ואת בגדאד ב-1638. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קסר-אה שירין (אנ') עם הספווים, ובו הוסדר קו הגבול בין שתי האימפריות. מוראט הרביעי היה הסולטאן היחיד מאז סולימאן הראשון שהראה יכולת פוליטית וצבאית, והוא גם היה אחרון הסולטאנים אשר לקחו חלק במערכה לצד כוחותיהם. לאחר מסעו למסופוטמיה, שבמהלכו גם דיכא את כל ההתקוממויות ברחבי אנטוליה, הוא שב לאיסטנבול ומת ב-1640 משחמת הכבד בטרם מלאו לו 28. על ערש דווי הורה להוציא את אחיו איברהים להורג, ייתכן משום שסבר כי הוא לוקה בנפשו, אך ההוראה לא בוצעה והאחרון היה לסולטאן איברהים הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Balkan Worlds (עמ' 56-57)


הקודם:
עות'מאן השני
שליטי האימפריה העות'מאנית
16231640
הבא:
איברהים הראשון