מחכים לסורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחכים לסורקין
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי יונתן פז
הופק בידי יונתן פז, יואב פז, דורון פז, אפרת פז
תסריט יונתן פז
חנן פלד
עריכה רעות האן
שחקנים ראשיים עמי סמולרצ'יק
אורי הוכמן
מוזיקה אורי אופיר
צילום רן אביעד
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 18 באפריל 2013
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
יידיש
תקציב 900,000 ש"ח
דף הסרט ב־IMDb

מחכים לסורקין הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2013 בבימויו של יונתן פז, עם עמי סמולרצ'יק ואורי הוכמן בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בידי יונתן פז וחנן פלד, והוא מבוסס על ילדותו של פז בקיבוץ מזרע ומתאר את אביו חנוך פז, שהיה מורה ובמאי הצגות תיאטרון בקיבוץ וקשריו עם שחקני תיאטרון הבימה ובעיקר עם אהרון מסקין (בשם סורקין בתסריט).

זה הסרט השלישי בטרילוגית סרטי הקיבוץ של יונתן פז, אחרי אסקימוסים בגליל (1989) ורכבת העמק (2007).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1957, חברי הקיבוץ בעמק יזרעאל צופים בהצגת מקבת של תיאטרון הבימה עם אהרון סורקין (אורי הוכמן) בתפקיד הראשי. זוהר אוריין מודיעה בקול ישראל שאפשר לצפות בספוטניק הרוסי בשמים. כל הקהל מסתכל למעלה ורק חנוך (עמי סמולרצ'יק) מתבונן בהתלהבות בסורקין אותו הוא מעריץ. הוא נפגש איתו ומזמין אותו לצפות במחזה "מעשה שמשון" של רמח"ל אותו הוא מביים בהשתתפות חברי הקיבוץ. סורקין מקבל מתנה - קופסת ביצים, מודה לחנוך ומזמין אותו להגיע ל"הבימה" בתל אביב.

חנוך הוא מורה בקיבוץ אך עיקר פעילותו היא בשטח התרבות. הוא מביים הצגות בקיבוץ אך רוב החברים מסתכלים עליו בזלזול כבטלן שאינו אוהב להתעסק בעבודת כפים. גם אשתו ליבה (מרינה שויף) אינה מעודדת אותו. הוא קשור מאוד לבנם יוני בן העשר (איתמר פלג-גינזבורג).

הקיבוץ מתכונן לחגיגות יובל 25 שנים לקיבוץ וחנוך מחפש ביחד עם יוני, מחזה שכדאי להעלותו. בעמדה נטושה מוטלים ספרים ישנים ומאובקים ויוני מוצא את "שני קוני למל" ביידיש. חנוך נלהב, מנשק אותו ומחליט מיד – הוא יתרגם את המחזה ויביים אותו.

חנוך נוסע לתל אביב להיפגש עם סורקין ומחביא בתיקו תרנגולת וביצים שקיבל מהרצל הלולן (ראובן שיבק) ובהתחכמות הוא מצליח להיחלץ מביקורת של פקח משרד האספקה והקיצוב. בתל אביב הוא אינו מוצא את סורקין אך נותן לחברי ההנהלה את התרנגולת.

כעת הוא מתחיל בחזרות ל"שני קוני למל" ונעזר בתפאורן טושק (יואב הייט) האופה של הקיבוץ ובתופרת התלבושות פנינה (נועה מצנר). טושק רוצה לביים מחזמר על התנ"ך שראה בניו יורק בביצוע שחורי עור אך תוכניתו מתבטלת לאחר שהשחקנים הממורמרים מתקשים להסיר את המשחה השחורה שרקח בשבילם.

חנוך ממשיך בחזרות ויום אחד מפתיע אותו סורקין. חנוך וכל חברי הקיבוץ נלהבים מסורקין השחקן המפורסם ומלעיטים אותו מכל טוב. הכובסת תחיה (איילת הלפרן) אף לא מהססת להתעלס איתו. סורקין מבקר ברפת, שוחה במאגר המים וכמעט טובע.

החזרות נמשכות וחנוך רוצה לדעת כל הזמן מה דעתו של סורקין על ההצגה. סורקין דוחה זאת כל פעם עד שהוא מודיע לו כי הגיע לקיבוץ בגלל סכסוך שהיה לו בהבימה לאחר שנתנו את תפקיד אותלו לשמעון פינקל וכי הצגת "שני קוני למל" שלו היא "קקה" של הצגה.

חנוך נכנס לדיכאון ומרגיש שאינו שווה כלום. הוא שוכב במיטה ומסרב לאכול למרות הפצרותיהן של ליבה, פנינה וטושק. חברי המשק נושאים אותו במיטה לבמה ולפתע מופיע סורקין שהוזעק למקום על ידי ליבה ותוך זמן קצר מקבל את תפקיד קוני למל. ההצגה מתקבלת בתשואות והקהל מקבל בתשואות את השחקנים ובעיקר את סורקין וחנוך. יוני מוחא כפיים לאביו ומתבונן בספוטניק שהופיע שוב בשמים.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
עמי סמולרצ'יק חנוך מורה ובמאי
אורי הוכמן אהרון סורקין שחקן הבימה
יואב הייט טושק אופה/תפאורן
מרינה שויף ליבה אשתו של חנוך
איתמר פלג-גינזבורג יוני בנו של חנוך
נועה מצנר פנינה תופרת
איילת הלפרן תחיה כובסת
ראובן שיבק הרצל לולן
רונן הופמן פלדי סנדלר/אקורדיוניסט
ניצה רייס צילה מבשלת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]