מטה התקשורת הממשלתית
 | |
 | |
| מבט מהאוויר על בסיס מטה התקשורת הממשלתי - המכונה "הסופגנייה", בשל צורתו. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| תחום שיפוט |
 בריטניה |
| משרד אחראי | מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים |
| סוכנות בת |
המרכז הלאומי לביטחון קיברנטי של בריטניה |
| תאריך הקמה | 1946 |
| סוכנות קודמת |
MI1 |
| מנהל | ג'רמי פלמינג |
| מטה מרכזי | צ'לטנהאם, גלוסטרשייר, אנגליה |
| עובדים | 5,806 (2016)[1] |
|
www | |
 | |
  | |
מטה התקשורת הממשלתי (באנגלית: Government Communications Headquarters, הידוע בראשי התיבות: GCHQ) הוא סוכנות ביון בריטית האחראית לספק מודיעין ואבטחת מידע לממשלת בריטניה ולכוחות החמושים שלה באמצעות מודיעין אותות[2] בדומה ל-NSA האמריקאי וליחידה 8200 הישראלית. הארגון הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, ומצוי תחת אחריותו של מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים.
פעילות הסוכנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]GCHQ היא אחת משלוש סוכנויות המודיעין הלאומי של בריטניה. היא פועלת בשיתוף עם שירות הביטחון (הידוע בשם ה-MI5) ועם המודיעין של שירות הביון (הידוע בשם MI6), בהגנה על האינטרסים הלאומיים של בריטניה. פעולות הסוכנות הן במסגרת החוק, ונעשות בכפוף לחקיקה המגדירה את תפקידי הארגון ופעולותיו, למניעתו או גילויו של פשע חמור, וכן בנושאי רווחה כלכלית.
מטה ה-GCHQ נמצא בעיר צ'לטנהם שבמחוז גלוסטרשייר באנגליה. בנוסף למטה פועלים עוד שני מרכזים, קטנים יותר, בקורנוול וביורקשייר. רוב המועסקים בארגון, 5,500 במספר, עובדים בצ'לטנהם. מנהל ה-GCHQ מדווח ישירות למזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. השותפים העיקריים לעבודת הארגון הם משרד הביטחון, המשרד לענייני חבר העמים הבריטי ורשויות אכיפת החוק, וכן מגוון רחב של מחלקות ממשלתיות אחרות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם הראשונה היו הצבא הבריטי והצי הימי נפרדים מסוכנויות המודיעין, MI1b ו-NID25 (שהיה ידוע בתחילה כ"חדר 40"). בשנת 1919 המליץ הקבינט של ועדת השירות החשאי בראשות לורד קרזון כי בעיתות שלום יש להקים סוכנות לפענוח קודים וסודות מיוחדים, משימה שהוטלה אז על מנהל מודיעין הצי הימי, יו סינקלייר (Sinclair). סינקלייר מיזג צוותים שונים מ-NID25 ומ-MI1b לתוך הארגון החדש, שכלל בתחילה כ-25–30 קצינים וכן מספר דומה של אנשי הצוות הפקידותי, והשם שניתן לארגון: "בית הספר הממשלתי לקודים וצפנים" (Government Code and Cypher School), או בשמו המקוצר GC&CS.
עד מלחמת העולם השנייה היה ה-GC&CS ארגון קטן יחסית, ואולם בשנת 1920 הוא זכה להצלחה גדולה כשהצליח לפענח את הקודים והצפנים של האיחוד הסובייטי, לימים ברית המועצות.
במהלך מלחמת העולם השנייה התמקדה עבודת ה-GC&CS במידה רבה בפענוח האניגמה, מכונת ההצפנה הגרמנית. בשנת 1945 הורחב ארגון ה-GC&CS בצורה משמעותית, כלקח מן המאמץ המלחמתי, וב-1946 שונה השם לשמו דהיום, "מטה התקשורת הממשלתי" (Government Communications Headquarters - GCHQ). הסוכנות היא בין הלקוחות העיקריים של מערכת Skynet.
הסוכנות מפעילה תוכנות ריגול שונות. בהתאם למידע שפורסם על ידי אדוארד סנודן, קיימת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה של הארגון עם ארגונים מקבילים בארצות הברית. בנוסף לכך היא אחראית על אבטחת מידע ואבטחת תקשורות במשרדים ממשלתיים. לצורך כך שולבה תוכנה של Aquilia שבהמשך נרכשה על ידי Egress Software.
בינואר 2016 נחשף כי ה-NSA ו-GCHQ הפעילו תוכנית מודיעינית רחבת היקף במטרה לפרוץ ולעקוב אחרי פעולות המל"טים בשמי המזרח התיכון, בדגש על מל"טים ישראליים.[3] על פי הדיווח, שהוכן בשיתוף פעולה של אתר "אינטספקט" עם "דר שפיגל", התוכנית, שכונתה "אנארכיסט", החלה ב-1998 והצליחה לאסוף מידע על יכולות המל"טים הישראליים ועל פעולותיהם ברחבי המזרח התיכון.[3] כמו כן דווח כי בתוכנית בוצעו מעקבים אחרי מל"טים מייצור איראני, של החזבאללה ושל צבא סוריה.[3]
מנהל GCHQ
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעיף 4 לחוק שירותי המודיעין (Intelligence Services Act 1994) מגדיר את תפקיד מנהל מטה התקשורת הממשלתי (Director of GCHQ), הממונה על ידי שר החוץ. המנהל אחראי על יעילות הארגון ומוטלת עליו החובה להבטיח כי איסוף המידע מוגבל אך ורק לצורך מילוי תפקידי הארגון, וכי הפצת המידע תתבצע רק למטרה זו או לצורך הליכים פליליים.[4]
בדומה לראש ה-SIS, על מנהל ה-GCHQ להבטיח כי הארגון שומר על נייטרליות פוליטית ואינו פועל לקידום אינטרסים של מפלגה כלשהי בבריטניה. עליו להגיש דוח שנתי על פעילות הארגון לראש הממשלה ולשר החוץ, והוא רשאי לדווח להם על כל עניין אחר בכל עת. הסעיף מסדיר גם את העברת המידע לארכיון הלאומי ולמבקר המדינה הבריטי.[4]
| # | מנהל | דיוקן | תקופת כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | אלסטר דניסטון | 1921–1942 | |
| 2 | אדוורד טראוויס | 1942–1952 | |
| 3 | אריק מלקולם ג'ונס | 1952–1960 | |
| 4 | קלייב לויניס | 1960–1964 | |
| 5 | לאונרד ג'יימס הופר | 1965–1973 | |
| 6 | ארתור בונסול | 1973–1978 | |
| 7 | בריאן טובי | 1978–1983 | |
| 8 | פיטר מריצ'רץ' | 1983–1989 | |
| 9 | ג'ון אדי | 1989–1996 | |
| 10 | דייוויד אומנד | 1996–1997 | |
| 11 | קווין טביט | 1998 | |
| 12 | פרנסיס ריצ'רדס | 1998–2003 | |
| 13 | דייוויד פפר | 2003–2008 | |
| 14 | איאן לובן | 2008–2014 | |
| 15 | רוברט הניגן |  | 2014–2017 |
| 16 | ג'רמי פלמינג | _in_the_video_'GCHQ_Director_Sir_Jeremy_Fleming_on_the_generational_upheaval_of_global_security'.png) | 2017–2023 |
| 17 | אן קיסט-באטלר | 2023–הווה | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מטה התקשורת הממשלתית
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית X (טוויטר)
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית אינסטגרם
מטה התקשורת הממשלתית, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Intelligence and Security Committee of Parliament "Annual Report 2016–2017", page 84. House of Commons (20.12.2017)
- ↑ GCHQ – Welcome to GCHQ, ממשלת בריטניה.
- 1 2 3 דיווח: ארצות הברית ובריטניה עקבו אחרי מל"טים ישראלים, באתר www.maariv.co.il, 2016
- 1 2 Section 2, legislation.gov.uk
| קהילת המודיעין הבריטית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ראש ממשלת בריטניה |
|
.svg) | ||||||
| משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח | HMGCC • MI6 • GCHQ | |||||||
| משרד הפנים | MI5 • NCA • SO15 | |||||||
| משרד ההגנה | מודיעין ההגנה • אגף המודיעין של חיל האוויר המלכותי | |||||||
| גופים בין-משרדיים | כוח הסייבר הלאומי | |||||||
| סמכות ופיקוח |
| |||||||