תפילת האדם (סידור תפילה) – הבדלי גרסאות

תפילת האדם
מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	סידור תפילה
הוצאה
הוצאה	כנרת זמורה-ביתן
תאריך הוצאה	2021

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:19, 26 בספטמבר 2023

תפילת האדם הוא סידור תפילה שהוציאה לאור מועצת הרבנות הרפורמית בישראל והתנועה הרפורמית הישראלית בשנת תשפ"א (2021). הוא מחליף את הסידור העבודה שבלב, אשר שירת את קהילותיה של תנועה זו החל מראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

על הספר

סידור "תפילת האדם", בעריכת הרבה פרופ' דליה מרקס והרבה ד"ר אלונה ליסיצה, יצא לאור בשנת 2021 (תשפ"א) בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. קדמו לו בתנועה הרפורמית הישראלית סידור "העבודה שבלב", המחזור לימים הנוראים "כוונת הלב" והמחזור לרגלים "השמחה שבלב".

ניתן להבחין במפנים משמעותיים בסידור "תפילת האדם" לעומת הסידורים שקדמו לו בקהילה הרפורמית בישראל ובעולם במספר היבטים מרכזיים:

התקרבות למסורת: בראשית דרכה, נהגה התנועה הרפורמית להשמיט או לשנות באופן נרחב קטעים הנוגעים בנושאים שנתפסו כבעייתיים (כגון התפילה לחידוש הקרבנות, היבטים מגדריים, הייחול לשיבת ציון, ועוד). סידור "תפילת האדם" כולל תפילות מסורתיות שנעדרו מרוב הסידורים הרפורמיים, כולל תחנון, תפילות המוספים, שיר של יום, קידוש לבנה ועוד. גם שינויי נוסח שהיו מקובלים בסידורים רפורמיים, כגון החלפת הנוסח המסורתי של ברכת מחיה המתים ב"מחיה הכול" (מתוך ספקנות בעיקר האמונה של תחיית המתים), מופיעים בו לצדו של הנוסח המסורתי, ומותירים למתפלל את הבחירה באיזה נוסח להתפלל. מגמה זו של התקרבות יחסית למסורת מאפיינת גם את סידור התפילה הרפורמי הצפון אמריקני משכן תפילה, אך במידה מצומצמת יותר.
תפילות ממקורות נוספים: בנוסף לתפילות המסורתיות, נוספו לסידור תפילות מספרות בית שני (כגון המגילות הגנוזות, הספרים החיצוניים והספרות היהודית ההלניסטית), מהספרות המיסטית והפילוסופית היהודית^{[דרושה הבהרה]}, שירי תפילה של משוררים ישראלים כלאה גולדברג, רחל המשוררת, אליעז כהן, אלמוג בהר, ויהודה עמיחי, ותפילות שחיברו ורבנים רפורמים ישראלים ויוצרים אחרים בני זמננו. התפילות המסורתיות מקבלות מעמד חשוב יותר בכך שהן מובאות בגופן גדול ושחור, ואילו התוספות - בגופן קטן וכחול.
סידור ישראלי: "תפילת האדם" מציע תפילות לימי הזיכרון והחג של לוח השנה היהודי-הישראלי (יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות, יום ירושלים (המצוין גם כיום הזיכרון לחללי עליית ביתא ישראל מאתיופיה), ויום הזיכרון לרצח יצחק רבין), בשיטתיות רבה מאשר בקודמו, "העבודה שבלב". התרבות היהודית הישראלית קיבלה הדגשה בנוסחי הברכה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל, מי שברך למתגייסים לצה"ל, וברכות בברכת המזון לקיבוץ גלויות, לשלום מדינת ישראל, לחיילי צה"ל ולשלום בין בני שרה לבני הגר.
הרחבת המנעד העדתי: התפילה הרפורמית התבססה עד כה בעיקר על נוסח אשכנז. "תפילת האדם" נותן מקום למסורות התפילה של עדות שונות - לדוגמא: הקדיש מובא הן בנוסח אשכנז והן בנוסח עדות המזרח, מגילת שיר השירים נכללת במלואה בתפילת ליל שבת, ולצד תפילת אל מלא רחמים האשכנזית מובאת תפילת האשכבה כנוסח עדות המזרח. נוספו בסידור פיוטים הנשענים על מסורת עדות המזרח.
שוויון מגדרי
- הסידור נוקט לשון זכר ולשון נקבה ביחס למתפללים (למשל, בתפילת עלינו לשבח: "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים | ואנחנו כורעות ומשתחוות ומודות"), מקפיד על התייחסות שווה ל"אבותינו" ול"אמותינו", ומוסיף דמויות נשים לצד דמויות הגברים (בתחילת תפילת העמידה מוזכרות ארבע האימהות לצד שלושת האבות, ויש המוסיפים גם את שמות בלהה וזלפה). הסידור מציע גם פנייה לאלוהות בלשון נקבה (למשל, בברכות השחר מובא נוסח חלופי המשלב פניה זכרית בלשונות שונים לאלוהות בפניה נקבית אליה כ'עין החיים', כ'מקור הברכה' וכ'הויה').
- בין השירים והתפילות המודרניים שנוספו בסידור, הוקדש מקום רב לכאלה שחוברו על ידי נשים. בסידור כלולה תפילה ליוצאים מן הארון, המברכת אותם "באהבה ובתמיכה, בסביבה מבינה וחומלת".
השארת הכרעות בידי המתפלל: הסידור מציע נוסח ראשי של תפילה ולידו נוסחי תפילה חלופיים כמעט בכל דף. לפעמים מוצעת למשתמש החלפה של מילים בודדות (כמו בחתימת ברכת העבודה שבתפילת העמידה, שם מוצעים הנוסחים: 'המחזיר שכינתו ועמו לציון', 'המחזיר שכינתו לציון', 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'), לעיתים מופיע נוסח חלופי לתפילות שלימות (כך, בקריאת שמע מופיע נוסח חלופי לשתי הפרשיות האחרונות, ול"עלינו לשבח" מוצעים שורה של נוסחים), ויצירות העשויות להיקרא במקום לשון התפילה המסורתית (כך, בקבלת שבת מופיעים לצד ששת מזמורי התהלים שלושה שירים מודרניים). ההחלטה באיזה נוסח להתפלל נשארת בידי המתפללים, ולא מוכרעת בידי העורך (אם כי נוסחים מסוימים עדיין מופיעים באותיות מודגשות יותר).

ראו גם

לקריאה נוספת

דליה מרקס, "התפילה הרפורמית לדורותיה ולמרכזיה", א' רוזנק (עורך), היהדות הרפורמית: הגות תרבות וחברה, ירושלים: ון-ליר, 2014, 315-313, 331-329.
יהוידע עמיר, "לקראת הגות תאולוגית רפורמית בישראל", א' רוזנק (עורך), היהדות הרפורמית: הגות תרבות וחברה, ירושלים: ון-ליר, 2014, 50-21.

Erik Friedlander, Were Our Mouths Filled with Song: Studies in Liberal Jewish Liturgy, Cincinnati: HUC Press, 1997
Dalia Marx, "Zion and Zionism In Reform Liturgy“, L. Englander and S. David (eds.), Fragile Dialogue: The New Voices of Liberal Zionism, New York: CCAR Press, 2017
Jakob Petuchowski, "Prayerbook Reform in Europe: The Liturgy of European Liberal and Reform Judaism, New York", WUPJ, 1968

קישורים חיצוניים

מן התנ"ך עד הפלמ"ח: התפתחות התפילה בישראל, לקט שיעורים בתולדות התפילה מאת דליה מרקס
התפילה: הגיונות, היסטוריה, מגדר, שיעורים וסרטונים מאת דליה מרקס
ראיון עם דליה מרקס על "תפילת האדם: סידור רפורמי ישראלי" ב"סוכן תרבות" עם קובי מידן, סרטון באתר יוטיוב, 2 באפריל 2021

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 * '''תפילות ממקורות נוספים:''' בנוסף לתפילות המסורתיות, נוספו לסידור תפילות מספרות [[תקופת בית שני|בית שני]] (כגון [[מגילות מדבר יהודה|המגילות הגנוזות]], [[הספרים החיצוניים]] והספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית ההלניסטית]]),  מהספרות ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטית]] ו[[פילוסופיה יהודית|הפילוסופית היהודית]]{{הבהרה|עדיף לציין שמות של ספרים ולא להסתפק בכותרות "ספרות מיסטית" ו"ספרות פילוסופית". מה גם שהוספת תפילות מספרות מיסטית נהוגה בהמון סידורים ולא אפיינית לקהילה הרפורמית}}, שירי תפילה של משוררים ישראלים כ[[לאה גולדברג]], [[רחל המשוררת]], [[אליעז כהן]], [[אלמוג בהר]], ו[[יהודה עמיחי]], ותפילות שחיברו ורבנים רפורמים ישראלים ויוצרים אחרים בני זמננו. התפילות המסורתיות מקבלות מעמד חשוב יותר בכך שהן מובאות בגופן גדול ושחור, ואילו התוספות - בגופן קטן וכחול.
 * '''סידור ישראלי:''' "תפילת האדם" מציע תפילות לימי הזיכרון והחג של [[הלוח העברי|לוח השנה היהודי-הישראלי]] ([[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה]], [[יום העצמאות]], [[יום ירושלים]] (המצוין גם כיום הזיכרון לחללי עליית [[ביתא ישראל]] מ[[אתיופיה]]), ו[[יום הזיכרון לרצח יצחק רבין]]), בשיטתיות רבה מאשר בקודמו, "העבודה שבלב". התרבות היהודית הישראלית קיבלה הדגשה בנוסחי [[התפילה לשלום המדינה|הברכה לשלום המדינה]] ולחיילי [[צה"ל]], [[מי שברך]] למתגייסים לצה"ל, וברכות בברכת המזון ל[[קיבוץ גלויות]], לשלום [[מדינת ישראל]], לחיילי צה"ל ולשלום בין בני [[שרה]] לבני [[הגר]].
-* '''הרחבת המנעד העדתי:''' התפילה הרפורמית התבססה עד כה בעיקר על [[נוסח אשכנז]]. "תפילת האדם" נותן מקום למסורות התפילה של עדות שונות - לדוגמה, ה[[קדיש]] מובא הן בנוסח אשכנז והן ב[[נוסח עדות המזרח]], מגילת [[שיר השירים]] נכללת במלואה בתפילת ליל שבת, ולצד תפילת [[אל מלא רחמים]] האשכנזית מובאת תפילת האשכבה כנוסח עדות המזרח. נוספו בסידור פיוטים הנשענים על מסורת עדות המזרח.
+* '''הרחבת המנעד העדתי:''' התפילה הרפורמית התבססה עד כה בעיקר על [[נוסח אשכנז]]. "תפילת האדם" נותן מקום למסורות התפילה של עדות שונות - לדוגמא: ה[[קדיש]] מובא הן בנוסח אשכנז והן ב[[נוסח עדות המזרח]], מגילת [[שיר השירים]] נכללת במלואה בתפילת ליל שבת, ולצד תפילת [[אל מלא רחמים]] האשכנזית מובאת תפילת האשכבה כנוסח עדות המזרח. נוספו בסידור פיוטים הנשענים על מסורת עדות המזרח.
 * '''שוויון מגדרי'''
 ** הסידור נוקט לשון זכר ולשון נקבה ביחס למתפללים (למשל, בתפילת [[עלינו לשבח]]: "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים | ואנחנו כורעות ומשתחוות ומודות"), מקפיד על התייחסות שווה ל"אבותינו" ול"אמותינו", ומוסיף דמויות נשים לצד דמויות הגברים (בתחילת [[תפילת העמידה]] מוזכרות ארבע האימהות לצד שלושת האבות, ויש המוסיפים גם את שמות [[בלהה]] ו[[זלפה]]). הסידור מציע גם פנייה לאלוהות בלשון נקבה (למשל, ב[[ברכות השחר]] מובא נוסח חלופי המשלב פניה זכרית בלשונות שונים לאלוהות בפניה נקבית אליה כ'עין החיים', כ'מקור הברכה' וכ'הויה').
 ** בין השירים והתפילות המודרניים שנוספו בסידור, הוקדש מקום רב לכאלה שחוברו על ידי נשים. בסידור כלולה תפילה ל[[יציאה מהארון|יוצאים מן הארון]], המברכת אותם "באהבה ובתמיכה, בסביבה מבינה וחומלת".
 * '''השארת הכרעות בידי המתפלל:''' הסידור מציע נוסח ראשי של תפילה ולידו נוסחי תפילה חלופיים כמעט בכל דף. לפעמים מוצעת למשתמש החלפה של מילים בודדות (כמו בחתימת ברכת העבודה שבתפילת העמידה, שם מוצעים הנוסחים: 'המחזיר שכינתו ועמו לציון', 'המחזיר שכינתו לציון', 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'), לעיתים מופיע נוסח חלופי לתפילות שלימות (כך, ב[[קריאת שמע]] מופיע נוסח חלופי לשתי הפרשיות האחרונות, ול"עלינו לשבח" מוצעים שורה של נוסחים), ויצירות העשויות להיקרא במקום לשון התפילה המסורתית (כך, ב[[קבלת שבת]] מופיעים לצד ששת מזמורי ה[[תהלים]] שלושה שירים מודרניים). ההחלטה באיזה נוסח להתפלל נשארת בידי המתפללים, ולא מוכרעת בידי העורך (אם כי נוסחים מסוימים עדיין מופיעים באותיות מודגשות יותר).
 == ראו גם ==