זלפה
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לכפר ערבי-ישראלי בוואדי עארה, ראו | בן או בת זוג |
יעקב  |
|---|---|
| צאצאים |
גד, אשר |
| עיסוק |
עובדת משק בית |
  | |
זִלְפָּה (זילפֿה[1] בפא רפה (Ζελφάν) בתרגום השבעים; בערבית: زيلفا) היא דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה ואשתו הרביעית של יעקב.
תיאור הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. לפי חז"ל הייתה זלפה בתו של לבן משִפְחתו, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב.
כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם (ספר בראשית, פרק ט"ז).
בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים- היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"ב–כ"ו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות, ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות: שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה"[2].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליס שלוי, האמהות האחרות . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 263–266.
- אילת נגב, אמהות פונדקאיות, בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג: "מה למעלה מה למטה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כתוב "זילפאן", אבל ה"נון סופית" איננה קשורה לשם, אלא זו תופעה מצויה ביוונית שמוסיפים סיומת נ סופית בהברה פתוחה
- ^ (שם, פרשה ו)
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|