אליעז כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליעז כהן

אליעז כהן (נולד ב-1 בינואר 1972) הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. חבר קיבוץ כפר עציון. עורך ראשי בהוצאת ראובן מס.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן, הקרוי על-שם דודו אליעזר, שנפל בקרב במעבר המיתלה במבצע קדש, נולד בפתח תקווה, גדל באלקנה שבשומרון ושירת בצה"ל בחיל השריון. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרואה וישיבת אור עציון. היה מתלמידיו של הרב משה צבי נריה. בהתפתחותו ככותב עמד בקשרים קרובים וזכה להיחנך בידי הסופר משה שמיר והמשוררים יהודה עמיחי, נתן יונתן, דליה רביקוביץ, חיים גורי ואחרים.

נחשב אחד ממובילי הרנסאנס של היצירה האמונית הצעירה בישראל. מאז אמצע שנות התשעים הוא מעורכי כתב-העת לשירה יהודית-ישראלית "משיב הרוח", ומשמש בניהול האמנותי של כתב העת לצד חבריו שמוליק קליין ויורם ניסינוביץ'. כמו כן, מפרסם יצירות מקור, בקורת ודעות בכתבי-העת ובעיתונות היומית, ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. חבר צוות התוכן של בית מורשת אורי צבי גרינברג בירושלים, בניהולה של גאולה כהן. החל מקיץ 2012 משמש כעורך הראשי בהוצאת ראובן מס. נבחר כ"משורר אורח" בפרויקט "סופר אורח" של משרד החינוך ומשרד התרבות במערכת החינוך העל-יסודית לשנים 2003- 2007, 2010 - 2015. הגה ומלווה את מגמות הכתיבה היוצרת במסגרת לימודי הספרות בחמ"ד (חינוך הממלכתי דתי).

עד כה ראו אור חמשת ספרי שיריו: "מחומשים" (תמוז, 1997), "נגיעות ראשונות" (מילוא, 2000), "שמע אד-ני" (אבן-חשן, 2004, אליו נוסף בסתיו 2005 קונטרס השירים "הזמנה לבכי"), "עד שהגענו להבנה עם האור" (קשב לשירה, 2012), ו"מחר הירח יזרע" - נ"א שירי אהבה (אבן חשן, 2018).

הספר "שמע אד-ני", שנכתב ככרוניקה למה שכּונה "מאורעות תשס"א-תשס"ד", עורר עניין גדול, זכה להידפס בשלוש מהדורות וזיכה את כהן בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים תשס"ו, וכן בפרס "שבתון אביחי" תשס"ו. בקיץ 2010 ראתה אור המהדורה הדו-לשונית (עברית-אנגלית) של הספר, בצירוף שירים חדשים, בהוצאת טובי (תרגומים: לרי ברק). עם השנים תורגמו כמה משיריו לשפות נוספות, ושירים אחדים זכו להלחנות על ידי מוזיקאים שונים[דרוש מקור].

הגיש את הפינה "שיחה קטנה על שירה" במוסף התרבות "מה יהיה" של קול ישראל ברשת ב', ומשתתף כפאנליסט בתוכניות תקשורת שונות.

בשנת 2007 פתחה קבוצת משוררים, בוגרי כיתת השירה "מזמור" של כתב העת "משיב הרוח" ובמימונו, יחד עם כהן, ביוזמה להחזרת שמו של רחוב מנחם אוסישקין בירושלים לרחוב רבי יהודה הלוי[1]. בעקבות היוזמה פרסם תום שגב מאמר שהציג מפה המראה כי שמו המקורי של הרחוב היה רחוב הקרן הקיימת לישראל[2]. מומחים מיד בן צבי דחו טענות אלו, בהסתמך על מפות ועדויות של תושבי השכונה דאז.

בהכשרתו המקצועית הוא עובד סוציאלי, ובשנים האחרונות הוא פעיל בפעילות חברתית ביוזמות שונות בענייני החברה בישראל, שהמרכזית שבהן היא יוזמת "שתי מדינות, מולדת אחת" - מתווה חדש לפיוס ולשלום בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני, במולדת האחת. החל מקיץ 2012 נועד כהן, יחד עם שותפים מובילים נוספים, ישראלים ופלסטינים (מירון רפפורט, עאוני אל-משני, לימור יהודה, מוניר עבושי, אורן יפתחאל, עיסא אבו עראם, ניר ברעם, בורהאן סעדי, אבי דבוש, מוחמד ביירותי ועוד) במפגשים רבים ברחבי הארץ לגיבוש היוזמה, שנחשפה לציבור בקיץ 2015. יוזמות נוספות בהן נטל חלק: שותפות בייסוד תנועת "צדק" (ב-2002, עם מוטי אשכנזי ונוספים), הקמת תנועת ירושלום – מתנחלים ופלסטינים למען שלום בארץ (יחד עם הרב מנחם פרומן ב-2009), יוזמת "תג מאיר" כנגד פשעי "תג מחיר" (בחנוכה 2011 יחד עם ד"ר גדי גבריהו) יוזמת "בוחרים בחיים" (בצום י"ז בתמוז-רמדאן 2014 יחד עם עלי אבו עוואד) ומיזם "ונסלח" - 40 ימי סליחה (מראש-חודש אלול ועד יום הכיפורים והעיד אל-אדחא, 2015, יחד עם יעל קריא).

בחורף תשע"ד-2014 היה שותף להקמת יוזמת ומרכז "שורשים-ג'ודור", לפיוס, דיאלוג, טרנספורמציה ושלום בין ישראלים ופלסטינים, במיוחד תושבי אזור הרי בית-לחם, עציון וחברון. היוזמה המהפכנית מקיימת בתוכה מעגלי פעילות רבים על-פני כל השנה, מארחת אלפי איש בכל שנה ומשמשת השראה ומודל ליוזמות פיוס ויישוב סכסוכים לאנשים רבים בארץ ובעולם.

בשנת 2010, במסגרת תוכנית הטלוויזיה "ראש בראש" ששודרה בערוץ הכנסת, אמר כי "אנחנו מנהלים דה פקטו בישראל מדיניות של אפרטהייד" ותיאר את יוזמתו למען התנהגות יותר הומנית של חיילים כלפי פלסטינים במחסומים[3].

כהן נשוי לאפרת ואב לארבעה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hear O Lord - Poems from the disturbances of 2000-2009 - a bilingual addition. Trans. - Larry Barak. Toby Press, 2010
  • עד שהגענו להבנה עם האור (קשב לשירה, 2012).
  • מחר הירח יזרע - נ"א שירי אהבה / הדפסים: מרדכי בק (אבן חשן, 2018)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]