סעדיה מרציאנו – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכה של India with BBC (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי |
←ביוגרפיה: אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה, ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה: עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה; ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה. עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה; ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה. עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה; ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה. עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה; ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה. עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה; ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה. עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה; ועל גבור תגית: שוחזרה |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
מצבו הבריאותי התדרדר והוא נאלץ להיעזר ב[[כסא גלגלים]]. כשנה לפני מותו פנה לו[[ועדת הכנסת]] וביקש סיוע כלכלי. כיוון שהיה חבר כנסת רק תקופה קצרה של כ-13 חודשים לא היה זכאי לגמלה ממנה נהנים חכ"ים אחרים.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|פנתר בחורף|1.431216|19 בינואר 2007}}}} סעדיה מרציאנו נפטר מ[[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]] בגיל 57, ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשס"ח]], [[21 בדצמבר]] [[2007]], ונקבר ב[[הר המנוחות]]. בקרן הרחובות [[רחוב הנביאים|הנביאים]] ושבטי ישראל, הציבה עיריית ירושלים שלט הנצחה על שמו - "פינת סעדיה מרציאנו". |
מצבו הבריאותי התדרדר והוא נאלץ להיעזר ב[[כסא גלגלים]]. כשנה לפני מותו פנה לו[[ועדת הכנסת]] וביקש סיוע כלכלי. כיוון שהיה חבר כנסת רק תקופה קצרה של כ-13 חודשים לא היה זכאי לגמלה ממנה נהנים חכ"ים אחרים.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|פנתר בחורף|1.431216|19 בינואר 2007}}}} סעדיה מרציאנו נפטר מ[[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]] בגיל 57, ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תשס"ח]], [[21 בדצמבר]] [[2007]], ונקבר ב[[הר המנוחות]]. בקרן הרחובות [[רחוב הנביאים|הנביאים]] ושבטי ישראל, הציבה עיריית ירושלים שלט הנצחה על שמו - "פינת סעדיה מרציאנו". |
||
אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה, ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה: |
|||
עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה; ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה. |
|||
עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה; ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה. |
|||
עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה; ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה. |
|||
עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה; ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה. |
|||
עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה; ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה. |
|||
עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה; ועל גבור בפרצה קם / וחזק כל גדריה. |
|||
עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה; ועל נשא כאב חטאה / לישר כל הדוריה. |
|||
עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה, ועל שבר אשר נשבר / לבב חכמי בחיריה. |
|||
עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה, ועל התם אשם חטאה / לאל תתן אמריה |
|||
[[יורם מרציאנו]], ששימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, הוא קרוב משפחתו. |
[[יורם מרציאנו]], ששימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, הוא קרוב משפחתו. |
||
גרסה מ־06:06, 2 בפברואר 2024
 | |||||
| סעדיה מרציאנו הפגנת הפנתרים השחורים בכיכר ציון, ירושלים, 1971 | |||||
| לידה |
1 במאי 1950 אוג'דה, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 2007 (בגיל 57) ירושלים, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1950 | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
| מפלגה |
מחנה של"י, הפנתרים השחורים, מפלגת האיחוד  | ||||
| סיעה | מחנה של"י, שוויון בישראל - פנתרים, מפלגת האיחוד | ||||
| |||||
  | |||||
סעדיה מרציאנו (1 במאי 1950 – 21 בדצמבר 2007) היה פעיל חברתי, ומראשי הפנתרים השחורים וחבר הכנסת בכנסת התשיעית.
ביוגרפיה
מרציאנו נולד ב-1 במאי 1950, י"ד באייר ה'תש"י באוג'דה שבמרוקו לאליהו ועליזה מרציאנו, במשפחה בת שישה ילדים. עלה עם חלק ממשפחתו דרך מרסיי בשנים 1949–1950. המשפחה השתקעה ברחוב שבטי ישראל 15 בשכונת מוסררה שבירושלים. אחיותיו נשארו תחילה במרסיי ועלו לאחר שלוש שנים גם הן.
בשנת 1971 נמנה עם מייסדי תנועת "הפנתרים השחורים" יחד עם צ'רלי ביטון, ראובן אברג'יל, אלי אביכזר ופעילים נוספים. בדומה לאחרים בפנתרים השחורים, החליט מרציאנו לפנות לפוליטיקה והצטרף למחנה של"י. מחנה של"י הוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) כאיחוד של תנועות שמאל שונות - "מוקד" "מר"י", "הסוציאליסטים העצמאיים" וכמה חברים בולטים מ"הפנתרים השחורים". בבחירות זכתה המפלגה לשני מנדטים והנהיגה רוטציה בין חבריה. למרות הסכם הרוטציה מאיר פעיל סירב להתפטר כדי לאפשר את כניסתו של מרציאנו אולם בסופו של דבר אולץ לעשות כך בעקבות מאבק של החלק השמאלי בשל"י, מרציאנו נכנס לכנסת אך פרש ב-11 בנובמבר 1980 מהמפלגה והקים את סיעת שוויון בישראל - פנתרים אשר מאוחר יותר שינתה את שמה ל"מפלגת האיחוד לקידום ולחינוך החברה בישראל", עת הצטרף אליה מרדכי אלגרבלי מ-ד"ש. הוא כיהן בכנסת החל מה-19 במאי 1980 ועד ה-20 ביולי 1981, היה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובנוסף בוועדת העבודה והרווחה.
בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1996 לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה התמודד על מקום ברשימה הארצית אך הגיע למקום ה-37 מתוך 55 עם 8,213 קולות ושובץ במקום לא-ריאלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-14. בשנים האחרונות לחייו עסק מרציאנו בפעילות למניעת התמכרות צעירים לסמים, ואף ניהל את "כפר הנוער זוהרים" על שמו של הזמר זוהר ארגוב.
מצבו הבריאותי התדרדר והוא נאלץ להיעזר בכסא גלגלים. כשנה לפני מותו פנה לוועדת הכנסת וביקש סיוע כלכלי. כיוון שהיה חבר כנסת רק תקופה קצרה של כ-13 חודשים לא היה זכאי לגמלה ממנה נהנים חכ"ים אחרים.[1] סעדיה מרציאנו נפטר ממחלת הסרטן בגיל 57, בי"ב בטבת ה'תשס"ח, 21 בדצמבר 2007, ונקבר בהר המנוחות. בקרן הרחובות הנביאים ושבטי ישראל, הציבה עיריית ירושלים שלט הנצחה על שמו - "פינת סעדיה מרציאנו".
אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה, ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה:
עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה; ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה.
עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה; ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה.
עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה; ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה.
עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה; ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה.
עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה; ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה.
עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה; ועל גבור בפרצה קם / וחזק כל גדריה.
עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה; ועל נשא כאב חטאה / לישר כל הדוריה.
עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה, ועל שבר אשר נשבר / לבב חכמי בחיריה.
עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה, ועל התם אשם חטאה / לאל תתן אמריה יורם מרציאנו, ששימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, הוא קרוב משפחתו.
קישורים חיצוניים
סעדיה מרציאנו, באתר הכנסת - סעדיה מרציאנו, באתר כנסת פתוחה
- אורית כהן, לא רוצים להיות נחמדים, באתר וואלה, 8 בפברואר 2005
- יעל ברנובסקי, הלך לעולמו הפעיל החברתי סעדיה מרציאנו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2007
- מת הפעיל החברתי והח"כ לשעבר, סעדיה מרציאנו, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
- שמעת על הפנתרים השחורים? 16 ביולי 2012
- 50 שנה לפנתרים השחורים, הוקרת תודה לסעדיה, 3 במרץ 2021
הערות שוליים
- ^ צבי זרחיה, פנתר בחורף, באתר TheMarker, 19 בינואר 2007