לדלג לתוכן

יהודה דרעי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אישדה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ביטול גרסה 39000942 של אישדה (שיחה) הקודם עדיף, בפתיח ראוי לציין דברים בולטים שמבהירים את חשיבותו האנציקלופדית של נשוא הערך, הוא זכאי לערך גם בלי ה''ייחוס'' לאחיו
תגיות: ביטול שוחזרה
שורה 21: שורה 21:
}}
}}
}}
}}
הרב '''יהודה דרעי''' ([[ג' באב]] [[ה'תשי"ז]], [[31 ביולי]] [[1957]]{{הערה|שם=לידה|[https://foi.gov.il/sites/default/files/רשימת%20דיינים%20ותאריך%20פרישה.pdf לפי המופיע ברשימת הדיינים של הנהלת בתי הדין]}} – [[ג' בתמוז]] [[ה'תשפ"ד]], [[9 ביולי]] [[2024]]{{הערה|שם=פטירה|{{ישראל היום|מרב סבר|הרב יהודה דרעי, המועמד לתואר הרב הראשי ורבה של באר שבע הלך לעולמו|judaism/judaism-news/article/16006013|9 ביולי 2024}}}}) היה רבה הראשי של [[באר שבע]] וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]] לישראל. אחיו של חבר הכנסת [[אריה דרעי]].
הרב '''יהודה דרעי''' ([[ג' באב]] [[ה'תשי"ז]], [[31 ביולי]] [[1957]]{{הערה|שם=לידה|[https://foi.gov.il/sites/default/files/רשימת%20דיינים%20ותאריך%20פרישה.pdf לפי המופיע ברשימת הדיינים של הנהלת בתי הדין]}} – [[ג' בתמוז]] [[ה'תשפ"ד]], [[9 ביולי]] [[2024]]{{הערה|שם=פטירה|{{ישראל היום|מרב סבר|הרב יהודה דרעי, המועמד לתואר הרב הראשי ורבה של באר שבע הלך לעולמו|judaism/judaism-news/article/16006013|9 ביולי 2024}}}}) היה רבה הראשי של [[באר שבע]] וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]] לישראל.


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
נולד בעיר [[מקנס]] שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר לבית אזוגי. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק [[חייט]]ות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים [[מסורת (יהדות)|מסורתי]] ולא נחשבה דתית{{הערה|אריה דיין, המעיין המתגבר: סיפורה של תנועת ש״ס, 1999}}. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר [[אוצר התורה]] ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].
נולד בעיר [[מקנס]] שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר לבית אזוגי. אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק [[חייט]]ות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים [[מסורת (יהדות)|מסורתי]] ולא נחשבה דתית{{הערה|אריה דיין, המעיין המתגבר: סיפורה של תנועת ש״ס, 1999}}. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר [[אוצר התורה]] ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום [[מלחמת ששת הימים]], והשתקעה ב[[בת ים]].


דרעי נשלח ללמוד בבית ספר [[חינוך ממלכתי דתי|ממלכתי דתי]] ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל"מתיבתא" חרדית ב[[חדרה]] שכללה [[פנימייה]]. לאחר כשלש שנים, ב-[[1973]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית [[פורת יוסף]] ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר ל[[ישיבת עטרת ישראל]] הליטאית.
דרעי נשלח ללמוד בבית ספר [[חינוך ממלכתי דתי|ממלכתי דתי]] ב[[ראשון לציון]], אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל"מתיבתא" חרדית ב[[חדרה]] שכללה [[פנימייה]]. לאחר כשלש שנים, ב-[[1973]], נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית [[פורת יוסף]] ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר ל[[ישיבת עטרת ישראל]] הליטאית.

גרסה מ־00:11, 10 ביולי 2024

יהודה דרעי
לידה 31 ביולי 1957[1]
ג' באב ה'תשי"ז
מקנס, מרוקו
פטירה 9 ביולי 2024[2] (בגיל 66)
ג' בתמוז ה'תשפ"ד
בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין סנהדריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות ? – 9 ביולי 2024 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ספרדים
הרב הראשי לבאר שבע
19979 ביולי 2024
(כ־27 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה דרעי (ג' באב ה'תשי"ז, 31 ביולי 1957[1]ג' בתמוז ה'תשפ"ד, 9 ביולי 2024[2]) היה רבה הראשי של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

ביוגרפיה

נולד בעיר מקנס שבמרוקו, לאליהו ואסתר לבית אזוגי. אחיו הוא חבר הכנסת אריה דרעי. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית[3]. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.

דרעי נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל"מתיבתא" חרדית בחדרה שכללה פנימייה. לאחר כשלש שנים, ב-1973, נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף בירושלים. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.

תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים, שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.

בשנת 1997 התמנה לרב העיר באר שבע ומתוקף כך כחבר מועצת הרבנות הראשית. שימש כיו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.

ב-2005 התמודד לתפקיד הרב הראשי של תל אביב-יפו מול הרב ישראל מאיר לאו אולם הפסיד לאחרון[4].

ב-2010 נאבק[דרושה הבהרה] נגד הנהגת מצעד הגאווה בבאר שבע[דרוש מקור], אך האירוע התקיים ובמימון העירייה[5].

בשנת 2010 נדחתה תביעה שהוגשה נגדו על ידי עמותת "נחלים בנגב" של היהודים המשיחיים בעקבות נזקים שלטענתם נגרמו להם בהפגנה שארגן נגדם. התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט[6].

ב-2014 הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.

ביוני 2024 אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בהדסה עין כרם במצב קשה בעקבות זיהום ברגלו. במהלך האשפוז, הוסיפו לו את השם רפאל[7]. נפטר בג' בתמוז ה'תשפ"ד, 9 ביולי 2024[2] ונקבר בבית העלמין סנהדריה.

חיים אישיים

היה נשוי למרים בתו של רבי יצחק טולדנו.

בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף וח"כ אריאל אטיאס.

מספריו

  • אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש"ס ובמדרשי חז"ל (2 חלקים).
  • אמרי יהודה - הגדה של פסח.
  • אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.
  • אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).
  • שו"ת משנת עזר - על שולחן ערוך.
  • חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).
  • וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.
  • נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים